ירמיהו פרק מ"ב. ויגשו כל שרי החיילים ויוחנן בן קרח ויזניה בן הושעיה וכל העם מקטון ועד גדול. ויאמרו אל ירמיהו הנביא תיפול נא תחינתנו לפניך והתפלל בעדנו אל השם אלוהיך בעד כל השארית הזאת כי נשארנו מעט מהרבה כאשר עיניך רואות אותנו. ויגד לנו השם אלוהיך את הדרך אשר נלך בה ואת הדבר אשר נעשה.
הם באים ואומרים לו אנחנו מבקשים ממך תתפלל אל השם שיגיד לנו הדרך אשר נלך בה ואת הדבר אשר נעשה. שימו לב, הם לא אמרו ויגיד לנו מה נעשה. את זה הם לא אומרים. מה הם אומרים? את הדרך אשר נלך בה ואת הדבר אשר נעשה. אומר המלבי"ם, הם כבר סיכמו ביניהם שהם הולכים למצרים. רק שהם מבקשים תגיד לנו בשם השם מה הדרך הכי קלה להגיע למצרים. באיזה דרך נלך ואת הדבר אשר נעשה אחרי שנגיע לשמה, איך אנחנו נינצל מחרבו של מלך בבל.
ויאמר אליהם ירמיהו הנביא שמעתי הנני מתפלל אל השם אלוהיכם כדבריכם והיה כל הדבר אשר יענה השם אתכם אגיד לכם לא אמנע מכם דבר. דהיינו אני אמר לכם כל מה שהשם יאמר לי. זאת אומרת שיראה לכם את הדרך הטובה ביותר ללכת למצרים. אבל מכל מקום והיה כל הדבר אשר יענה אתכם, הכוונה אם הוא יענה שלא תלכו בדרך הזאת אלא מה תישארו בארץ ישראל, אומר להם אגיד לכם. זאת אומרת אני מתכונן שלא להסתיר כל תשובה שתהיה. בין אם תהיה תשובה חיובית לרדת מצרימה, בין אם תהיה תשובה להימנע מלרדת, הכל אני מתכוון לומר.
והם אמרו אל ירמיהו יהי השם בנו לעד אמת ונאמן אם לא ככל הדבר אשר ישלחך השם אלוהיך אלינו כן נעשה. אנחנו מוכנים לקבל. גם אם השם יגיד לנו לא ללכת, שזה בעצם מנוגד לתוכניות שלנו, כי התוכניות שלנו כעת הם ללכת, גם אם השם יגיד לנו לא ללכת, מקובל עלינו. אנחנו מוכנים לקבל, כן נעשה. אם טוב ואם רע בקול השם אלוהינו אשר אנחנו שולחים אותך אליו נשמע למען אשר ייטב לנו כי נשמע בקול השם אלוהינו.
הם באים ואומרים לו אם טוב ואם רע בקול השם אלוהינו אשר אנחנו שולחים אותך אליו נשמע. מה שהשם יצווה, כל מה שישלח אותך, אנחנו מוכנים לקבל. ומה זה אם טוב אם רע? זאת אומרת, אם הוא יצווה אותנו להישאר פה בארץ, זה טוב או רע? לנו זה רע. להשם כביכול זה טוב. זאת אומרת, אבל אנחנו על פי תפיסתנו לנו נדמה שזה רע. בכל אופן אומרים לו אנחנו נשמע בקול עצת השם. למה? למען אשר ייטב לנו כי נשמע בקול השם אלוהינו. זאת אומרת הטוב האמיתי מהשם אלוהיך דורש מעמך כי אם ליראה ולשמוע בקול דברי השם, כמו שאמר הנביא לשאול. מה פירוש הדבר? עצם השמיעה מבטיחה ומביאה בכנפיה הצלחה וברכה אף על פי שבעינינו זה נראה רע. זה הכוונה אם טוב אם רע. אם טוב הכוונה אנחנו יודעים שזה באמת טוב, אף על פי שבעינינו הדבר הזה ייתכן מאוד שנדמה לנו בתחילה לרע.
ויהי מקץ עשרת ימים ויהי דבר השם אל ירמיהו. ויקרא אל יוחנן בן קרח ואל כל שרי החיילים אשר איתו ולכל העם למקטון ועד גדול. ויאמר אליהם, ככה אומר להם ירמיהו, כה אמר השם אלוהי ישראל אשר שלחתם אותי אליו להפיל תחינתכם לפניו. אם שוב תשבו בארץ הזאת ובניתי אתכם ולא אהרוס ונטעתי אתכם ולא אתוש כי ניחמתי אל הרעה אשר עשיתי לכם. אל תיראו מפני מלך בבל אשר אתם יראים מפניו, אל תיראו ממנו נאום השם כי איתכם אני להושיע אתכם ולהציל אתכם מידו. ואתן לכם רחמים וריחם אתכם והשיב אתכם אל אדמתכם.
