ספר ישעיהו פרק מ"ג. ועתה כה אמר השם בוראך יעקב ויוצרך ישראל אל תירא כי גאלתיך קראתי בשמך לי אתה. מסביר המלבי"ם בכל אופן אחרי הפסוקים הקשים שראינו קודם וישפוך עליו חמה אפו עיזוז מלחמה תלהטהו מסביב דברים מאוד חמורים וחריפים בא עכשיו הנביא ואומר אל תתייאש כה אמר השם בוראך יעקב ויוצרך ישראל.
יש הבדל בין בורא לבין יוצר. אומר המלבי"ם בורא זה בורא יש מאין להמציא את עצם הדבר את עצם החומר זה נקרא בריאה. יוצר לעומת זאת ככלי יוצר כאשר יש כבר חרס ומזה מעצבים כלי זה נקרא יוצר להוציא את הצורה שלו.
יש הבדל גם כן בין יעקב לישראל כמו שהסברנו. יעקב זה כשהם במדרגה נמוכה וישראל כשהם בדרך הנהגה על טבעית חשיבות. בהתחלה הוא אומר עם ישראל כאשר הקדוש ברוך הוא רק ברא אותם הכוונה ראשית החומר הם היו בחינת יעקב. אבל עם ישראל מצד עצמם מצד הצורה העצמית שלהם הם בחינה של ישראל כי הם מושלים בטבע והקדוש ברוך הוא כביכול מנהל אותם בדרך על טבעית.
עכשיו נשים לב כה אמר בוראך יעקב אומר המלבי"ם דלתות הכתוב מקבילות. כה אמר בוראך יעקב מה אמר בוראך יעקב אל תירא כי גאלתיך. היות ומראשית הוייתך כשבחרתי אותך עוד רק לעם כאשר גאלתי אותך ממצרים זה היה בחינה של בריאה כמו שהסברנו זה היה ההתחלה. אומר הקדוש ברוך הוא זה הרי מחייב שאני גם אגאל אותך שנית. הן גאלתי אתכם שנית זה יבטיח שאגאל אותכם שנית כי הרי למה הוצאתי אותך ממצרים לאיזה צורך גאלתי אותכם אם לא בשביל שתהיו לי לעם. אז כבר מעצם היצירה שהקדוש ברוך הוא רק ברא אותך בחינת יש מאין הוציא אותך ממצרים אל תירא כי גאלתיך. אומר השם כמו שגאלתיך אז לא גאלתיך כדי שתהיה עבד של נבוכדנאצר אני גם אגאל אותך להבא זה מחייב שאגאל אותך.
ולאחר מכן יוצרך ישראל אחרי שיצרתי אותך והבאתי אותך להיות בחינת אומה מעולה על כל האומות אומה מרוממת ישראל מלשון שררה אומר השם קראתי בשמך לי אתה. היות וקראתי בשמך זה מראה שלי אתה אתה לא נתון תחת הטבע אתה נתון תחת הנהגתי תחת הנהגתו של הקדוש ברוך הוא עיני השם אלוקיך בו תמיד ואם כן לי אתה זה מכריח שאני אצטרך להתנהג איתך בהנהגה על טבעית לא תחת ממשלת שרי הטבע.
וזה מה שהוא אומר מצד שהקדוש ברוך הוא בוראך יעקב זה יבטיח שאתה לא תהיה תחת ממשלת השרים התחתונים שזה גלות בבל גלות פרס כי הרי הקדוש ברוך הוא הרי ברא אותך מראש כדי שתהיה בן חורין. ומצד שהוא יוצרך ישראל אז זה גם אומר שאתה לא תהיה תחת ממשלת שרי השמיים דהיינו כמו כל האומות לכל אומה הרי יש שר בשמיים עם ישראל הקדוש ברוך הוא הוא זה שמנהל אותם ואתה תהיה תחת ממשלת השרים העליונים כי הרי לי אתה אתה לא נתון כמו שאר האומות. אז יש פה הן מעלה שלנו מצד החומר והן מעלה שלנו מצד הצורה מצד המעלה המיוחדת שלנו בצד דרגה של ישראל.
ומהסיבה הזאת כי תעבור במים איתך אני ובנהרות לא ישטפוך כי תלך במו אש לא תכווה ולהבה לא תבער בך. והיות וכן כי תעבור במים אז איתך אני מסביר המלבי"ם ישנם שני מיני הצלות. יש הצלה טבעית ויש הצלה על טבעית. הצלה טבעית זה אם הקדוש ברוך הוא מלווה אותנו ושומר מראש שהמזיק לא יקרא אלינו. זה נקרא הצלה טבעית על זה הוא אומר כי תעבור במים איתך אני תעבור במים בשלום וכאשר תלך במו אש לא תכווה אני אשמור אותך בצורה שאתה תהיה בטוח מן המזיקים ארחיק ממך את המזיקים. לעומת זאת יש הצלה על טבעית. מהי הצלה על טבעית לא שאני אשמור אותך שהמים לא יפגעו בך שהאש לא תתקרב אליך אלא אני יכול לקחת אותך בתוך המים ויכול לקחת אותך בתוך האש ועם כל זה תישמר לא יזיקו לך. זה התוספת ובנהרות לא ישטפוך אפילו שאתה תהיה בתוך הנהר עצמו לא נוגע לך המים לא יפגעו בך כלל זרם המים לא ישפיע עליך מאומה. וזה ההמשך ולהבה לא תבער בך אתה כבר בתוך הלהבה בך זה לא בך זה לא אותך זה לא שורף זה כבר הצלה על טבעית.
