פרק מא - ההיכל וקודש הקודשים - חלק א

ספר יחזקאל פרק מ"א. ויביאני אל ההיכל וימד את האילים שש אמות רוחב מפו ושש אמות רוחב מפו רוחב האוהל. ויביאני אל ההיכל, כעת הוא מכניס אותו פנימה אל ההיכל. ההיכל זה היה המקום שבו היה נמצא השולחן והמנורה ומזבח הקטורת שהיה נקרא גם כן מזבח הזהב, כל זה היה נמצא בהיכל. לאחר ההיכל, החלק היותר פנימי, היה כבר קודש הקודשים, ובקודש הקודשים לא היה מאומה חוץ מהארון. בזמן בית ראשון היו גם כן כרובים, חוץ מהכרובים שהיו על הארון היו גם כן כרובים בקיר של בית המקדש, בתוך הארון היה את הלוחות, זה מה שהיה בקודש הקודשים. אבל בעצם בהיכל עצמו כמו שהסברנו, שמה היה את הארון, שמה היה את המנורה, שמה היה את השולחן של לחם הפנים.

אז עכשיו אנחנו נכנסים מהאולם אל ההיכל. וימד את האילים שש אמות רוחב מפו ושש אמות רוחב מפו רוחב האוהל. הוא מביא אותו כעת פנימה אל ההיכל, הוא מדבר עכשיו על עובי הכותל של שבין ההיכל ולאולם. ועכשיו הוא אומר לנו רוחב האוהל, מפני שמהאגף ולפנים כלפנים ומהאגף ולחוץ כלחוץ, הוא אומר לך תדע לך להיכל היו פתחים כפולים. ולפי זה יוצא לנו שבין הפתחים היה כמו רשות בפני עצמה, זה לא היה נחשב למקום שהיה כמו ההיכל בקדושה שלו וגם לא כמו האולם בקדושה שלו, אלא זה היה נקרא מקום ממוצע, קראו לו אוהל. ולכן הוא אומר וימד את האילים שש אמות רוחב מפו ושש אמות רוחב מפו רוחב האוהל. הוא מדבר כאן על רוחב האוהל שהוא שש אמות, כיוון שהמקום הזה שהוא מהווה את הכניסה בין האולם להיכל, המקום הזה הקדושה שלו הייתה קדושה ממוצעת שהייתה בין הקדושה של ההיכל ובין הקדושה של האולם. כמה היה המקום של הכותל המפריד? שש אמות. לכן הוא אומר לך המקום הזה של השש אמות זה היה מקום שהפתח הזה זה היה מקום שהקדושה שלו הייתה ממוצעת בין קדושת האולם לקדושת ההיכל.

עכשיו כמה היה הרוחב שדרכו היו נכנסים בין האולם להיכל? ורוחב הפתח עשר אמות וכתפות הפתח חמש אמות מפו וחמש אמות מפו. וימד אורכו ארבעים אמה ורוחב עשרים אמה. רוחב הפתח עשר אמות, עכשיו הוא מדבר, אנחנו דיברנו על הכתלים, העובי שלהם מימין ומשמאל, הכתלים המפרידים בין האולם להיכל, העובי הוא שש. אבל עכשיו כשאני נכנס מימין ומשמאל, מהו הרוחב? רוחב הפתח הוא עשר אמות. עכשיו, אם אמרנו ששאנחנו נכנסים מימין ולשמאל זה עשרים אמה, זה הרוחב של האולם, אז כאשר אתה מדבר על רוחב פתח עשר אמות, נשאר לנו עוד עשר אמות, שחמש אמות זה כותל ימין, חמש אמות זה כותל שמאל. כאשר הוא היה נכנס, כותל מימין באורך חמש אמות, כותל משמאל באורך חמש אמות ובעובי, בעובי שש כמו שהסברנו, והפתח עצמו, הפתח עצמו הוא ברוחב של עשר אמות. עכשיו הוא מדבר על האורך, וימד אורכו ארבעים אמה ורוחב עשרים אמה. על האורך פירושו של דבר, אם קודם מדדנו את האולם כשאני נכנס וקדימה, אמרנו זה 11 אמות, עכשיו אנחנו מודדים אותו דבר גם כן את ההיכל, כשאני נכנס וקדימה עד שאני מגיע לקודש הקודשים, מהו האורך של זה? ארבעים אמה. אז אם כן יוצא לנו שהאורך שלו היה כפול מהרוחב שלו, כי מימין לשמאל זה עשרים אמה, כשאני הולך קדימה את ההיכל ומתקדם עד קודש הקודשים, אני מגיע לרוחב של ארבעים אמה. וזה מה שהוא כאן מזכיר לנו, וימד אורכו ארבעים אמה ורוחב, מימין לשמאל כשהוא נכנס, הרוחב הוא עשרים אמה. הפתח עצמו עשר, והדופן מימין ודופן משמאל כמו שאמרנו חמש וחמש, ביחד הגענו לרוחב של עשרים אמה.

