יחזקאל פרק ל"ח. הפרק הזה, פרק מאוד מאוד חשוב, זה פרק שעוסק במלחמת גוג ומגוג. הפרק הזה מופיע, הרעיון שלו מופיע גם ביחזקאל בל"ח, גם בספר יחזקאל יש חלקים ממנו כמו שמבאר המלבי"ם בפרק ל"ב, וחוץ מזה יש, יש בספר זכריה בפרק י"ד, יש גם כן נבואה שהיא פחות או יותר זהה למה שנאמר כאן עם שינויים, שאת השינויים האלה אנחנו נרצה להבין ולעמוד עליהם ועל ידי זה נקבל תמונה כוללת ממה שעתיד להיות במלחמת גוג ומגוג.
ויהי דבר השם אלי לאמור. בן אדם, שים פניך אל גוג ארץ המגוג, נשיא ראש משך ותובל והינבא עליו. אומר לו השם ליחזקאל שים פניך אל גוג ארץ המגוג. מה זה גוג ארץ המגוג? אומר רש"י, גוג זה שמו של המלך. ארץ המגוג זה שם האומה. האומה נקראת מגוג ומלכה נקרא גוג. נשיא ראש משך ותובל והינבא עליו.
אומר המלבי"ם, הנביא יחזקאל בפרק ל"ב כבר התנבא על העניין הזה שבאחרית הימים כל העמים שסביב לירושלים יבואו להילחם על ירושלים ועל סביבותיה. ופה כעת הוא בא ואומר לו שמצד אחד יהיו לנו עמים שזה מצרים ואשור ועילם, הם הישמעאלים. אז אלה שמדברים על ההתחמשות המצרית, הם יודעים על מה הם מדברים. בעניין גוג ומגוג מובא שמצרים יהיו חלק מהעמים שיבואו להילחם. מהצד השני, זה הראשון, מהצד השני נשיא ראש משך ותובל. משך ותובל אלה נסיכי אדום. נסיכי אדום זה אומר העמים הנוצרים בדרך כלל, או מה שמקובל לומר העמים שיש להם אדום בדגל שלהם. תשימו לב שזה בעיקר עמי אירופה יש להם אדום, הם נקראים נסיכי אדום, מלכי הצפון.
והם יבואו לכאן לירושלים ותיווצר מלחמה בין הראש מצד אחד שזה הישמעאלים לבין הראש מהצד השני שזה מאדום, תיווצר מלחמה ביניהם על ירושלים. שניהם יבואו לירושלים והם יילחמו אחד עם השני. וזה אנחנו נראה עוד מעט את התהליך כיצד, כיצד הוא יהיה. חז"ל אומרים שלוש פעמים יבוא גוג לירושלים. פה מוזכר שתי פעמים, בפרק ל"ב ובפרק ל"ח שזה הפרק שלנו. הפעם השלישית זה מה שמופיע בספר זכריה. שלוש פעמים יבוא גוג לירושלים.
אגב, תראו שאנחנו כבר נמצאים בעיצומו של תהליך. כי הרי אם היו פעם אומרים לנו שתהיה מלחמה בין עמי ישמעאל לבין עמי אדום כמלחמה כוללת, פעם המציאות הזאת עדיין לא הייתה קיימת. אבל אחרי שאנחנו רואים את המציאות שבה אמריקה נלחמת כנגד עמי ערב וציר הרשע מה שהם מכנים, זאת אומרת שזה לא מופקע מן השכל שעתידה להיות מלחמה כזאת. כאשר אנחנו רואים את המשוגע מאיראן מתחמש, אז זה לא מופקע שהמלחמה הזאת היא די קרובה. פינג פונג. כאשר אנחנו קוראים את מה שנראה בהמשך שמדברים איתנו גם כן על עמים שפרס כוש ופוט איתם, אז אנחנו שומעים שגם איראן נמצאת כאן בעסק. וכשאנחנו שומעים שהיא מתחמשת ומכינה לעצמה פצצת אטום, וכשאנחנו קוראים את מה שאומר הגאון מווילנה שמלחמת גוג ומגוג תארך שתי דקות. מה זה שתי דקות? עוד לא הספיק למתוח את הקשת אומרים לו כבר נגמרה המלחמה. מה זה שתי דקות במושגים שלהם? אבל כשאנחנו מבינים שמדובר היום על פצצות אטום שזו המלחמה העתידה, וכשיש תיאורים שאנחנו נקרא אותם שהם תיאורים הכתובים בנביא שהם מתארים תיאור מדויק של מה שעתיד לקרות כאשר נופלת פצצת אטום, אז אנחנו מבינים שבעצם הנביא כבר אז מדבר איתנו על מלחמה שהמושגים שלה לא היו ידועים כלל אז אלא מוכרים לנו רק מן המציאות של היום.