תשימו לב אם כן הפסוק מחולק לשניים כי תעבור במים איתך אני כי תלך במו אש לא תכווה זה דלתות הכתוב מקבילות. בהתחלה הוא מדבר על הצלה טבעית אתה תעבור במים איתך אני אני אשמור שהמים לא יגיעו אליך תלך במו אש לא תכווה אני אשמור שהאש לא תגיע אליך. ולעומת זאת שהצלה על טבעית ובנהרות בתוך הנהרות עצמם לא ישטפוך זה הצלה על טבעית אתה כבר בתוך הנהר והוא לא שוטף ולהבה לא תבער בך אתה בתוך הלהבה ובכל אופן היא לא בוערת בך זה ההצלה העל טבעית. אומר המלבי"ם לפי מה שהסברנו בפסוק הקודם זה מתאים מאוד כי הרי כה אמר השם בוראך יעקב והסברנו שיעקב זה בדרגה הנמוכה והסברנו שיעקב זה אומר שהקדוש ברוך הוא שומר אותנו מפגעי הטבע שזה אומר שלא יפגעו בנו מלכי בבל ומלכי פרס כי זה מדבר על הדרגה הנמוכה יותר וזה מבטיח שהשם יגאל אותנו מה זה אומר יגאל אותנו ישמור עלינו שמירה טבעית. מהי שמירה טבעית שלא נתקרב לאש שלא נתקרב למים זה מה שהשם מחוייב מצד זה. אבל מצד שהשם יוצרך ישראל שזה בחינה רוחנית בחינת הצורה עם ישראל אנשי המעלה קראתי בשמך לי אתה ולכן אתה לא תחת ממשלת הכוכבים ולא תחת ממשלת השרים אלא שמירה מיוחדת של השם זה יבטיח שגם אם תיכנס בתוך המים המים לא יפגעו בך וגם אם תיכנס בתוך האש האש שורפת הכל אותך היא לא תשרוף למה כי זה פגיעה זה מדובר על משהו על טבעי. איך אפשר להינצל ממשהו על טבעי כאשר לי אתה כאשר לי אתה אומר הקדוש ברוך הוא בחינת הצורה שאתם גדר של ישראל גם דברים על טבעיים לא יוכלו לפגוע בך ולא יזיקו לך ולא ישלטו בך מאומה.
הרד"ק מסביר את הפסוקים האלה שהם מדברים בעניין של כורש מלך פרס ששלח את ישראל מגלות בבל. ככה הוא מביא פירוש אחד כה אמר השם בוראך יעקב ויוצרך ישראל אל תירא כי גאלתיך ממה גאלתיך על הגלות הראשונה שהקדוש ברוך הוא גאל אותנו ממנה שהלכו ובנו את בית המקדש השני כשיצאו ממלכות כורש מלך פרס זה הגאלתיך זה פירוש אחד.
הוא מסביר הסבר נוסף בשם אביו שפה הוא מדבר בכלל על בית ראשון וכאן הוא מדבר על סנחריב. וזה מדבר על מה שדיברנו לעיל שכאשר בא סנחריב וצר על ירושלים וזה בחינה של ותלהטהו מסביב הגיע סנחריב וצר בתקופתו של חזקיהו והאש הייתה מסביב הוא אומר אל תדאג סנחריב לא יוכל לכם סנחריב לא יכבוש את ירושלים הגם שהגלה את עשרת השבטים בכם הוא לא יפגע. לפי זה יוצא שזה בעצם מדבר על תקופה של בית ראשון.
מביא הרד"ק הסבר נוסף שזה מדבר על הגאולה העתידה. ואז כל מה שכתוב כאן אל תירא כי גאלתיך זה אומר תמיד על מה שעתיד להיות הגאולה העתידה שהקדוש ברוך הוא כמו שגאל אותנו כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות אז אל תתייאש אם אתה רואה שיש צרות ויש אסונות הקדוש ברוך הוא בסופו של דבר עתיד לגאול את עם ישראל.
המלבי"ם אומר שנשים לב תמיד כשהכתוב בא לתאר דבר הוא תמיד הולך מן הקל אל החמור. לכן אומר המלבי"ם תשים לב כתוב כאן כי תעבור במים איתך אני ובנהרות לא ישטפוך. אומר המלבי"ם המים הוא קטן יותר מן הנהרות נהר זה גדול יותר ממים מים יכול להיות גם קצת אני אגיד יש פה קצת מים על השולחן אני לא אגיד יש פה נהר על השולחן נכון זאת אומרת נהר זה תמיד בא לבטא משהו יותר גדול ממים. אז הוא אומר לא רק במים איתך אני אלא גם בנהרות שזה הרבה יותר גדול ממים גם שם לא ישטפוך. אותו דבר להבה זה אש זה יכול להיות מועט יש פה קצת אש יש בן אדם הדליק גפרור יש שמה אש לעומת זאת להבה זה תמיד בא לבטא איזושהי שלהבת גדולה. אז הוא אומר לא רק במו אש לא תכווה אלא גם להבה שהיא כבר בך לא תבער היא כבר בך היא כבר נוגעת בך לא תבער בך בכל אופן לא יוכל לפגוע ולהזיק לך.
בהקשר לפסוק הזה יש סיפור מעניין מובא בספר הכל בו. ספר הכל בו בסימן י"ח ומובא גם כן בספר המנהיג ובאבודרהם בשם אבן הירחי אני מביא את זה גם בספר במשנת החלומות. הוא מביא בספר הכל בו אתם יודעים אומרים שזה ספר שחיברה אותו אישה לא ידוע מי המחברת הספר מי זה שחיבר את הספר. בכל אופן הוא מביא שם אנחנו אומרים והוא רחום בשני וחמישי. מה המקור של והוא רחום איך הגיע אלינו והוא רחום הזה שכל תפוצות ישראל אומרים אותו. מובא שהמקור שלו הוא התחבר בעקבות חלום. ולכן גם כן הבאתי אותו בספר. מעשה שהיה כך היה מסופר כשעם ישראל יצאו מירושלים לגולה הגיעו יהודים בספינה לעיר ששלט בה הגמון. שאל אותם אותו הגמון אותו שליט גדול שאל אותם מאיזה עם אתם אמרו לו אנחנו יהודים. אמר להם אם אתם יהודים אני רוצה לנסות אותכם כפי שנוסו אבותיכם חנניה מישאל ועזריה. אני רוצה לבדוק אתם באמת עשויים מאותו חומר בואו נשליך לאש נראה נשרף או לא נשרף. אמרו לו תן לנו 30 יום ונשיב לך תשובה. ישבו היהודים בתענית התפללו להשם לקראת סוף הזמן עמד שמה איזה יהודי זקן וירא אלוקים ואמר להם הראו לי בחלום פסוק. בפסוק הזה אינני זוכר מה הראו לי מה שאני זוכר שכתוב בו פעמיים כי ושלוש פעמים לא. ואני לא יודע מה הפירוש של החלום ולא יודע על איזה פסוק מדובר פעמיים כי שלוש פעמים לא. היה שמה איזה זקן שהיה חכם גדול והוא אמר לאותו יהודי הראו לך את הפסוק שקראנו עכשיו. כי תעבור במים איתך אני ובנהרות לא ישטפוך כי תלך במו אש לא תכווה ולהבה לא תבער בך יש פה פעמיים כי ושלוש פעמים לא. כי תעבור במים איתך אני כי תלך במו אש לא תכווה ויש פה שלוש פעמים לא ובנהרות לא ישטפוך במו אש לא תכווה ולהבה לא תבער בך שלוש פעמים לא. הוא אומר לו אם כן הפסוק הזה מורה שאתה נבחרת משמיים להיכנס לתוך כבשן האש מבלי לחשוש יש לך הבטחה הנה מובטח אתה שכי תלך במו אש לא תכווה ולהבה לא תבער בך. הכין ההגמון אש גדולה אותו זקן נכנס בתוך האש מובא שהאש נחלקה לשלושה חלקים ולפתע הם רואים איך שלושה צדיקים מקבלים את פניו של אותו זקן בתוך האש. התחילו הצדיקים לשבח ולפאר ליוצרם הראשון פתח בוהוא רחום עד כי אל טוב וסלח אתה. השני פתח באנא מלך רחום וחנון זכור עד כי אל מלך חנון ורחום אתה. והשלישי פתח באין כמוך רחום וחנון עד סופו. ובעקבות המעשה הזה תיקנו לומר את השבח הזה בתפילת שחרית בשני וחמישי כדי לעורר רחמי שמיים מן הסתם השלושה זה היו חנניה מישאל ועזריה אלה מן הסתם שבאו להקביל את פניו יוצא אם כן שהתקנה של והוא רחום היא נתקנה על ידי אנשים גדולים וצדיקים. אז בפעם הבאה שמישהו צועק קדיש אין תחנון אז אל תקפוץ על זה משמחה כי תבין יש פה תקנה גדולה וקדושה על ידי קדושי עליון שתיקנו לומר על ידי נס מיוחד שנעשה משמיים אדם הלך בתוך האש ושם בתוך האש נתגלה העניין הזה איזה מעלה וקדושה עליונה יש לאמירת והוא רחום.