ובא לפנימה וימד איל הפתח שתיים אמות והפתח שש אמות ורוחב הפתח שבע אמות. ובא לפנימה, כעת הוא מתקדם והוא ממשיך אחרי שעברנו את כל ההיכל ארבעים אמה, הוא מגיע כעת לקודש הקודשים. ועכשיו הוא רוצה לומר לי מה יהיה הדופן שנמצא ומפריד בין ההיכל לבין קודש הקודשים. וימד איל הפתח שתיים אמות. קודם כל הוא אומר לך הקיר שמפריד בין הקודש לבין קודש הקודשים הוא שתי אמות. הפתח הוא שש אמות. מה פירוש הדבר? אומר המלבי"ם, לקודש הקודשים היו שני פתחים. היה פתח אחד בפנים ופתח אחד בחוץ. וזה מכוון כנגד מה שהיה בקודש הקודשים, היה הרי שתי פרוכות. הייתה פרוכת אחת מבפנים והייתה פרוכת אחת מבחוץ. רוחב של חלל הפתח היה שבע אמות, וזה מה שהוא אומר לנו כאן, רוחב הפתח שבע אמות. אז אם כן איך הוא אמר והפתח שש אמות? אז תשמעו באיזה צורה זה היה. זה היה בצורה כזאת שכאשר היו מגיעים אל, מההיכל אל קודש הקודשים, היו רואים דופן שנמשכת מצד ימין ומשאירה לנו, הפתח הזה, הדופן הזה, השער הזה, היה משאיר לנו מקום פתוח מצד שמאל, פתוח ברוחב של אמה. אתה עכשיו נכנס, ואתה עכשיו הכהן לוקח ופונה ימינה, כיוון שיש אמרנו דפנות כפולות. אז כאשר הוא נכנס, הדופן הפנימית סותמת, הוא פונה ימינה בין שתי הדפנות, ויוצא, אחרי זה פונה לשמאלו. ואז מה בעצם יוצא? שיש לנו דופן אחת של שש ודופן אחת של שש, כאשר הם מרוחקות אחת מן השנייה שתי אמות, כאשר הם לא בדיוק חופפות, הם קצרות, כל אחת קצרה באמה. אבל הדופן הראשונה קצרה באמה לצד שמאל. הדופן הפנימית יותר קצרה באמה לצד ימין. ואז כאשר הוא היה רוצה להיכנס, הוא היה נכנס מצד שמאל, שזה בעצם אומר מהצד הדרומי, לוקח ופונה מיד ימינה בין שתי הדפנות, פונה ימינה, ואז מגיע אל הפתח שנמצא בדופן הפנימי בצד ימין. ואז על ידי זה עכשיו הוא לוקח ופונה שמאלה. בצורה הזאת מי שהיה עומד בחוץ לא יכל לראות את קודש הקודשים פנימה. מכיוון שהפתחים לא היו מכוונים. הפתח האחד הוא היה מצד שמאל והפתח השני היה מצד ימין, ואלה היו כמו שאמרנו שתי דפנות שהיה צריך לעבור דרכם וביניהם. כך זה היה בנוי בפרוכת שהייתה בבית המקדש, וכך גם כן עכשיו הפתחים, דהיינו השערים, היו עשויים בבחינה הזאת, שתי פרוכות כמו שיטת התנא קמא של רבי יוסי במסכת יומא בדף נ"א, וכך הכהן היה נכנס בצד דרום, הופך את פניו אחרי שהוא נכנס בצד דרום, הופך את פניו לצד צפון, ולאחר מכן מצד צפון היה נכנס, פונה שמאלה ונכנס פנימה לתוך קודש הקודשים. ואז אם כן יוצא שיש לנו שתי דלתות, שתי דלתות שביניהם היה מרווח של שתי אמות, והם, הפתח של הדלתות הם היו קצרות אמה, כל אחת קצרה לכיוון אחר.

וימד את אורכו עשרים אמה ורוחב עשרים אמה אל פני ההיכל ויאמר אליי זה קודש הקודשים. וימד את אורכו עשרים אמה, אחרי שאנחנו ראינו שההיכל היה 20 על 40, האורך שלו היה 40, קודש הקודשים הוא אומר לך תדע לך שהוא היה 20 על 20. הוא בעצם היה מרובע. וזה מה שהוא אומר, ורוחב עשרים אמה אל פני ההיכל ויאמר אליי זה קודש הקודשים. מה זה זה קודש הקודשים? מכיוון שלמעשה המקום שעכשיו הסברנו שהכהן היה עובר בין שתי הפרוכות בבית שני, הכהן היה עובר בין שניהם כדי להיכנס פנימה, הגמרא אומרת שבבית שני הם היו מסופקים, המקום הזה איך היה נקרא? קראו לו אמה טרקסין. כך קראו למקום הזה. והמקום הזה שהיה בין שתי הפרוכות, הם היו מסופקים איך דנים אותו. האם הוא מסונף לקדושת קודש הקודשים או שהוא מסונף החוצה לקדושת ההיכל? יש הרי שתי פרוכות. אם אני אומר שהפרוכת של ההיכל היא העיקר, אז הוא מסונף לקודש הקודשים. אם אני אומר שהפרוכת של קודש הקודשים היא העיקר, אז הוא מסונף להיכל. איך אנחנו דנים את האמה הזאת באמצע שהיא אמה טרקסין? פה שימו לב, יש לנו שתי אמות באמצע כמו שהסברנו, ועל זה הוא אומר לו, תדע לך, זה קודש הקודשים. מה זאת אומרת זה קודש הקודשים? רק ה-20 על 20 הוא קודש הקודשים. אבל השתי אמות הנמצאות בין שני השערים שהסברנו קודם, זה לא קודש הקודשים. הזה בא למעט את שתי האמות הללו שנמצא בחלל הפתח, שהוא לא חלק מקודש הקודשים. בבית שני הדבר היה מסופק, אבל בבית השלישי דע לך שהמקום הזה שדרכו היה עובר הכהן בשביל הזה שהוא היה עובר ביניהם, בין שתי הפרוכות, בין שני השערים, זה לא היה נחשב לקודש הקודשים.