ואז אנחנו מבינים גם כן למה הרב אלישיב כבר כמה פעמים הזכיר את העניין הזה שצריכים מאוד לדאוג ממה שקורה בעולם. ומי היה מאמין אי פעם שכך הוא דיבר ביחס לאיראן, להתחמשות האיראנית. ומי היה מאמין שאי פעם יעמוד בתור נשיא ארצות הברית אדם שהשם שלו חוסיין. אני חושב שזה הדבר שרק בחלומות הכי גרועים יכול להיות. אבל מישהו אמר לי שר' חיים קנייבסקי אמר שהורדוס מצד גיסא הרי אומר עבדים משלו בנו. הרי המציאות של בני חם הם עבדים. בני חם הם עבדים. ופתאום מגיע אחד שהוא קנייתי מבני חם והוא הפך להיות מושל. שזה דבר שלכאורה לא נתפס בשכל. אז הוא אומר היה גם עוד מלך שהיה מלך עלינו אומר וזה הורדוס. והורדוס היה עבד. והוא עשה הרבה צרות לעם ישראל, ובכל אופן אומר אתה רואה בסופו של דבר התהפך לטובה ובנה את בית המקדש. לכן הוא אמר לא צריכים להתייאש וישר לקבוע שמזה יצא לנו רק צרות. אומר אתה רואה שיכול להיות שהיה עבד מושל ועשה צרות אבל בסופו של דבר זה יצא לטובה. אומר צריכים להתפלל להשם שהכל יצא לטובה ושלא יצא לנו שום רע מזה.
על כל פנים, אומר המלבי"ם, כאן הוא מזכיר לנו את גוג ואת ארץ המגוג. אומר המלבי"ם לא ידענו עתה מי הם. איזה איננו יודעים. מה כוונת הדברים? צריכים לדעת שכתוב שם זה לא אומר שכשהוא יבוא יקראו לו כך. אלא השם מבטא את המהות שלו. עכשיו בכל דור ודור אם הייתה צריכה עכשיו לבוא הגאולה אז הדמויות המשחקות היום הם יהיו גוג וארץ המגוג וכל אותם אנשים אנחנו נאפיין אותם כאותם אלה שבאים להילחם. ובדור אחר אז אלה יהיו דמויות אחרות. כמו שאומרים יבוא משיח. מי זה המשיח? אז בדור ההוא זה האר"י ז"ל היה משיח בן יוסף. לא זכינו אז לא האר"י ז"ל התגלה לנו. בדור הזה מי? גם בדור הזה יש משיח בן יוסף ויש משיח בן דוד. מי הם? איננו יודעים. רק כשהם יתגלו אז נדע. בדור הבא זה יהיו אנשים אחרים. אז כשמדברים איתנו על שמות לא לחפש את השם הזה. ארמילוס רשיעא יהרוג את משיח בן יוסף. אז איך עכשיו בספר טלפונים תחפש משפחת ארמילוס? לא, לא אומרים לך שזהו השם וזה הבן אדם. אלא זוהי המהות של אותה קליפה שתבוא ותילחם כנגד עם ישראל. אבל לא בגלל נגיד שזה השם שלו, השם המדויק שלו. בכל דור ודור יכול להיות מישהו אחר שהוא יהיה אותה בחינה.
אומר המלבי"ם, רק מה שמבואר אצלנו שהוא יהיה נשיא משך ותובל. משך ותובל הם מבני יפת. הם אינם נימולים. והם יתעוררו באחרית הימים אחרי שעם ישראל ישב בשלווה וכל זה יהיה על ידי שהשם יעורר אותם. וכל הדברים האלה נראה אותם כעת בפסוקים.