כי אני השם אלוקיך קדוש ישראל מושיעך נתתי כופרך מצרים כוש וסבא תחתיך. רש"י מסביר את זה על העבר נתתי כופרך מצרים מצרים היו הכופר בשבילנו הבכורים שלהם מתו והבכורים שלנו ניצלו אז זה הנתתי כופרך מצרים אז הייתם חייבים אז כליה כמו שכתוב לשפוך חמתי עליהם בארץ מצרים והקדוש ברוך הוא לקח את המצרים במקומנו.
המלבי"ם לעומת זאת ממשיך עם אותו קו שהוא פתח בו קודם הרי הסברנו שהקדוש ברוך הוא אומר הצלה טבעית והצלה ניסית. כנגד ההצלה הטבעית הוא אומר אני השם אלוקיך אני אלוקיך זה מלשון השגחה האלוה שלך השגחה פרטית שומר עליך שלא יאונה לך רע. ויש הצלה ניסית בדרך של מופת למעלה מן הטבע זה ההמשך קדוש ישראל קדוש ישראל זה מראה מכוח קדושת המעשים אתם ראויים לנס קדוש זה מרומם הנהגה מרוממת יותר הנהגה ניסית אני השם מושיעך בדרך של נס.
כיצד הדבר נעשה נתתי כופרך מצרים כוש וסבא תחתיך. כוש וסבא זה שמות של אומות נתתי כופרך מצרים הרי לפני כן ראינו בפרק כ' בפסוק ד' כתוב כן ינהג מלך אשור את שבי מצרים ואת גלות כוש ערום ויחף. כשבא לעשות כאן מצור סנחריב סביב לירושלים והיה כאן מולך חזקיהו והוא שלח לכאן את האנשים שלו כדי שיאיימו על עם ישראל וכדי שידרשו מחזקיהו להיכנע בסופו של דבר נאלץ סנחריב לברוח כי אמרו לו שבאים וצרים על ארצו והוא הלך כדי להציל את ארצו אבל אמר לו אל תדאג אני עוד אחזור. ובאמת הוא קיים את ההבטחה שלו הוא חזר רק מה הוא חזר אחרי שאת כוש הוא הגלה את כולם הלך חזר לארצו נלחם כנגד כוש שצרו עליו הגלה את כולם ומצרים גם הכה אבל רק שבה מהם שבי. ואז חזר לכאן כדי לסיים את הסיפור עם חזקיה ובאמת פה הסתיים הסיפור שלו אבל כן כי 180 אלף 185 אלף ראשי גייסות בלילה אחד כמו שכבר למדנו לאל. אז הנה אתה רואה שהיה כאן שבי ממצרים וגלות של כוש. שני הדברים האלה היו אמורים לקרות לנו עם ישראל היו אמורים ללכת חלקם בשבי וכולם לגלות והנה תראה בסופו של דבר הקדוש ברוך הוא הכניס אחרים תחתינו שלח את סנחריב כדי שיגלה את כל כוש וישבה שבי ממצרים.
עכשיו אומר המלבי"ם תשים לב כתוב פה כופרך מצרים ואילו כוש וסבא תחתיך. מה ההבדל בין כופרך לבין תחתיך. אומר המלבי"ם כופר זה בממון כמו שכתוב לא תיקח כופר לנפש רוצח אל תשלם תשלום כדי להציל בן אדם שעומד להריגה על ידי בית הדין. כופר לא מועיל למי שחייב מיתה למי כן הוא מועיל רק אם הוא חייב איזה שהוא עונש אחר לא מיתה אז מועיל כופר. אז הוא אומר אם כן תשים לב שבי מצרים היה מועיל כדי שיהיה בחינת כופר לנו נתתי כופרך מצרים אפילו שזה לא מאותו סוג כי כופר זה לא מאותו סוג כמו שהסברנו כסף תמורת שבי כסף תמורת עונש זה תמיד כופר כופר זה לא מאותו הסוג ולא מאותו המין. אז שבי מצרים היה מועיל כדי שיהיה בחינת כופר לנו נתתי כופרך מצרים תחת שבי ישראל. זה מורה על המציאות שבה עם ישראל לא התחייבו גלות אלא רק התחייבו שבי בזה כן היה מועיל כופר כי כופר זה לא מאותו סוג כמו שהסברנו כסף תמורת שבי כסף תמורת עונש זה תמיד כופר כופר זה לא מאותו הסוג ולא מאותו המין. אז שבי מצרים היה מועיל כדי שיהיה בחינת כופר לנו נתתי כופרך מצרים אפילו שזה לא מאותו סוג. אבל תחת זה תמיד מאותו סוג כמו נפש תחת נפש זה מאותו הסוג עין תחת עין חז"ל אומרים דרשו מה שדרשו אבל בלשון תחת זה תמיד דבר תחת דבר או כמו שכתוב האיל שאברהם אבינו לקח תחת בנו קורבן כנגד קורבן. זאת אומרת תמיד תחת זה מאותו הסוג. זה היה בגלות כוש כי בגלות כוש זה בהתאם גמור למה שהתחייבנו. מצרים זה היה שבי לא התחייבנו שבי ולכן שמה זה נקרא כופר כי זה לא בדיוק אותו דבר. אבל כוש נענשו בגלות וזה מה שאנחנו באמת התחייבנו אנחנו התחייבנו בגלות וכשהקדוש ברוך הוא לקח את גלות כוש במקום להגלות אותנו זה נקרא תחת ולכן זה כתוב כוש וסבא תחתיך הם ממש תחתיך מכיוון שאתה התחייבת בעצמך בגלות אז הם מאותו הסוג ומאותו המין לכן זה נקרא תחת.