וימד קיר הבית שש אמות ורוחב הצלע ארבע אמות סביב סביב לבית סביב. וימד את קיר הבית, עכשיו הוא מדבר על הקיר הצפוני והדרומי של ההיכל ובית קודש הקודשים, כי הרי האולם, ההיכל, קודש הקודשים, לכולם היה את אותו קיר, כי הרי הכל הוא במשך אחד. אז עכשיו הוא מודד את הקיר שעליו אנחנו מדברים, אם הוא בא נכנס לתוך האולם, אז יש לו מצד ימין קיר, זה הקיר הצפוני, יש לו מצד שמאלו קיר, וזה בעצם הקיר הדרומי. הוא מדד אותו, קיר הבית שש אמות. וכמו כן גם כן הקיר המערבי של קודש הקודשים, שזה אומר אם אתה מגיע עד הסוף, הגעת לקיר המערבי. כי כזכור לכם את הסיור הוא התחיל מהקיר המזרחי. והקיר המזרחי כמו שדיברנו, הכוונה מי שבא מהכיוון הר הזיתים, הוא בא מכיוון הקיר המזרחי, וזה מבחוץ, הוא עבר את החצר החיצונה, הוא עבר את החצר הפנימית שבה נמצא המזבח, הוא נכנס פנימה אל תוך האולם, ועכשיו מימינו זה מצד צפון נמצא קיר, משמאלו זה מצד דרום נמצא עוד קיר, כל אחד מהם עובי שש אמות, ואם הוא הולך עד הסוף הוא מגיע אל הקצה של קודש הקודשים, זה צד מערב, שמשם נמצא עוד קיר, וזה לכיוון שלנו, מי שירצה היום, זה לכיוון הכותל. זה בעצם הקיר האחורי של קודש הקודשים, זה יותר לכיוון הכותל המערבי, אבל לא ממש ליד, כיוון שאנחנו נמצאים בקיר החומה, הכותל המערבי הוא קיר החומה החיצונית של הר הבית, אבל הכיוון הזה על כל פנים נמצא הקיר המערבי. הוא הזכיר כאן את רוחב הצלע ארבע אמות סביב. מה זה בעצם רוחב הצלע? זה אנחנו נראה מיד בפסוק הבא. והצלעות צלע אל צלע שלוש ושלושים פעמים ובאות בקיר אשר לבית לצלעות סביב סביב להיות אחוזים ולא יהיו אחוזים בקיר הבית. והצלעות צלע אל צלע שלוש ושלושים פעמים. פירוש הדבר, שיש לנו מצד ימין, כאשר אנחנו מסתכלים על האולם, ההיכל וקודש הקודשים, יש לנו מצד ימין צלעות, שזה אומר חמישה חדרים מצד ימין. ולאחר מכן היה קיר שהיה מפריד, ולאחר מכן היה עוד חמישה חדרים שהם היו יותר החוצה. חדר צמוד לחדר, קיר מפריד ביניהם. אותו דבר גם כן היה מצד שמאל, חמישה חדרים צמודים אל הקיר, שזה אומר לצד דרום, ועוד חמישה חדרים אחריהם. קיר מפריד ביניהם ועוד חמישה חדרים אחריהם. לצד מערב היה חדר אחד. כל זה הוא קורא אותו צלעות. עכשיו בהתחלה הוא מחשב את החדרים הסמוכים. החדרים הסמוכים אל הקיר הפנימי של ההיכל, האולם, קודש הקודשים. החדרים הסמוכים, אם אני לוקח רק את החדרים הצמודים אל הקיר, קיבלתי מצד ימין חמישה, קיבלתי מצד שמאל חמישה, וקיבלתי בסוף אחד. ביחד קיבלתי 11 חדרים. אם עכשיו אני עושה את החשבון כמה בסך הכל יש לי, אז כשאנחנו נעשה חשבון יש לי 11 חדרים הם הצמודים. הצמודים מסביב הם 11. עכשיו אומר המלבי"ם, אם תעשה חשבון שלכל חדר היו שלוש קומות, אז מ-11 קיבלתי 33. ביחד יש לנו 33. אבל אומר הרב, כמו שהסברנו שהיו חדרים צמודים אל ההיכל מימין ומשמאל שהם היו צמודים לו, אמרנו שיש עוד שכבה של חדרים חיצוניים יותר. אם אני לוקח את העוד שכבה של החדרים האלה החיצוניים יותר, אני מקבל עוד חשבון של, בעצם שאני מכפיל את כל מה שהיה לי עד עכשיו. היה לי 33, החיצוניים יותר, מגיע ל-66. המלבי"ם אומר במקום 66 המלבי"ם אומר 64. זה צריך להבין האם זה טעות סופר או שהוא מתכוון 64, כיוון שהוא באמת אומר כל אחד יתחלק לשניים באורכו, 33 פעמים, שהם 64 צלעות. למה 64 צלעות? אם אתה אומר שכל אחד יתחלק לשניים, 33, אז הגענו ל-66. איך הוא הגיע לחשבון של 64? הדבר הזה טעון, טעון הבנה, או שאולי הוא מתכוון שהחלק האחרון של לצד המערב לא חולק לשניים, אז אולי בגלל זה ירד לנו פה חשבון של שניים, ואז במקום 66 החלק האחרון לא חולק, אז קיבלנו 64, ייתכן.