ואמרת כה אמר השם, כה אמר השם אלוקים. הנני אליך גוג נשיא ראש משך ותובל. מה זה הנני אליך? בני אדום כידוע הם החריבו את בית שני. משך ותובל גם הם היו עמהם. הרומיים הם היו הראש לאלה שאחרי זה נכללו בשם הכולל של שם אדום. השם בא ואומר כל העמים האלה שבאו לכאן כדי להילחם על ארץ ישראל ולהחריב את בית המקדש, מקום המשפט שמה הרשע. או במילים אחרות מקום הרשע שמה המשפט. מה היה מקום הרשע? ירושלים. שם החרבתם את בית המקדש. ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשיו. איפה יהיה המשפט? בהר ציון. שמה החרבת, לשם יביאו אותך ושם ידונו אותך. זאת אומרת בעצם כל המטרה שכל הגויים יגיעו לכאן זה על מנת להעמיד אותם למשפט, על מנת להיפרע מהם. נראה בהמשך האם יהיה מזה נזק לישראל או לא. אבל עיקר העניין שהשם הביא אותם לכאן, אתם החרבתם פה את בית המקדש, פה במקום הזה אתם צריכים להתייסר. ואותה בחינה גם כן אצל ערב. זאת אומרת הישמעאלים שהציקו כאן לעם ישראל צריכים לבוא לכאן כדי להיות נידונים. איפה הם התפוצצו? איפה הם עשו פיגועים? איפה הם הסתובבו עם טרקטורים והשם ירחם? בירושלים, נכון? במקומות האלה. פה הם עתידים לתת את הדין.
ושובבתיך ונתתי חחים בלחייך והוצאתי אותך ואת כל חילך סוסים ופרשים לבושי מכלול כולם קהל רב צינה ומגן תופשי חרבות כולם. ושובבתיך. המילה הזאת יש כמה פירושים. רש"י אומר שובבתיך אני אעשה אותך שובב. מה זה שובב? אדם ההולך בשרירות ליבו נקרא שובב. כמו וילך שובב בדרך ליבו. זאת אומרת אני אביא אותך שתלך בשרירות ליבך, דהיינו בעקשנות שלא עומדת מאחוריה היגיון. מה עומד מאחוריה? בורא עולם. אתה תהיה קשה עורף ואתה תחליט שאתה הולך מבלי איזשהו הסבר הגיוני. מה תהיה הסיבה האמיתית? ונתתי חחים בלחייך. איך מושכים את הדג? על ידי קרס, נכון? אומר ככה אני אתן כמו לבהמה, יש כזה זמם בפה שאיתו מושכים את הבהמה. ונתתי חחים בלחייך, על ידי זה אני אמשוך אותך לבוא למלחמה כנגד ירושלים.
אומר המלבי"ם, ושובבתיך, אומר המלבי"ם החיה יוצאת מהמקום שלה למקום אחר באחת משתי דרכים. או בדרך שובבות, שובב כמו אדם כמו להשתובב, כן? שלא במחשבה אלא בדרך של שטות, או שיוצאת בכך שמושכים אותה בכוח. בשובבות היא יוצאת ברצון. נכון? אם בא לה להשתובב אז היא יוצאת ברצון. לעומת זאת אם מושכים אותה בכוח, זה כנגד רצונה. אז הוא אומר לו פה לכאורה יש סתירה. כי הוא אומר לו ושובבתיך ונתתי חחים בלחייך. מצד אחד זה ברצון, מצד אחד זה בכוח, נתתי חחים בלחייך כמו דג שמושכים אותו בעל כורחו. אז הכוונה היא בעצם אתה תבוא הן אם תרצה והן אם לא. בין אם אתה תבוא ברצונך ובין אם אני אצטרך למשוך אותך. אפשרות נוספת שהכוונה היא כזאת, אתה ושובבתיך אתה תצא כאילו מרצונך אבל בסופו של דבר תדע לך זה אני משכתי אותך. לך נדמה שזה ושובבתיך הכוונה זה רצוני לצאת, אבל מי גרם לרצון הזה? זה אני כי אני בסופו של דבר מושך אותך על ידי שאני נותן חחים בלחייך.
עכשיו הוא אומר יחד איתם יהיו גם עמים רבים שלהם יבואו לעזור להם. וזה קהל רב. כהרי תמיד שנלחמים כנגד ישראל אז תמיד באים עוד כל מיני עוזרים ומסייעים, עוד כל מיני מתנדבים. אומר לו הם יהיו קהל רב והם ישאו צינה ומגן וכולם יהיו תופשי חרבות. מי אלה שיבואו כשותפים? פרס כוש ופוט איתם כולם מגן וכובע. אומר לו יחד איתם יהיה פרס, זה איראן. כוש, מה זה כוש? אתיופיה, אפריקה. כושים, כן. ופוט, פוט זה מצרים, כן. נכון, פוט זה מצרים. זה מה שהוא הזכיר לאל, מצרים ואשור ועילם.