הרד"ק מסביר שאם פה הרד"ק הרי היה לו שני מסילות שני קווים היה לו כאן בביאור הנבואה הזאת אם זאת נבואה עתידה אומר הרד"ק אז אפשר לומר שמה שהוא מדבר כאן מושיעך נתתי כופרך מצרים כוש וסבא תחתיך מדברים כאן על העתיד. שיבוא כמו שמובא בספר דניאל שיבוא מלך הצפון ברכב ופרשים ואוניות רבות וישלח את ידו בארצות וארץ מצרים גם היא לא תינצל ממנו ואם כן על מה הוא מדבר כאן שמצרים תיתפס על ידי מלך הצפון במקום עם ישראל. מי שירצה יוכל לשמוע בדיסק על ספר דניאל שמה אנחנו מפרטים מי מלך הצפון וכנגד מי הוא נלחם ומה כל אותם נבואות מדברות.
מאשר יקרת בעיניי נכבדת ואני אהבתיך ואתן אדם תחתיך ולאומים תחת נפשך. מאשר יקרת בעיניי נכבדת ואני אהבתיך. תשימו לב יש פה שלושה ביטויים של קרבה. אתה יקר בעיניי אתה נכבד בעיניי ואני אוהב אותך. אומר המלבי"ם מה ההבדל בין שלושת הביטויים האלה. יקר אומר המלבי"ם זה דבר מצד שהוא יקר המציאות. דבר השם יקר מה ההמשך אין חזון נפרץ זה יקר המציאות יקר הכוונה דבר לא מצוי. אם נסתכל על זהב זהב יש איזה כבוד מצד עצמו הרי מה זה זהב זה מתכת תתארו לעצמכם שמחר זהב יהיה כמו אבנים ואלומיניום יהיה יקר המציאות כל גרם אלומיניום יימכר באלפים וזהב יגידו לך כמה אתה רוצה מה אתה רוצה תביא משאית תעמיס נכון זאת אומרת מה גורם לזהב להיות כל כך יקר זה שהוא יקר המציאות זה שלא מצוי זהב אז כל גרם זהב הופך להיות יקר. קראתי עוד רק שבאפריקה הקרנפים עומדים להיכחד לחלוטין למה כי יש אנשים שצדים אותם בשביל מה רק בשביל הקרן כי הקרן נמכר ברוסיה ובעוד מקומות גרם ב-140 דולר גרם מהקרן לא יודע מה עושים עם זה אל תשאלו אותי סגולות נגד מה אני לא יודע מה זה אבל כל גרם מהקרן הזאת 140 דולר אתם מבינים מה זה שווה מה זה הקרן סתם חתיכת עצם אבל כיוון שזה נדיר זה נקרא יקר יקר הכוונה יקר המציאות. יש דבר שהוא נכבד נכבד זה מצד המעלה העצמית שלו הוא מצד עצמו נכבד אז יכול להיות שהוא יכול להיות מצוי אבל הוא נכבד מצד המעלה המיוחדת שלו. ודבר שלישי זה דבר הנאהב נאהב יכול להיות שהוא לא יקר יכול להיות שהדבר הוא לא נכבד אבל אני אוהב אותו מצא חן בעיניי אני אוהב אותו מצד זה המעלה שלו.
בא כעת אומר הנביא בשם השם תראו אתם עם ישראל אתם יודעים למה אני מושיעך למה נתתי כופרך מצרים כוש וסבא תחתיך מאשר יקרת בעיניי מצד שורש נפשך זה ממקום גבוה זה דבר נדיר זה דבר ייחודי מאוד עם ישראל או מצד מחצב אבותיך אברהם יצחק ויעקב אין הרבה כאלה אין הרבה כאלה זה נדיר מאוד זה יקר אתה יקרת בעיניי. עכשיו מצד עצמך עם ישראל עוסקים בתורה עוסקים במצוות זה נותן להם מעלה עצמית אז זה נכבדת נכבדת כבר אמרנו זה מעלה עצמית אתה בעצמך עוסק בתורה אתה בעצמך מקיים מצוות. ודבר שלישי גם אם אין בך שום מעלה ושום דבר ואני אהבתיך אני אהבתיך ואוהב את יעקב ואת עשיו שנאתי אומר הקדוש ברוך הוא אני אוהב את עם ישראל הרצון שלי נתון בהם וזה כנגד מה שהוא הזכיר לפני כן מי שזוכר ואתה ישראל עבדי אשר בחרתיך זרע אברהם אוהבי שזה בדיוק אותם שלושה דברים.
ולכן ואתן אדם תחתיך ולכן תבין למה נתתי אדם תחתיך אפילו אחד מישראל נתתי אדם גוי שיהיה תחתיו תחתיו כמו שאמרנו אחד על אחד אם היה יהודי היה צריך לגלות אז הגוי יגלה. אבל ולאומים תחת נפשך אם מדובר על אדם אחד אז נתתי אדם תחתיך אבל כשמדובר על נפשך על נשמתך שהיא מה שאמרנו דבר יקר שנעצל מתחת כיסא הכבוד כנגד זה אני אתן לאומים עמים רבים אני אמסור תחתיך כיוון שפה מדובר על נפשך ונפשך הרי יקרה ביותר.