בואו ונמשיך. אומר, ממשיך ואומר, ובאות בקיר אשר לבית לצלעות סביב סביב להיות אחוזים ולא יהיו אחוזים בקיר הבית. פירושו של דבר, בבית שבנה שלמה כתוב מגרעות נתן לבית סביב לבלתי אחוז בקירות הבית. כאשר רוצים לבנות שתי קומות, היום עושים יציקה. פעם לא היה להם את הפטנט של יציקה, ולכן הקושי לבנות שתי קומות היה גדול מאוד. כדי לבנות שתי קומות מה שהיו נאלצים לעשות, היו צריכים לקחת ולמתוח קורות, היו בונים ארבע קירות, מותחים קורות מקיר לקיר, ועל גביהם עושים את הקומה השנייה. אין יציקה שיכולה להחזיק את עצמה, אז חייבים לשים קורות, היו שמים קורות ועל גביהם עושים את הקומה השנייה. אתם מבינים שאי אפשר לבנות ככה עד אין קץ, מכיוון שלא היו אז גורדי שחקים, כי הבנייה הזאת לא מאפשרת בנייה באמת ממש מסיבית, כי הקירות שמבחוץ זה רק מה שתופס, אין, המפריד בין קומה לקומה זה לא יציקה שזה הופך להיות חלק אחד עם מה שבחוץ, אלא זה רק קורות שמונחים מעל. כששלמה רצה לעשות קומה שנייה, איך היו עושים? מי שיראה אפילו בכותל המערבי אפשר לראות, שכשעשו לעשות קומה שנייה, אלה הרי היו מגורים שמה לפני כן, מה הם היו עושים? היו עושים חור בקיר, בדופן, ושמה היו מכניסים עץ או רלס, ומותחים אותו אל הקיר שכנגדו, שגם שמה היו עושים מגרעת וחור, ועל ידי זה היה אפשר על גבי זה לעשות קומה שנייה. זה נקרא מגרעות, שעושים חור בתוך הקיר. שלמה לא רצה לעשות כאלה מגרעות, ולכן מה שלמה המלך עשה? הוא עשה את הקיר בצורה כזאת שהקיר עצמו הולך ונהיה צר יותר. עולה ועוד פעם נהיה צר יותר. ואז נוצר מגרעת לכל אורך הקיר, ואז אין צורך לנקוב את הקיר כדי להכניס בתוכו את הקורה, אלא הקיר עצמו בשלב מסוים הוא בעובי אחד, כשהוא גבוה יותר, שרוצה להגיע לקומה השנייה, הוא כבר נהיה צר יותר. ואז על המקום שנותרה הבליטה, על גבי זה היו מניחים את הקורות מקיר לקיר, ועל גבי זה עשה שלמה המלך את הקומות השניות והשלישיות, זה הלולים מה שראינו שהיו עולים איתם, שהיה שמה מקום שמסביב לאולם, ההיכל וקודש הקודשים היו לולים מסביב, זה מעין הצלעות שעליהם אנחנו מדברים עכשיו, ועל ידי זה היה קומה שנייה מבלי לנקוב את קיר הבית. זה מה שכאן הוא אומר לנו, תדע לך שבבית השלישי זה לא יהיה כך, מכיוון שהוא לא יניח את הקורות של הצלעות לרוחב, אלא יעשים אותם לאורך. פירושו של דבר, כיוון שהסברנו שהיה לנו חדרים מצד ימין ומצד שמאל, היה לנו חדרים לאורך הקיר הימני והשמאלי של ההיכל, האולם, ההיכל וקודש הקודשים, עכשיו החדרים הללו היו מופרדים ביניהם בקירות. כיוון שהיו מופרדים ביניהם בקירות, אז הוא היה שם לאורך, לאורך זאת אומרת אם אני בא, זה אומר מכיוון מזרח למערב. הוא היה שם לאורך בין קיר לקיר שנמצא מעל גבי החדר הפנוי, על גבי זה הוא היה שם קורות, ואז יוצא שעל זה אפשר היה לבנות עלייה. מה הרווחנו? לא צריך לשים את הקורות מצפון לדרום, כי אם אתה שם את הקורות מצפון לדרום אתה עוד פעם נקלע לבעיה, איך אתה מנקב את הקיר של ההיכל, האולם, אתה צריך לנקב אותו מבחוץ, אם אתה רוצה עכשיו לשים קורות מהצד החיצוני. אם אתה רוצה לשים לדוגמה מצד צפון, אתה צריך לנקב את זה, את הכותל הצפוני של האולם וההיכל. הוא לא רצה לנקב, ולכן מה הוא עשה? הוא לא שם קורות שימשכו מצפון לדרום, ואז בעצם הוא בכלל לא משתמש בקיר הזה, בקיר של ההיכל, מה שהוא עשה הוא שם קורות שנמשכות ממזרח למערב. איך? כיוון שהיו חדרים ממזרח למערב כמו שהסברנו, זה הצלע, ובין חדר לחדר היה קיר, על גבי הקירות הללו שבין חדר לחדר הוא מתח את הקורות, ועל ידי זה לא, אין לנו בעיה של הצורך לנקוב את הקירות של ההיכל. זה מה שהוא מסביר כאן, ובאות אשר בקיר אשר לבית לצלעות סביב להיות אחוזים ולא יהיו אחוזים בקיר הבית. על ידי זה לא יצטרכו להיות אחוזים בקיר הבית. כל זה נכון שימו לב, רק בנוגע לצלעות הצמודות להיכל. אבל הרי ראינו שזה היה כפול. היו חמש, חמישה חדרים צמודים להיכל, ועוד חמישה חדרים, היה מפריד ביניהם קיר, ועוד חמישה חדרים רחוקים יותר. אז החמישה חדרים הרחוקים יותר לא היה שום בעיה לשים את הקורות מצפון לדרום, כי אני שם את זה על הכתלים עצמם. אני לא מגיע בכלל לקיר ההיכל. הם רחוקים יותר מקיר ההיכל. והיות וכן אני יכול לשים על הכתלים עצמם של החדרים מצפון לדרום, ואני לא צריך לנקוב את קיר ההיכל.

ורחבה ונסבה למעלה למעלה לצלעות כי מוסב הבית למעלה למעלה סביב סביב לבית על כן רוחב לבית למעלה וכן התחתונה יעלה על העליונה לתיכונה. עכשיו הוא רוצה להסביר לנו באיזה אופן, הרי הסברנו שהצלעות שהיו מסביב, אמרנו זה היה שלוש קומות. מקומה לקומה צריך לעלות. בבית ראשון ראינו שהיו עולים בלולים. היה לולים שזה בעצם מקום ששם היה מעין סולם שהיו עולים ומטפסים מקומה לקומה. כאן הוא אומר לנו דע לך, זה לא היה בנוי בצורה הזאת, אלא ורחבה ונסבה למעלה למעלה לצלעות. הוא בנה את זה בצורה כזאת שהכותל עצמו היה בולט ממנו מעין מדרגות, ועל המדרגות האלה היו עולים. היו עולים על המדרגות שבכותל. כביכול מהכותל עצמו יש בליטה, והיו עולים ונצמדים למדרגות של הכותל. מי שראה פעם איך היו יורדים לדוגמה לתוך באר. פעם היו בארות ענקיים, לא מה שרואים באר עם דלי שמורידים. אלא באר ממש שיורדים לדלות מתוך הבאר. זה היה מקום ענק, כמו חדר ענק, והחדר הענק הזה היה בו מדרגות צמודות לכתלים מסביב. אתה יורד ככה לאט לאט במדרגות הצמודות לכותל עד שאתה מגיע למטה. כאן היה בדיוק אותו דבר, אבל מדרגות הצמודות מסביב. מדרגות שצמודות לכותל מסביב, שהיו עולים ומטפסים ככה עד שזה היה מסב את הבית למעלה למעלה סביב סביב לבית. עכשיו המלבי"ם אומר, הוא עושה חשבון, שאם היו רוצים לעלות גובה של אמה, היה צריך מדרגות באורך של שלוש אמות. שלוש אמות אורך, ואז מטפסים לאט לאט, אחרי שלוש אמות עלית אמה. יוצא אם כן הוא אומר, אם מדברים על מקום שהוא גובה 100 אמה, אם זה מקום גובה אמה אנחנו צריכים אם כן שיהיה סובב באורך של 300 אמה. כי 300 אמה אתה מסתובב ועולה כדי לעלות 100 אמה. אומר לנו כאן, תתבונן, כאשר הוא מסתכל עכשיו על גובה הבית, הוא מוצא שגובה הבית הוא גבוה מאוד. ורחבה ונסבה למעלה למעלה לצלעות, יש שמה מסביב לזה את המדרגות, מוסב הבית למעלה למעלה סביב סביב לבית, היו הולכים ועולים עד שהיו מגיעים אל החלק העליון של הצלעות.