הוא נותן להם עוד מעט אפשרות נוספת, אבל בוא נתחיל עם האפשרות הראשונה. הוא אמר להם יש לי נבואה מאת השם. השם מודיע לכם כך: אם שוב תשבו בארץ הזאת ובניתי אתכם. אני אבנה אתכם, יהיה לכם מלכות, יהיה לכם הנהגה, ולא אהרוס. לא אקלקל אותכם יותר כמו שהגליתי את הקודמים. ולא ונטעתי אתכם ולא אתוש. דהיינו תהיו נטועים עם עם רב אצלכם ולא אתוש, הכוונה אני לא אעזוב אתכם. כי ניחמתי על הרעה, אני רוצה שיהיה שארית בארץ ישראל ואחרית תקווה, ולכן הוא בא ואומר להם אתם יכולים להישאר כאן במנוחה והשקט. אל תיראו מפני מלך בבל אשר אתם יראים מפניו. אל תיראו ממנו נאום השם כי איתכם אני להושיע אתכם ולהציל אתכם מידו. אל תפחדו ממנו, א', מצד מה שאתם יראים מפניו שהוא ינקום בכם על זה שהרגתם את שליחו, את גדליה בן אחיקם. ואל תיראו ממנו פעם נוספת, זה בא לדבר על העתיד, שלא יעשה לכם רעה נוספת, יעמיד אתכם בעבודות קשות וכדומה. אומר להם איתכם אני להושיע אתכם ולהציל אתכם מידו. אני איתכם כדי להציל אתכם מידו שלא יפגע בכם במאומה. ואתן לכם רחמים וריחם אתכם והשיב אתכם אל אדמתכם. אומר להם תדעו לכם יהיה לכם רחמים והשיב אתכם אל אדמתכם, הכוונה שתשתית האדמה תהיה שלכם ובקניינכם.
ואם אומרים אתם לא נשב בארץ הזאת לבלתי שמוע בקול השם אלוהיכם. עכשיו הוא עובר לאיום. זאת אומרת שלחתם אותי להשם, ביקשתם ממני לשמוע את דבר השם, הנה מסרתי לכם דבר השם ללא כחל וסרק. אבל, אם אתם תגידו טוב תודה רבה ירמיהו באמת על מה שמסרת מאת השם, אבל זה לא מוצא חן בעינינו. הדברים הללו לא נראים לנו. אנחנו לא מתכוונים ליישם אותם. אם לא תרצו לשמוע בקול דברי השם, או בגלל שאתם לא רוצים לשבת בארץ, או כי אתם מעדיפים את ארץ מצרים. ואתם אומרים לא נשב בארץ הזאת לבלתי שמוע בקול השם, כי השם מבטיח לכם יהיה לכם פה טוב, אתם אומרים לא רוצים את הארץ הזאת. לאמור כי לא ארץ מצרים נבוא אשר לא נראה מלחמה וקול שופר לא נשמע וללחם לא נרעב ושם נשב. אנחנו מעדיפים את ארץ מצרים. למה? כיוון ששמה אין מלחמה, קול שופר לא נשמע, לא שומעים אזעקות, שחר אדום, שחר לבן, נחש צפע, יותר בטוח במצרים. וללחם לא נרעב, שמה אין חרפת רעב, אין מצור, ושם נשב. ונשב בארץ הזאת מבלי לדאוג.