אל תירא כי איתך אני ממזרח אביא זרעך וממערב אקבצך. אל תירא כי איתך אני אני אקבץ את הנפזרים אומר הקדוש ברוך הוא. המלבי"ם כבר שואל למה כתוב פעמיים אל תירא הרי אם אתם זוכרים הנבואה התחילה ועתה כה אמר השם בוראך יעקב ויוצרך ישראל אל תירא כי גאלתיך אז מה מקום לומר בפסוק ה' עוד פעם אל תירא כי איתך אני. אומר המלבי"ם כי באמת היה להם סיבה להתיירא משני דברים. דבר אחד כאשר הם עדיין בגלות יש מקום להתיירא שמא אנחנו נובד בין הגויים שמא ניכחד ביניהם על זה הוא אמר לנו אל תירא כי תעבור במים אני אתן את מצרים כופרך אל תדאג העקום יהיו כופר לנפשך אתה לא תיכחד בין האומות אפילו שתהיה במים ואפילו שתהיה באש לא תכווה תהיה בתוך הגויים עם ישראל לא יימחה הבטחה שעם ישראל יישאר קיים לעולם. דבר נוסף יש לנו עוד סיבה לראות טוב אנחנו לא ניכחד מה עם גאולה מתי נבוא לפה מתי נחזור בחזרה לארצנו זה האל תירא השני אתה תחשוב איך ייתכן הקדוש ברוך הוא איך יקבץ עכשיו את כל נדחי ישראל הפזורה היהודית על פני כל הגלובוס איך זה ייתכן אומר לך גם מזה אל תדאג זה הפסוק שלנו אל תירא כי איתך אני ממזרח אביא זרעך וממערב אקבצך אני הקדוש ברוך הוא אני הגליתי אותך ואני גם אאסוף ואקבץ אותך כמו שכתוב ומזרה ישראל יקבצנו מי שזרה הוא גם זה שיאסוף.
ממזרח אביא זרעך כתוב בפסוק ואסף נדחי ישראל ונפוצות יהודה יקבץ. למה לגבי ישראל אומר נדחי ישראל לגבי יהודה הוא אומר נפוצות יהודה יקבץ פה אסיפה פה קיבוץ אסף נדחי ישראל ונפוצות יהודה יקבץ. המלבי"ם מסביר דבר שהוא כבר הסביר בעבר ישראל הם גלו לארצות המזרח אליהם עשרת השבטים לא מדברים עכשיו על ארצות המזרח איפה שנמצאים היום מה שנקרא עיראק תימן מרוקו אלא מדברים לארצות המזרח הכוונה למזרח הרחוק שמה גלו עשרת השבטים. עשרת השבטים אומר המלבי"ם הם מקובצים מה שצריך זה רק לאסוף אותם לא צריך לקבץ אותם הם נמצאים שם מקובצים יושבים במקום אחד וצריך לאסוף אותם להביא אותם לכאן על זה כתוב ממזרח אביא זרעך אני אביא אותו הוא כבר הוא כבר נמצא שם הוא לא זקוק לקיבוץ רק צריך לאסוף אותו לכאן. לעומת זאת עם ישראל שזה יהודה ובנימין שאליהם בעצם כולנו מיוחסים עשרת השבטים אבדו לנו הם מקובצים אי שם במזרח אנחנו רק לא יודעים היכן לעומת זאת יהודה ובנימין איפה הם נמצאים מפוזרים בכל העולם יהודים נמצאים באוסטרליה ובסין ובאמריקה ובאפריקה ואיפה לא איפה לא אז אלה שהם יהודה ובנימין מה הם זקוקים הם זקוקים לקיבוץ אותם צריך לקבץ ולאסוף וזה מה שכתוב ממערב אלה שגלו למערב לא למזרח הרחוק ממערב אקבצך אלה שנמצאים במערב אותם צריך לקבץ.
רק מה שצריך להבין הרי לכאורה כשאתה מדבר איתי על המזרח אתה אומר איתך אני ממזרח אבי זרעך הבנו למה כתוב אבי כי לא צריך קיבוץ הם כבר מוכנים רק להביא אותם ולמה ממערב אקבצך כי באמת אלה שגלו למערב זה עשרת זה שני השבטים יהודה ובנימין צריך לקבץ אותם אבל למה ממערב אקבצך ולעומת זאת על ממזרח כתוב אבי זרעך הוא לא מדבר עליהם עצמם פה הוא מדבר על הזרע ושם הוא מדבר עליהם עצמם. אומר המלבי"ם ההבדל הוא שעשרת השבטים הרי גלו בימי חזקיה אז אותם אי אפשר כבר להביא בעצמם את מי אפשר יהיה להביא רק את זרעם אבל שבט יהודה הגלות שלהם הייתה מאוחרת אז הם גלו עכשיו אם הם גלו עכשיו עוד אפשר להביא אותם בעצמם אז לכן ממערב אקבצך אותך בעצמך אבל עשרת השבטים כבר גלו ממזמן אלה שגלו ממזמן אותם כבר אי אפשר להביא הם כבר מתו אז את מי אפשר להביא רק את זרעם אז זה מובן נפלא שכשמדברים על עשרת השבטים שמה מדברים על איסוף ולא מדברים על קיבוץ ולעומת זאת כשמדברים ושם מדברים על זרעם ולעומת זאת כשמדברים על אלה שגלו למערב שמה מדברים על קיבוץ ושם מדברים על אלה עצמם שגלו.
אומר לצפון תני ולתימן אל תכלאי הבי בניי מרחוק ובנותיי מקצה הארץ. אומר לצפון תני גם היהודים שנמצאים בצפון שכמו שהסברנו אלה שבצפון הם מסוגרים שמה בהרים ההרים מקיפים אותם הם לא יכולים לצאת מתוכם אומר הקדוש ברוך הוא אומר לצפון תני ולתימן זה אלה שנמצאים בדרום שמה הם לא סגורים אבל מה החשש שהאומות לא יתנו להם לצאת אז כלפיהם ולתימן אל תכלאי הכוונה אני אומר לאומות אל תעכבו את עם ישראל מלצאת הבי בניי מרחוק ובנותיי מקצות הארץ תביא את בניי ובנותיי מקצוות הארץ כי הגיע זמן הגאולה.
כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו. כל הנברא בשמי ולכבודי הוא אומר לא רק שאני אצווה את ארבע רוחות השמיים שיוציאו את אלה שנמצאים בגלות אלא תדעו לכם כל הנקרא בשמי כל הבריאה העליונים והתחתונים כל אלה שמתייחסים לשמי אשר בראתיו וכל אשר לכבודי בראתיו הכוונה כל הבריאה שבראתי אותה כדי שיתגלה כבוד שמיים על ידי זה כל המציאות הזאת את כולה יצרתי ועשיתי רק למען הוציא עם עיוור ועיניים יש וחרשים ואוזניים למו את כל הבריאה כולה בראתי למטרה הזאת.
הפסוק הזה הוא פסוק יסודי מאוד זה הפסוק שבעצם מדבר על ארבע עולמות שישנם והמקובלים מאריכים לדבר עליו ומוזכר גם בזוהר כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו. ישנם ארבע עולמות המכונים בשם אבי"ע זה הקיצור שלהם מלמעלה למטה אצילות בריאה יצירה עשייה. ובשמי ולכבודי מדבר על האצילות כי בעולם האצילות אין אלא כבודו יתברך שמו לא יגור במגורך רע ואין אחר איתו זה רק השם יתברך זה לכבודי י-ה-ו-ה בשמי ולכבודי זה רק השם יתברך אין עוד מלבדו. לעומת זאת העולמות המשתלשלים משם זה כבר הבריאה בראתיו עולם הבריאה יצרתיו עולם היצירה עולם הכיסא אף עשיתיו זה עולם העשייה הרוחני וממנו משתלשל עולם העשייה התחתון.
המלבי"ם מסביר מה ההבדל בין ברא יצר ועשה. אומר המלבי"ם ברא זה להוציא את החומר ועצם הדבר יש מאין בראשית ברא אלוקים אומר הרמב"ן מה זה ברא חומר היולי ראשון תקראו לזה בלשון המדענים בימינו תקראו לזה אטום. הקדוש ברוך הוא ברא את החומר הראשון ולאחר מכן מזה הקדוש ברוך הוא בכל יום ויום יצר יש מיש אבל הפעם הראשונה זה בראשית שמה השם ברא חומר הגולם בראשית ברא ולאחר מכן ממה שנברא אותו חומר היולי ראשון מזה כל התרכובות כי הרי בכל מה שיש בבריאה כל מה שיש בעולם יש אטום רק בהרכבים אחרים. ואם כן אז הבריאה זה יש מאין יצירה זה לקחת ולדבק את הדברים ליצור דבר לקחתי חומר דיבקתי יצרתי צורה ולאחר מכן אף עשיתיו עשיתיו זה לסיים את הצורה גמר הדבר פועל הצורה. הבריאה יש מאין אומר המלבי"ם הכל זה לכבודי ואחרי זה תיקנתי ועשיתי וגמרתי את הכל במטרה של פסוק ח' הוציא עם עיוור ועיניים יש וחרשים ואוזניים למו כל זה נברא כדי להוציא עם עיוור ועיניים יש תכלית הבריאה היא לכבוד השם יתברך כבודו יתגלה על ידי כמו שאמרנו קיבוץ הגלויות אז יש הכרח שכל המציאות תעזור לעניין הזה כי זה תכלית הבריאה תכלית הבריאה שיתגלה שמו יתברך ואיפה זה יתגלה בקיבוץ הגלויות אז כל הנברא הכל נברא במטרה הזאת בראתיו יצרתיו אף עשיתיו בשביל המטרה הזאת שמי יצאו עם עיוור עם עיוור הכוונה עם שלכאורה הם רואים את המציאות אבל הם כמו אוטמים עיניהם עם עיוור ועיניים יש וחרשים ואוזניים למו כמו שראינו לעיל שהוא אמר מי עיוור כי אם עבדי כמו שכתוב וחרש כמלאכי אשלח ומכנה אותם כעיוורים וחרשים כי מוכיחים אותם והם אוטמים אוזניהם אז זה חרש ואוזניים למו זה עיוור ויש לו עיניים אומר השם המטרה כל הבריאה הוכנה בשביל המציאות הזאת שבה תהיה הגאולה שאז יתפרסם ויתגלה שמו יתברך בכל העולמות כולם.
כל הגויים נקבצו יחדיו ויאספו לאומים מי בהם יגיד זאת וראשונות ישמיעונו יתנו עדיהם ויצדקו וישמעו ויאמרו אמת. אחרי שהוא מנבא את הנבואה הזאת שעוסקת בקיבוץ גלויות שעם ישראל עתידים לשוב לארצם עכשיו הוא מדבר אל העקום שהיו בזמנו. אומר המלבי"ם בזמנו העקום היו מספרים כל מיני סיפורי נפלאות סיפורי אלף לילה ולילה על האלוהויות שלהם מי שקרא על המיתולוגיה היוונית וכל מיני מיתולוגיות של עמים קדומים שמתארים לך איך זאוס נלחם עם הומרוס ואיך הוא לקח לו את האישה שלו ואיך הבן שלו קם כנגדו ורצח אותו ואיך יש להם סיפורי אלף לילה ולילה על מלחמות האלים סיפורים אינסופיים. אומר המלבי"ם סיפורים אני אקרא לכם את לשונו וסיפוריהם היה מלא הבלים רבים אין ספורות למו כנודע בסיפורי המיתולוגיה היוונית אשר השאריד מסיפורי ההבלים הזרים האלה. עליהם אליהם הוא פונה ואומר יאספו נא הגויים הלאומים הללו כל הגויים נקבצו יחד ויאספו לאומים מי בהם יגיד זאת יש בכם מישהו שיכול להגיד לי מה יהיה בעתיד יש לכם מישהו שיכול לספר איזושהי נבואה אני כאן אומר נבואה והנבואה היא על קיבוץ גלויות עם ישראל עתידים לשוב לארצם יש לכם מישהו שאמר כזאת נבואה אתם צריכים את כל הסיפורים על האלילים והאלוהויות מישהו מהם אמר פעם על משהו שעתיד לקרות מי בהם יגיד זאת וראשונות ישמיעונו מה כן מספרים לך מה היה בעבר זה מה שהוא מספר לך ראשונות ישמיעונו אתה יודע פעם הייתה מלחמה כזאת והאל ההוא הכניע את האל הזה וזה עשה כך וזה נו למה שלא יספר משהו מה עתיד להיות מה הוא מספר לי מה היה בעבר הם רק ראשונות ישמיעונו.