וראיתי לבית גובה סביב סביב מוסדות הצלעות מלו הקנה שש אמות אצילה. וראיתי לבית גובה סביב סביב, עד עכשיו הוא לא התבונן על הגובה של כלום, אומר המלבי"ם. הוא לא הסתכל על הגבהים, עד עכשיו הוא מדד אורך ורוחב. עכשיו הוא מתחיל למדוד גובה. כשהוא מסתכל על מוסב הבית שהולך סביב סביב, אז הוא שם לב שהגובה הוא מאוד גבוה. מסתכל על המדרגות שעליהם דיברנו שהם היו הולכות מבחוץ סביב סביב, הוא שם לב שהבית גבוה מאוד. כאשר הוא מקיף 300 אמה, אמרנו שהוא עולה בגובה של 100 אמה. ואחרי שהוא רואה איך ההיקף הזה הולך וחוזר, זאת אומרת זה לא רק פעם אחת, הוא רואה שזה הולך ומסתובב ומסתובב, זאת אומרת אתה רואה כמה מדרגות שאתה מסתכל מהצד, אתה רואה איך זה הולך ועולה, הולך ועולה, אז הוא מבין שהגובה הוא כמה מאות אמה. מוסדות הצלעות מלו הקנה שש אמות אצילה. המקדש, אומר המלבי"ם, הוא עמד בראש ההר. ככל שאתה מתקרב אל המקדש, ההר גובה. צריכים לעלות במדרגות מקטע לקטע כמו שהסברנו קודם. אז הוא רואה שבצד של הצלעות, היסוד, שזה המקום שממנו מתחילים המדרגות, היסוד הוא שש אמות. פירושו של דבר, היסוד היה בולט מהקרקע שש אמות, וזה בחלק החיצוני, כי בפנים התא, היסוד אומר המלבי"ם היה נבלע בקרקע של התא. אבל מבחוץ היסוד היה גבוה שש אמות, זאת אומרת שכדי להתחיל לטפס ולעלות, היה צריך לעלות שש אמות. אם אתה שואל שש אמות איך טיפסו את זה? איך עלו לכזה גובה? אומר המלבי"ם, בצד מערב היסוד היה נבלע בקרקע. ומשם עלו בעצם על האמה שהיה היסוד עודף על הקרקע, על הפתח של היציע, ומשם הלכו אל תחילת הסובב. ובמילים פשוטות, הם הלכו למקום הנמוך יותר, כיוון שההר הוא בנוי ממקום נמוך לגבוה, הלכו למקום הנמוך יותר, משם התחילו לטפס. לא התחילו מהמקום הגבוה, כי מהמקום הגבוה הרי ראינו שזה מלו הקנה שש אמות. אז במקום הגבוה היסוד הוא מאוד גבוה, איך תתחיל לטפס משם, אתה צריך סולם רק לעלות ליסוד. לכן הוא אומר לא, הלכו למקום הנמוך יותר, ומשם התחילו לטפס, ואז על ידי זה יכלו להגיע גם אל המקום הגבוה יותר.

רוחב הקיר אשר לצלע אל החוץ חמש אמות. ואשר מונח בית צלעות אשר לבית. ראינו שהצלעות היו צלע אל צלע. פירושו של דבר, היו מעין חמישה חדרים הסמוכים אל הקיר של ההיכל, היה צלע מפריד ביניהם ועוד חמישה חדרים חיצוניים יותר. יוצא אם כן שזה נחלק לשניים. היה שמה שתי קירות. קיר של הצלע לצד חוץ, שזה הקיר של הצלע, לדוגמה אם אנחנו באים עכשיו עם הפנים קדימה, אז נלך וצד ימין זה צד צפון. אז אם אני מסתכל עכשיו מבחוץ, יש קיר חיצוני של הצלע. לאחר מכן, חיצוני אני מתכוון ביחס להיכל. קיר חיצוני של הצלע, ולאחר מכן אם אני נכנס יותר פנימה, יש קיר פנימי שמפריד בין הצלעות, בין החדרים, החמישה חדרים החיצוניים לבין החמישה חדרים הפנימיים, זה קיר נוסף. זה עוד קיר של הצלע. מעבר לזה אומר המלבי"ם, היו גם כן קירות המפרידים בין צלע לצלע, כי אם היו חמישה, אז מעבר לכך שאתה מדבר שבעובי היו שני חדרים, אבל באורך היו חמישה חדרים. אז בין חדר לחדר היה צריך גם כן שיהיה קיר מפריד. אז זה גם כאן כלול גם כן הקירות המפסיקות בין הצלעות בין אחת לשנייה באורך. ובין הלשכות רוחב עשרים אמה סביב לבית סביב סביב. ובין הלשכות, מסביר המלבי"ם, שהם קידשו 20 אמה מן החצר החיצונה מבחוץ. זה כבר הזכרנו לעיל, שהחצר הפנימית היא המקום שהיה מקודש להקרבת הקורבנות, זה העזרה. המקום בחוץ זה נקרא החצר החיצונה. החצר החיצונה קדושתה פחותה. לא כולה. מכיוון שמהחצר הפנימית 20 אמה החוצה מסביב קידשו שיהיה קדוש בקדושת העזרה. אז אפילו שזה מקיר החצר הפנימית וחוצה, עם כל זה קידשו את זה בקדושת העזרה, אז הגם שזה בתוך החצר החיצונה, 20 אמה מהחצר החיצונה קדוש היה בקדושת העזרה. עכשיו הוא אומר לנו, תדע לך שכאן בחצר החיצונה היו גם כן לשכות. לשכות שהיו בצד של החצר החיצונה שמקיפה את החצר הפנימית, שמה היו לשכות צמודות אל החצר הפנימית מבחוץ. כמו שראינו שהיו לשכות כאשר היו מגיעים מבחוץ מצד מזרח, מה שדיברנו בתחילה שהיו לשכות שהיו מגיעים מצד מזרח לחצר החיצונה, היו לשכות מבחוץ. כך גם כן לחצר הפנימית היו לשכות מבחוץ שהם היו מסביב. מה שאומר המלבי"ם זה מפליא, קודם אתה כבר דיברת איתי פנימה, הגעת איתי כבר להיכל, לקודש הקודשים, איך פתאום אתה עכשיו קופץ איתי החוצה אל החצר החיצונה, הלשכות שנמצאות מפרידות בינה לבין החצר הפנימית? לכאורה הוא כבר יצא מאוד החוצה. מה, מה הפשט בזה? אומר המלבי"ם, מכיוון שהוא רוצה להקדים לנו בזה הקדמה לפסוק הבא. ופתח הצלע למונח, פתח אחד דרך הצפון ופתח אחד לדרום, ורוחב מקום המונח חמש אמות סביב סביב. אחרי שכבר התבאר לנו שהצלעות היו צלע אל צלע, חמש צלעות קרובות יותר אל ההיכל וחמש צלעות מרוחקות יותר החוצה, קיר היה מפסיק ביניהם כמו שכבר ראינו בפסוקים הקודמים. לקיר הזה הוא כבר קרא מונח, כמו שראינו בפסוק ט', הוא אמר לנו רוחב הקיר אשר לצלע אל החוץ חמש אמות ואשר מונח בין צלעות אשר לבית. מה זה המונח? הסברנו, שהיו חמש צלעות הקרובות אל ההיכל ועוד חמש צלעות, חמישה תאים שרחוקים, ביניהם הקיר היה נקרא מונח. על זה כאן עכשיו הוא מדבר. בשם הזה של מונח, אומר המלבי"ם, הוא כולל גם כן את הקיר, בין את הקיר המפסיק בין הצלעות, ובין את החלל של הצלע החיצונה. לא רק הקיר המפריד, אלא גם את החלל של הצלע החיצונה גם כן לה הוא קורא מונח. עכשיו אומר המלבי"ם, הוא לא הסביר לנו באיזה מקום היה הפתח. בעצם אלה הם צלעות, זה חדרים. הסברת לי שהם היו מוקפים בקירות. אבל חדר המוקף בקירות צריך כניסה. באיזה צד היה הפתח? אז זה בא ואמר לנו, שזה היה אצל הצלע לצד חוץ. הכוונה היא פתח אחד בצד צפון, פתח אחד בצד דרום. עם כל זה אתה אומר לי פתח בצפון, פתח בדרום, אבל עדיין לא אמרת לי האם זה היה בחדרים הפונים לכיוון מזרח, או בצד יותר לכיוון קודש הקודשים, בחדרים שהיו לצד קודש הקודשים, פה היה פתח לצד צפון ולצד דרום. צפון ודרום זה אומר מימין ומשמאל. אבל לא אמרת לי האם איך שאני נכנס יש פתח מימין ומשמאל, או איך שאני מגיע לקודש הקודשים שמה הוא הפתח מימין ומשמאל, אני מדבר הכל מבחוץ. אומר המלבי"ם, שההסתברות הייתה שהפתחים היו איך שהיה נכנס מימין ומשמאל, שם היו הפתחים שדרכם היו נכנסים פנימה.