ועתה לכן שמעו דבר השם שארית יהודה. כה אמר השם צבאות אלוהי ישראל, אם אתם שום תשימון פניכם לבוא מצרים ובאתם לגור שם, דהיינו אתם מעדיפים ללכת ולצאת מארץ ישראל, אומר להם אם אתם תלכו לשאר ארצות, מזה אתם רק תפסידו את הטובה שאני מבטיח לכם כאן, אבל לא תיענשו. אבל אם אתם תלכו למצרים, על זה הזהרתי אתכם כבר מקודם, ובפרט שיש אזהרה קדומה עוד מהתורה לא לשוב למצרים, לא תשובו בדרך הזאת עוד, לכן הוא אומר להם אם שום תשימון פניכם לבוא מצרים, אומר להם והייתה החרב אשר אתם יראים ממנה שם תשיג אתכם בארץ מצרים. והרעב אשר אתם דואגים ממנו שם ידבק אחריכם מצרים ושם תמותו. החרב שאתם חוששים ממנה לא תהיו מוגנים במצרים מאותה חרב, היא תשיג אתכם. כנבוכדנאצר אחרי שיגמור כאן את הסיפור ימשיך הלאה למצרים. ויהיו כל האנשים אשר שמו את פניהם לבוא מצרים לגור שם ימותו בחרב ברעב ובדבר ולא יהיה להם שריד ופליט מפני הרעה אשר אני מביא עליהם. אומר להם חוץ ממה שהחרב והרעב ישיגו אתכם, חוץ מזה אתם תגיעו למצב כזה שלא יישאר שריד ופליט מפני הרעה אשר אני מביא עליהם. מה פירוש הדבר? יש שני סוגי רעות. יש רעה שהשם מסיר השגחתו מאיתנו, אז האדם חשוף לכל סכנה. מידח גיסא יש רעה השגחית. מה זה רעה השגחית? כשהשם מסיר את השגחתו מאיתנו יכול להיות שיהיה לנו רעה גדולה, יכול להיות גם שלא יהיה כלום, כי מה פירוש הדבר? נתינתנו ביד הטבע, מה שנקרא על פי המזל. לעומת זאת, כאשר השם נותן פניו בנו לעונשנו, זה יותר גרוע מבחינה הזאת שפה בוודאי יהיה לך עונש, בוודאי יהיה לך רע, כי השם בהשגחה מביא עליך רעה. זה מה שהוא אומר כאן, מפני הרעה אשר אני מביא עליהם, רעה בהשגחה מיוחדת שהשם ישגיח שתקבלו רע.
כי כה אמר השם צבאות אלוהי ישראל, כאשר ניתך אפי וחמתי על יושבי ירושלים כן תיתך חמתי עליכם בבואכם מצרים. והייתם לאלה ולשמה ולקללה ולחרפה ולא תראו עוד את המקום הזה. כמו שבירושלים היה לכם עונש בהשגחה מלאה, כך גם כן יהיה לכם בבואכם מצרים, השם בהשגחה מלאה ייתן לכם עונש מאיתו יתברך. דיבר השם עליכם שארית יהודה אל תבואו מצרים, ידוע תדעו כי העידותי בכם היום. דהיינו עד עכשיו הוא אומר להם מהו דבר השם. עכשיו הנביא אומר את דברי עצמו. דיבר השם עליכם שארית יהודה, הכוונה הנה תראו שהקדוש ברוך הוא מתרה ומזהיר אתכם, תקשיבו לציווי השם, תשמעו לאזהרתו. כי התעיתם בנפשותיכם, כי אתם שלחתם אותי אל השם אלוהיכם לאמור התפלל בעדנו אל השם אלוהינו וככל אשר יאמר השם אלוהינו כן הגד לנו ועשינו. אומר להם כי אם ככה יוצא שהתברר שמראש הלכתם ונקטתם בדרך של הטעיה ורמאות. באתם אליי ואמרתם לי בתמימות, ירמיהו תברר מה קורה איתנו, אם אנחנו נרד למצרים אולי שמה נינצל. כשכוונתכם הייתה מראש לרדת מצרימה. לא התכוונתם להפסיק, רק מה רציתם? לקבל גיבוי, גושפנקא. פתאום שהשם אומר לכם לא לא לא אל תרדו, אה, זה פתאום כבר לא מוצא חן בעיניכם ואתם בכל אופן יורדים. אז מה יוצא? שמראש הטעיתם את השם. לא הלכתם לשאול שאלה בתמימות מתוך רצון לדעת מה לעשות, אלא הלכתם כדי לקבל אישור לרצון הפנימי שלכם. זה נקרא להטעות את השם. שלחתם אותי אל השם, ביקשתם להתפלל בעדנו ובכל אשר יאמר השם כן הגד לנו ועשינו, ופתאום מתברר שכל זה לא היה בכוונתכם מראש, אלא התכוונתם באמת שלא לעשות את דבר השם. ואגיד לכם היום ולא שמעתם בקול השם אלוהיכם לכל אשר שלחני אליכם. מזה אתם רק ייצא לכם נזק. ועתה ידוע תדעו כי בחרב ברעב ובדבר תמותו במקום אשר חפצתם לבוא לגור שם. דהיינו אם לא הייתם שואלים אותי מראש, לא הייתם יודעים מה יהיה בסופכם. אבל עכשיו אחרי שכבר נאמר, הדבר הזה קשה לו להתבטל, ולכן תדעו לכם שהסוף שלכם לא יהיה טוב אם אתם תעשו נגד ציווי השם. אחרי שכבר שאלתי את השם, מחובתכם לשמוע בקול ציווי השם ועל ידי זה שתישארו כאן מובטח לכם שלא תינזקו.