הוא אומר ולא רק זה הראשונות שישמיעונו יתנו עדיהם ויצדקו כשאתה מספר משהו אתה רוצה לספר לי איזה סיפור איזה פלא שהיה בעבר אתה רוצה שאני אאמין לך נכון אתה צריך עדות תביא עד שראה את הדבר תביא עד שנכסף בעיניו יוכל לבוא ולהעיד שמה שאתה אומר זה נכון אז הוא אומר ראשונות ישמיעונו אבל גם מה שמשמיעים לנו על הראשונות אין להם על זה עדות הם לא יכולים להוכיח את מה שהם אומרים יתנו עדיהם ויצדקו או וישמעו ויאמרו אמת או שלפחות יהיה סיפור המתקבל על השכל שהשומע אומר מסתבר מאוד מה שאתה אומר מתקבל על הדעת הוא אומר אבל הרי הסיפורים שלהם כאלה דמיוניים שגם השומע אומר שקר השומע אומר לא ייתכן אין דבר כזה שטויות והבלים וזה מה שהוא אומר להם או שיתנו עדיהם ויצדקו תביא עדים גם אם יהיה הדבר הכי פלאי אבל תביא עדים אז אני אקבל והוא אומר או שבכל אופן מי שישמע את הדברים ישמעו לו הדברים כהגיוניים יתנו ואז ישמעו ויאמרו אמת אבל הסיפורים שלכם א' הם על הראשונות אתם לא מדברים שום דבר על העתיד אין לכם שום נבואות שאני אוכל לבחון אותכם ודבר שני גם מה שאתה מספר לי על העבר אלה הם סיפורי אלף לילה ולילה שאין להם שום קשר אל המציאות ואל האמת.
אני רוצה לומר כי סיפורי הבליהם הם תולדות ימי החושך הכוונה הימים של פעם קורי עכביש אשר ארגו כוהני האליל לספר מימים קדומים אשר לא ראה אדם ואין עד מעיד שראה הדבר והסיפורים בעצמם סותרים את האמת למה כי גדר האמת אומר המלבי"ם שיסכים המסופר עם השכל והמציאות אמת זה שבאמת זה מתקבל על הדעת זה מתאים למציאות אבל פה אומר כל השומע יצחק להם אז איך אתה רוצה שאנחנו נאמין לכל הסיפורים שלהם גם כאשר הם נוגעים לעבר. המלבי"ם מסביר שכתוב כאן כל הגויים נקבצו יחדיו ויאספו לאומים מה ההבדל בין קיבוץ לבין אסיפה אז כבר הסברנו את זה בפסוקים הקודמים שקיבוץ זה משהו מפוזר כשמשהו מפוזר צריך לקבץ אותו אסיפה לעומת זאת זה להכניס דבר מן החוץ אל הפנים לאסוף אותו פנימה אספתם הביתה מה זה אספתם קיבצתם מה יש לקבץ אותם הם מקובצים יש פה אדם אחד או שניים אתה אוסף אותם הביתה פירושו מכניס פנימה אז לאסוף זה להכניס מן החוץ פנימה ולקבץ זה הכוונה לקבץ את המפוזרים. יש הבדל גם כן בין גויים לבין לאומים לאומים אלה הם האומות המתוקנות אומות שיש להם דת אחת יש להם חוק וסדר אצלם אותם לא צריך לקבץ כי באמת הם מקובצים תחת אותה דת תחת אותו חוק אותו משפט הם כבר מקובצים מה צריך אצלם רק אסיפה אז לכן כל הלאומים יאספו כי הם כבר מקובצים זה מדינות מסודרות אותם צריך רק לאסוף אבל לעומת זאת הגויים שהגויים הרי כבר הסברנו מדובר על עמים פזורה כאלה שהם בכלל לא נאספו והם לא נחשבים לאומה מסודרת עם חוק מסודר הגויים האלה הם גם לא יושבים במקום מסודר ולכן אותם כל הגויים צריך נקבצו יחדיו אותם צריך לקבץ כי הם לא יושבים במקום זה לא מדינה מתוקנת.
תשימו לב יש פה פסוק יש פה ביטוי שהגמרא במסכת עבודה זרה מתייחסת אליו כל הגויים נקבצו יחדיו ויאספו לאומים מי בהם יגיד זאת וראשונות ישמיעונו יתנו עדיהם ויצדקו וישמעו ויאמרו אמת. אומרת הגמרא דרש רבי חנינא בר פפא עבודה זרה דף ב' עמוד א' ואיתימא רבי שמלאי לעתיד לבוא מביא הקדוש ברוך הוא ספר תורה ומניחו בחיקו ואומר למי שעסק בה יבוא וייטול שכרו ותשחק ליום אחרון יגיע שלב שבו מקבלים שכר. מיד מתקבצין ובאין עובדי כוכבים בערבוביה שנאמר כל הגויים נקבצו יחד יחדיו ויאספו לאומים כמו שעכשיו קראנו. אומר להם הקדוש ברוך הוא אל תיכנסו לפני בערבוביה אלא תיכנס כל אומה ואומה וסופריה שנאמר ויאספו לאומים מה זה לאומים אין לאום אלא מלכות שנאמר ולאום מלאום יאמץ אז לא בבלאגן כל מלכות תבוא בפני עצמה למה כי יש חשבון נפרד עם כל מלכות. אומרת הגמרא מיד נכנסה לפניו מלכות רומי תחילה למה בגלל שהיא חשובה ומניין שהיא חשובה שכתוב ותאכל כל ארעא ותדושנה ותדוקנה וכולי זו רומי חייבת מלכות הרשעה שטבעה יצא בכל העולם. אומרת הגמרא מלך וציבור מלך נכנס תחילה לדין לכן הם נכנסים ראשונה. מדלג איזה קטע אומרת הגמרא שואל אותם הקדוש ברוך הוא על מה מגיע לכם שכר אומרים לפניו ריבונו של עולם הרבה שווקים תיקנו הרבה מרחצאות עשינו הרבה כסף וזהב הרבינו וכולם לא עשינו אלא בשביל ישראל כדי שיעסקו בתורה. אומר להם הקדוש ברוך הוא שוטים שבעולם כל מה שעשיתם לצורך עצמכם עשיתם תיקנתם שווקים להושיב בהם זונות מרחצאות לעדן בהם עצמכם כסף וזהב אספתם שלי הוא שנאמר לי הכסף ולי הזהב נאום השם צבאות כלום יש בכם מגיד זאת זה השאלה מי בכם יגיד זאת מה זה זאת אין זאת אלא תורה שנאמר וזאת התורה אשר שם משה יש מישהו שמגיד זאת יש איזה אומה שעסקה בתורה זה אומר להם הקדוש ברוך הוא יש בכם מגיד זאת אין מיד יצאו בפחי נפש. יצאת מלכות רומי נכנסה מלכות פרס למה כי היא חשובה אחריה וכולי אומר להם השם במה עסקתם אומרים לו ריבונו של עולם הרבה גשרים גישרנו כרכים כבשנו קורים הקמנו וכל זה לא עשינו אלא בשביל ישראל רק להשמיד את עם ישראל למי כל הקורים האלה מה אנחנו לא הם לא אמרו את זה הם סיפרו סיפורים כרכים כבשנו מלחמות עשינו כולם לא עשינו בשביל ישראל כדי שיתעסקו בתורה למה הלכנו להילחם עם סדאם חוסיין אומרים האיראנים מלחמה של כמה שמונה עשר שנים רק בשביל עם ישראל שיעסקו בתורה העסקנו את סדאם חוסיין שעם ישראל פה יוכלו להתעסק בתורה. אמר להם הקדוש ברוך הוא כל מה שעשיתם לצורך עצמכם עשיתם גשרים ליטול מהם מכס כרכים לעשות בהם אנגריה מלחמות אני עשיתי שנאמר השם איש מלחמה כלום יש בכם מגיד זאת וכולי אין זאת אלא תורה מיד יצאו לפניו בפחי נפש.