בבית השלישי אומר המלבי"ם לא מצאנו את המקום שנקרא בית החליפות. שבית החליפות, האולם היה עודף על רוחב ההיכל 16 אמה. מי שמסתכל מלמעלה על הציור של בית שני, שזה בדרך כלל הציורים המצויים בספרים, רואה שאיך שאתה בא להיכנס לאולם, הוא רחב יותר מימין ומשמאל, חז"ל המשילו את זה כמו ארי רובץ. שהארי כאשר הוא רובץ אז החלק הקדמי שלו רחב יותר והחלק האחורי שלו צר יותר. אז כך גם כן מציירים את האולם שאיך שאתה נכנס מימין ומשמאל הוא רחב, והחלק הפנימי יותר שזה ההיכל וקודש הקודשים הוא צר. אמרנו שבבית שלישי זה לא היה כך. וממילא יוצא שהיה ניתן להיכנס מימין ומשמאל אל הצלע שהיה מימין ומשמאל. ממשיך הפסוק ואומר, ורוחב מקום המונח חמש אמות סביב סביב. כמו שהסביר המלבי"ם, המונח איננו רק שם המתאר את הקיר המפריד בין החמישה חדרים הסמוכים להיכל לבין החמישה חדרים הרחוקים יותר, אלא המונח גם כן הוא שם שקוראים בו את החדרים הרחוקים יותר, גם הם נקראים בשם מונח, אלה שנמצאים אחרי המונח. כמה היה הרוחב שלהם, כמה רוחב החלל? הוא אומר לך, התא החיצון הרוחב שלו היה חמש אמות. אז הרוחב של התא הפנימי היה ארבע אמות, הרוחב של התאים החיצוניים היה חמש אמות. והבניין אשר על פני הגזרה פאת דרך הים רוחב שבעים אמה וקיר הבניין חמש אמות רוחב סביב סביב ואורכו תשעים אמה. והבניין אשר אל פני הגזרה. עכשיו הוא מסביר בנוגע לקיר הבניין. יש לנו פה שלוש שמות אומר המלבי"ם. השם האחד זה גזרה, השם השני זה בניין, השם השלישי זה קיר הבניין. ולאחר מכן אנחנו רואים גם בהמשך הגזרה והבנייה. מה הם השמות הללו? מסביר המלבי"ם, שמה שאנחנו קוראים גזרה, זה שם מיוחד לאולם וההיכל וקודש הקודשים עם הקירות שלהם מסביב, הדבר הזה נקרא גזרה. הרוחב שלהם מצפון לדרום היה 32 אמה. שזה בעצם 20 זה הרוחב החלל, כמו שהסברנו איך שאתה נכנס הרוחב של החלל מימין לשמאל זה 20, 12 אמה, שש אמה מימין, שש אמה משמאל, זה 12 אמה, קיבלת את כל הרוחב ביחד 32 אמה. האורך מהמערב למזרח זה 90 אמה. הכוונה היא מהתחלת הכותל המערבי של קודש הקודשים עד הסוף של כותל האולם בצד מזרח, בעצם מודדים את האורך, קיבלת 90 אמה. גם הוא נקרא בשם גזרה מכיוון שהוא בעצם נגזר ומופרד בפני עצמו והוא היה גבוה מאוד. מה שאין כן התאים שנמצאו מסביב, הם לא היו כזה גובה, הגובה שלהם היה רק 15 אמה. כאשר אנחנו מדברים על הבניין או על הבנייה, אלה הם התאים שהתחברו אל הגזרה בצפון ובדרום. אלה הם התאים שאותם הגדרנו קודם שהיו כשאתה נכנס מימין ומשמאל, התאים שהיו מכאן ומכאן, הם נקראים הבניין או נקראים הבנייה. וזה היה 19 אמה בכל צד. החשבון הוא שני קירות התא הם 10 אמות, החלל החיצון הוא חמש אמות, חלל התא הפנימי הוא ארבע אמות כמו שראינו, אז ביחד אתה מקבל 19 אמה בכל צד. אחרי זה היה את הקיר של החצר הפנימי שהוא רחוק 10 אמות מן התאים. זאת אומרת אחרי שסיימנו את התאים, יש לנו אחרי זה את הקיר של החצר, שהיה הקיר הזה רחוק אומר המלבי"ם, היה רחוק 10 אמות מן התאים והרוחב שלו היה חמש אמות והוא גם כן היה נקרא קירות הבניין. עכשיו המלבי"ם אומר היו כמה מדידות. המדידה אחת הוא מדד את הבניין אשר על פני הגזרה מצד מערב כנגד הכותל המערבי של קודש הקודשים, שבעצם הוא מדבר מהצד שהוא הצד של קצה קודש הקודשים, והיה הרוחב שם 70 אמה. הרוחב 70 אמה כשאנחנו מודדים מצד לצד אנחנו מקבלים רוחב של 70 אמה. הקיר של הבניין שזה קיר של החצר הפנימי שהקיף את כל הבניין, אם אנחנו מודדים ממנו אנחנו מקבלים 100 אמה. המדידה השנייה, האורך שלה היה 90 אמה. זה אורך הבניין. אומר המלבי"ם, התאים נמשכו מהתחלת הכותל של האולם עד סוף הכותל המערבי, ביחד קיבלנו מדידה של 100 אמה. יוצא אם כן שבסך הכל אנחנו מקבלים כולל הקירות, מקבלים מדידה של 100 אמה ובלעדיהם קיבלנו מדידה של 90 אמה. ומדד את הבית אורך מאה אמה והגזרה והבנייה וקירותיה אורך מאה אמה. כעת הוא מודד מדידה שלישית. אחרי שהוא מדד את אורך הבניין שעל פני הגזרה, הכוונה היא את אורך התאים שבשני צדי צדדי הבית, ואורך התאים כמו שראינו מימין ומשמאל הם היה להם אורך של 90 אמה, עכשיו הוא מודד את אורך הבית עצמו. הוא מודד את הבית עצמו ממזרח למערב, כזכור הוא נכנס לכיוון האולם מכיוון מזרח, והקצה קודש הקודשים הוא בכיוון מערב, כך שכעת הוא מודד לכיוון האורך הזה ממזרח למערב, והאורך הוא 100 אמה. ומה בעצם הסיבה שיש לנו 100 אמה? הרי קודם דיברנו על 90 אמה. דיברנו על 90 אמה כאשר אנחנו מדברים על הכיוון של התאים, כי התאים היו נגמרים לפני הסוף. אבל היה לאחר מכן עוד 10 אמות בסוף. ה-10 אמות הללו היו מורכבות מחמש אמות של התא האחרון ועוד חמש אמות של הקיר האחרון, ביחד קיבלנו עוד 10 אמות, מה שקודם היה 90 אמה הופך עכשיו להיות ל-100 אמה. המדידה הרביעית, והגזרה. אחרי שבהתחלה הוא לא מדד ברוחב רק את הגזרה והבנייה שזה כמו שאמרנו, וזה היה רק 70 אמה, ואנחנו מדברים עכשיו על הרוחב כשבעצם אנחנו מדברים שאם הוא בא להיכנס לאולם מימין לשמאל, שזה אומר מדרום לצפון, זה הרוחב, מה שהוא מדד עכשיו הוא מודד את הרוחב מימין ומשמאל למי שנכנס מדרום לצפון. אז עכשיו הוא אומר לנו, המדידה הזאת היא מדידה כפי שראינו לעיל שהייתה רק של 70 אמה. איך אנחנו מגיעים ל-70 אמה? אמרנו שהאולם עצמו היה 20 אמה. לאחר מכן התאים היה עוד 19 אמה, אולי לפני כן. האולם עצמו אם אני לוקח אותו בחשבון עם הקירות שלו, אני מקבל ביחד 32 אמה. מכיוון שכל קיר שש, אז 20 אמה ועוד הקירות 32 אמה. לאחר מכן התאים מימין ומשמאל זה 19 אמה, זה עוד 38. 38 ועוד 32, זה מה שהגענו ל-70 אמה. אז קודם היה לנו מדידה של 70 אמה. אם אנחנו נוסיף לזה את הרווח עד הקיר של החצר הפנימית, שזה עוד 10 אמות מכל צד, אז אנחנו מקבלים עוד 20 אמה. ואם אנחנו נוסיף את הקיר של החצר הפנימית שהוא חמש אמות מכל צד, אנחנו מקבלים עוד 10 אמות. אז 70 ועוד 20 ועוד 10, הגענו ל-100 אמה. אז אם כן יוצא לנו שהרוחב של כל הבניין כולל הקירות החיצוניים, הרוחב שלו הוא 100 אמה. האורך שלו הוא 100 אמה. אז אם כן יוצא לנו שהבניין הזה הוא 100 על 100. זה מה שהוא אומר, והגזרה והבנייה וקירותיה אורך מאה אמה. זה בעצם המדידה של 100 על 100, זה המדידה של כל הבניין כולו.