יחד איתם יהיו גומר וכל אגפיה. בית תוגרמה ירכתי צפון ואת כל אגפיו עמים רבים איתך. גומר וכל אגפיה. גומר הם אלה שאינם נימולים. מי זה בני גומר? אשכנז וריפת ותוגרמה, נכון? ותוגרמה המלבי"ם אומר יש שני תוגרמה. יש תוגרמה שוכנים בארץ יוון, זה שייכים לישמעאל. הם ילכו עם מצרים. מאידך גיסא הרי אמרנו יהיו שתי קבוצות. קבוצה שיותר מסונפת לישמעאל וקבוצה שיותר קשורה לאדום. אז הוא אומר פה זה אלה שקשורים לאדום, זה בית תוגרמה, זה אלה שבצפון, אדום וכל נסיכיה ונסיכי צפון, כן, וכל צידוני.
עכשיו אומר לו אלה יהיו מהאגף השני. היכון והכן לך אתה וכל קהלך הנקהלים עליך והיית להם למשמר. דהיינו כביכול תתכונן שהם ישמרו אותך בדרך שבה אתה הולך. כל אלה שנקראים עליך הכוונה אלה שבאים לעזור לך ואתה תשמור אותם שהם לא יעשו רע. מה הכוונה? שכשישמעאל יבואו ויתחילו להצר פה לישראל, אז יבואו עמי אדום ובעצם עמי אדום במלחמה שהם יבואו להילחם הם בסופו של דבר ינטרלו את בני ישמעאל. האם לנו יהיה מזה רע או לא? זה נראה בהמשך. האם מטרתם לעלות לכאן זה כדי להציל אותנו מהם? מה פתאום, משתמע שלא. ותכף אנחנו נראה שהוא עצמו לא ידע לגמרי להסביר מה היא מטרת ביאתו לכאן. אבל מה יהיה בסופו של דבר? זה שתהיה מלחמה בני בין בני אדום לבין בני ישמעאל. זה והיית להם למשמר. מה זה למשמר? אתה תשמור את ישמעאל שהם לא יעשו רע.
מימים רבים תפקד באחרית השנים תבוא אל ארץ משובבת מחרב מקובצת מעמים רבים על הרי ישראל אשר היו לחורבה תמיד והיא מעמים הוצאה וישבו לבטח כולם. פה הפסוק הזה הוא מדהים כי זה פסוק שפשוט מתאר מציאות שלא הייתה בזמנו של יחזקאל והוא בעצם נבואה שאנחנו כבר נמצאים אחריה. נבואה שאנחנו חזינו בהתגשמותה. בוא נסביר קודם כל לפי רש"י. אומר לו מימים רבים תפקד. דהיינו אתה חטאת לי מימים רבים וכעת אפקוד עוונך עליך. זה המימים רבים תפקד. כעת הגיע הזמן לפקוד עליך את העוון שכבר העוון הזה מימים רבים, זה עוון ישן שכבר מזמן היה צריך לבוא לידי תשלום. ביום פוקדי ופקדתי. ולכן הוא אומר לו אני אסובב את זה שאתה תשלם את המחיר. כיצד? באחרית השנים תבוא אל ארץ משובבת מחרב. אומר לו אתה תבוא לארץ שהיא משובבת מחרב. משובבת מחרב מסביר המלבי"ם שהחרב הרגה תמיד בעמיה. אתה תבוא לארץ שתמיד סבלה מחרב. שהרבה באו להילחם כנגדה.
מקובצת מעמים רבים. ארץ ששמה יהיה עם שנקבץ מגלויות רבות שהיה מפוזר בהם. זה בא מגרמניה, ההוא בא מפולין, זה בא מעיראק, זה בא מתימן, ההוא בא ממרוקו, זה בא מקפריסין, זה בא מאסטוניה ומכל הארצות. זה מקובצת מעמים רבים. כשאתה תגיע לפה יהיה כאן יישוב של ארץ א' משובבת מחרב שסבלה רבות מחרב. אני חושב שכבר אנחנו היום עונים להגדרה הזאת כי עד היום מאז פרוץ המדינה אנחנו רק סבלנו חרב. לא היה לנו שום תקופה שאפשר להגיד אותה כתקופה שקטה. דבר אחד. דבר שני אנחנו מקובצים מעמים רבים.