מה ההמשך של הפסוק אומר הנביא מי בהם יגיד זאת כמו שהסברנו מי יגיד שהוא עסק בתורה וראשונות ישמיעונו יתנו עדיהם ויצדקו. ראשונות ישמיעונו יתנו עדיהם ויצדקו יבואו ויגידו ריבונו של עולם ראשונות ישמיעונו בוא עכשיו תן לנו עכשיו את המצוות אנחנו עכשיו רוצים לקיים יתנו עדיהם ויצדקו הכוונה הנה אנחנו ניתן עדות ונוכיח שאנחנו באמת רוצים לקיים את התורה. אומר להם הקדוש ברוך הוא מה יעזור עכשיו כבר מאוחר אבל בכל אופן הנה הקדוש ברוך הוא בא בטרוניא עם בריותיו והקדוש ברוך הוא נתן להם מצוות סוכה ומקדיר עליהם חמה והם יוצאים ומבעטים והגמרא שואלת הרי גם ישראל כאשר מצטער פטור מן הסוכה אז הוא יכול לצאת אומרת הגמרא כן אבל ישראל לא מבעט ואילו הם מבעטים.
ומבעטים בסוכה, ואז הקדוש ברוך הוא ישחק. ואין הקדוש ברוך הוא שוחק אלא באותו יום, כן, יושב בשמיים ישחק, השם ילעג למו. אז הפסוק הזה מדבר על העתיד. אם כבר הזכרנו את הדרשה הזאת, אז באמת יש פה שאלה גדולה שואל הרב מבריסק: הרי מדובר על העתיד, והעתיד מדובר הרי במצב שבו הקדוש ברוך הוא השם אמת ותורתו אמת, השם אלוקים אמת. איך יבואו לדין אומות ויטענו כאלה הבלים? "כל מה שעשינו לא עשינו אלא בשביל ישראל, תיקנו שווקים בשביל ישראל". מה הסיפורים האלה? מי מאמין לכזה סיפור? הם עצמם לא מאמינים בשקר שלהם. אז מה הם באים לספר את זה לריבונו של עולם? מה ההבנה בזה? ולא רק זה, גם אחרי זה, מה אומר להם הקדוש ברוך הוא? אומר להם: "שוטים שבעולם, כל מה שעשיתם לא עשיתם אלא לעצמכם". זה שוטים? זה שקרנים! מה זה שוטים שבעולם?
אלא באמת, לעתיד לבוא יתברר מה שקראנו קודם, "כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו". לעתיד לבוא יתברר שכל הבריאה כולה נבראה לצורך ישראל. לעתיד לבוא יתבאר שבעצם השווקים שהם תיקנו והגשרים שהם תיקנו וכל ההמצאות שתיקנו, הכל זה בעצם לצורך התורה. כמו אותה רכבת טרנס סיבירית שבנו בזמנו ואף אחד לא הבין למה צריך אותה, וישיבת מיר ניצולה בזכות אותה רכבת. רבנו ירוחם ורב יחזקאל לוינשטיין וכל הישיבה. ואף אחד לא הבין למה צריך כזאת רכבת טרנס סיבירית שעבדו עליה אלפים ואלפים מתו שם, ואף אחד לא הבין למה צריך את זה. והכל נברא בשביל ישראל. אז הגויים טוענים שקר או אמת? אמת! כי הגויים יגיעו למסקנה, הם יראו שבאמת עכשיו הכל ברור, כל הבריאה הכל זה בשביל ישראל. אז אומרים לריבונו של עולם: "נו, אז מה עכשיו מתברר? ששווקים בנינו בשביל ישראל, וגשרים תיקנו בשביל ישראל. נו, עכשיו זה ברור. מה, לא מגיע על זה שכר?"
אומר להם: "טיפשים". למה טיפשים? אתם לא שקרנים, אתם צודקים. באמת בפועל עכשיו מתברר שגם לכם שזה בשביל ישראל. אבל מה כיוונתם? אתם כיוונתם לצרכים, בשביל לגבות מהם מיסים וגשרים ובשביל ארנוניות וכולי וכולי. כל מה שכיוונתם זה לצורך עצמכם. עכשיו תגידו לי, בן אדם כזה שעשה מעשה וטרח והתאמץ מאוד, ורק בכוונה קלה יכל לקבל על זה שכר עצום, ובחוסר כוונה עוד אולי אפילו ייענש על זה. איך הבן אדם הזה ראוי להיקרא? שוטה! אתה שוטה, כי רק אם היית מכוון כבר היה לך את הכל. כבר להתאמץ ממילא התאמצת. אז אי אפשר להגיד להם שקרנים, כי האמת היא כמו שהם אמרו, אבל זה טיפשות לא לכוון. לכן אמר להם "שוטים", הבעיה שלכם הייתה בכוונה, שכיוונתם לשם עצמכם. ולכן בסופו של תהליך אתם לא רק שלא תקבלו על זה שכר, עוד תהיו ראויים להיענש על זה, כי בהרבה מהמעשים שעשיתם עוד ריחקתם את עם ישראל מן התורה ומן המצוות.