החיצוניים של כל המתחם הזה, אז הרווח עצמו הוא 10 אמה מימין, 10 אמה משמאל, מ-70 קיבלנו 90. ואנחנו נוסיף לזה עוד חמש אמה של הקיר עצמו מימין וחמש אמה של הקיר עצמו משמאל, ביחד קיבלנו עוד 10, קיבלנו 100. יוצא אם כן, שיש לנו בסך הכל מקיר לקיר, כאשר אני לוקח את כל המתחם של האולם, ההיכל, קודש הקודשים וכל המתחם שלו מסביב, אני מקבל מקיר לקיר 100 אמה. זה עכשיו המדידה שהוא מודד אותה כעת, ולכן הוא אומר לנו עכשיו בצירוף קירותיה, לכן הוא אומר הגזרה והבניין וקירותיה אורך 100 אמה. כאשר נצרף לזה גם כן את הקירות, שזה עוד חמש אמה מכאן וחמש אמה מכאן, ביחד קיבלנו 100 אמה. מה שזה בעצם אומר, שכל המתחם כולו, אם אני מודד אותו ממזרח למערב, ואם אני מודד אותו מצפון לדרום, זה 100 אמה על 100 אמה. כאשר אני כולל גם כן את הקירות, זה 100 אמה על 100 אמה.

ורוחב פני הבית והגזרה לקדים 100 אמה. הרוחב של פני הבית. עכשיו זו מדידה חמישית, הוא עכשיו מתכוון למדוד באופן כזה שיהיה לנו חשבון של 100 אמה גם ממזרח למערב. מי שמגיע מכיוון מזרח לכיוון מערב, גם כאשר הוא מושך את קו המידה בצדדים של הבית, שזה אומר לצד של התאים, וקודם בצד של התאים הרי ראינו רק 90, כיוון שאמרנו שהתאים הם נגמרים לפני המערב 10 אמות, אז לא הגענו ל-100 אמה, הגענו רק ל-90. בהתחלה הוא מדד את רוחב פני הבית, פני הבית זה הפנים שהם באים מצד המזרח, המערב הוא נקרא אחור. והוא מדד מדרום לצפון בצד המזרחי, כן? דהיינו כאשר אנחנו באים מהצד של הכניסה לאולם, הוא מדד מצפון לדרום ואז הגענו לשיעור של 100 אמה. כן? עכשיו הוא רוצה למדוד לנו ומודיע לנו שגם בצדדים ששמה היו התאים, גם שמה הוא החשבון של 100 אמה. כשאני מודד מהצדדים, גם שמה אני מגיע לחשבון של 100 אמה.

ומדד אורך הבניין אל פני הגזרה אשר על אחריה ואתיקיה מפו ומפו 100 אמה. וההיכל הפנימי ואולמי החצר. מדידה שישית, עכשיו הוא מושך את קו המידה ממזרח למערב ומודד את אורך פני הבניין שאל פני הגזרה. הכוונה היא לכיוון התאים, שהתאים הם נקראים בניין או בנייה. בהתחלה ראינו שהיה שם רק 90 אמה, ולמה? כי הוא לא מדד עד הקצה, עד סיום התאים. הוא מדד לפני סיום התאים, שזה בעצם צד המערב. מה היה אחרי סיום התאים? אחרי סיום התאים היה את אתיקיה. האתיקים היו משני הצדדים. מה זה בעצם אתיקים? אז התרגום אומר זויותיה, אבל המלבי"ם מבאר יותר, שם אתיק הוא בניין הנעשה בגובה על גבי עמודים, או שמניחים קורות על גגות שני בניינים שעומדים אחד נגד חברו, ומניחים קורות מזו לזו ועליו בונים בגובה. זה לשונו של המלבי"ם. הסברנו את זה לאל, אתיקים בזמנו, כיוון שכשהיו רוצים לבנות לגובה, היה בעיה לבנות לגובה כי לא היה מושג כזה של יציקה, אי אפשר לצקת משהו שבעצם מחזיק את עצמו, אז היו חייבים כל בנייה לגובה לעשות שהתחתית תהיה מאוד חזקה, אז היו מותחים קורות עץ עבות, או שהיו מותחים ברזלים, היום עושים את זה עם רלסים, אבל בזמנם לא היה להם אפשרויות כאלה, אז היו מותחים קורות עץ עבות, על זה היו פורסים עזיבה כדי להפוך את הקרקע לאחת, וכך היה להם קומה שנייה שעל גביה יוכלו ללכת. עכשיו, כדי שיהיה לך אפשרות כזאת, אתה חייב שהצדדים יהיו קירות חזקים כדי שעל גביהם תוכל להניח קורות. היום אתה יכול לשים ארבעה עמודים ועליהם לצקת תקרה, התקרה מחזיקה את עצמה. אבל בזמנם היו חייבים לבנות את כל הקירות כדי שרק מקיר לקיר אפשר יהיה למתוח קורות ואל גביהם אפשר יהיה לעשות תקרה. עכשיו, לפעמים היו חדר מימין, חדר משמאל, והיו מותחים קורות מקצה חדר זה לקצה חדר זה, ואז יוצא שהמקום למטה שהוא בעצם לא חדר, אבל מעליו כבר יש לנו תקרה. וזה בעצם האתיקים שעליהם הוא ידבר כאן.

כי אנחנו מדברים על מצב שבו אנחנו סיימנו כבר את התאים מימין ומשמאל ועוד לא הגענו לחומה. נשאר לנו עוד מרווח לחומה של 10 אמות. מה היו עושים? היו מותחים קורות מהקצה של התאים מימין ומהקצה של התאים משמאל, מותחים קורות אל החומה המערבית. ואז על זה היה להם מעין לשכה, על זה היה להם מקום שבו יכלו להשתמש, שבו יכלו מעין חדר שהיה מלמעלה. זה מה שעכשיו אומר לנו המלבי"ם, זה מה שכעת הוא מודד לנו, ואתיקיה מפו ומפו. זה האתיקים שמהווים את ההמשך של הצד של התאים הימניים, ומהווים את ההמשך של הצד של התאים השמאליים לכיוון החומה עד הקצה, זה האתיקיה מפו ומפו, הם מימין ומשמאל, והם אמה, כן? בהם ביחד 100 אמה, כיוון שהאתיקים זה 10 אמה, אז אם אני מודד מקצה לקצה, כולל האתיקים, ביחד בסופו של דבר הגענו לשיעור של 100 אמה.

חוץ מזה, שזה המדידה מימין ומשמאל, אם אנחנו היינו מודדים מכיוון האולם עצמו, לא מימין ומשמאל מהכיוון של התאים, אלא מכיוון האולם עצמו היינו נכנסים פנימה, היה לנו גם כן, היינו מגיעים לחשבון של 100 אמה, מכיוון שהיינו מגיעים, היה תא שהיה בסוף. בקצה היה תא, שהתא היה חמש אמה, ועוד הקיר של עוד חמש אמה, ביחד קיבלנו בסך הכל 10 אמות. אז גם במדידה הפנימית הגענו ל-90, אם אני אוסיף לזה את התא שבקצה לכיוון המערבי, אני מדבר עכשיו כשאני ממשיך את קודש הקודשים, ממשיך ללכת לכיוון מערב, לא מהימין ומהשמאל. מהימין ומהשמאל היו התאים שההמשך שלהם זה האתיקים. אבל עכשיו אני מדבר אם אני בא מכיוון האולם, נכנס להיכל, נכנס לקודש הקודשים, מאחריו היה תא שביחד עם הקיר חמש וחמש, היינו מקבלים 10 אמות, והנה גם כאן השלמנו בסך הכל 100 אמה. זה מה שהוא אומר, וההיכל הפנימי ואולמי החצר, ביחד איתם אנחנו מגיעים בסופו של דבר לשיעור של 100 אמה.