הוא אומר מה יהיה האופי של אותה ארץ? הוא אומר לו על הרי ישראל אשר היו לחורבה תמיד והיא מעמים הוצאה וישבו לבטח כולם. אתה תבוא על הרי ישראל אשר היו לחורבה תמיד. עד היום הרי ישראל היו לחורבה. ואתה היא מעמים הוצאה. העם הזה שאתה תבוא כנגדם זה עם שהניחו לו לצאת מאותם עמים רבים, הוצאה כביכול ברצון, נתנו להם רצון והסכמה שילכו. מי נתן להם? האו"ם. אפשר להם, כן, נתן להם רצון והסכמה שילכו מעמים הוצאה, הניחו אותם לצאת להתיישב בארץ. אגב את זה המלבי"ם כותב עוד הרבה לפני הסכמת האו"ם. כן, הוא כותב על זה, הוא מדבר עוד הרבה לפני השיבה לארץ ולפני מלחמת העולם הראשונה והשנייה. הפירוש המלבי"ם נכתב כבר אז. בעצם הפסוק הזה מתאר מציאות שכבר חווינו אותה. היא מעמים הוצאה וישבו לבטח כולם. מה זאת אומרת ישבו לבטח כולם? הם לא יהיה להם מלחמה כנגדך. הם יושבים לבטח. הם לא באו לעשות לך רע. ואתה בכל אופן כביכול מבלי סיבה מוקדמת תבוא להילחם כנגדם.
ועלית כשואה תבוא כענן לכסות הארץ תהיה אתה וכל אגפיך ועמים רבים אותך. פה הוא מדבר אל גוג ארץ המגוג ואל כל העמים אשר איתו. אומר לו אתה עתיד לעלות כשואה. כשואה אומר רש"י זה כמו החושך המכסה ארץ. הרד"ק אומר כשואה זה כהמון מים רבים שבאים פתאום, כמו צונאמי אתה תגיע. עכשיו הוא אומר זה יהיה נראה כשואה מרוב הסוסים והחיל והעם הרב שיבוא איתך, זה כמו שרוצים להגיד בדרך גוזמה על הרבה שהגיע, אומרים לך נהיה חושך מרוב שהגיע הרבה. כך גם כן אתה תהיה כמו ענן שמכסה את הארץ. מרוב עם רב שיבוא זה יהיה כמו ענן שמכסה את הארץ. והיום אפשר להבין את זה טוב יותר כי אם אנחנו מדברים על מלחמה שתהיה עם מטוסים אז אפשר בהחלט להבין את הנמשל של ענן מכסה הארץ. שבאים מטוסים רבים נוצר צל גדול וזה כמו ענן שמכסה את הארץ.
אבל שימו לב המלבי"ם יש לו פה ביאור עמוק יותר. אומר הרי הענן הוא בא לנזק או לתועלת? הענן הרי בא להגן, גם מהשמש וגם לתת גשם. אז לכאורה איך הוא ממשיל אותו כאן לענן? אומר אתה כביכול תחפה את ביאתך כביאה לטובה. כענן, אני באתי להועיל, אני באתי להושיב את הארץ באוכלוסין, כביכול לא באתי לעשות רע. אני רק באתי לתת תועלת למקום הזה או בכל טענה אחרת.
כה אמר השם אלוקים והיה ביום ההוא יעלו דברים על לבבך וחשבת מחשבת רעה. אבל ביום ההוא, מתי זה ביום ההוא? דווקא ביום ההוא שתעלה. זאת אומרת שלפני כן לא הייתה לך מחשבה רעה, אבל ביום ההוא אז תעלה על לבבך מחשבה רעה. זאת אומרת שבאמת בתחילה כשהוא בא זה לא היה על מנת לכבוש, זה לא היה כדי להרע, ויכול להיות שחלק מזה זה יהיה כדי להרדים אותנו. כן, משמיים. כן, להסוות את ביאתו כאילו בא לטובה, אני באתי ליישב כאן את המקום או בכל טענה אחרת. אבל אז פתאום תעלה על לבבך מחשבה רעה.
ואמרת אעלה על ארץ פרזות אבוא השוקטים יושבי לבטח כולם יושבים באין חומה ובריח ודלתיים אין להם. אני אעלה על ארץ פרזות. מה אתה תאמר לעצמך? הרי פה בארץ הזאת לא צריך להילחם בה. למה? כי יש כשהארץ קשה והמלחמה כנגדה גדולה, אם כבשת אותה או מגיעה לך מדליה. מגיע לך כבוד. אבל לעומת זאת כשהארץ היא קלה לכיבוש, אף אחד לא ימחא כפיים לסדאם חוסיין שכבש את כווית. מה זה כווית? מה זה כווית? זה החצר האחורית שלך, בלי צבא, בלי שום דבר. אולי יש להם צבא רק בשביל להשאיר את האמנון. לא יותר מזה. אז מה זה, זה גבורה להילחם כנגדם? אבל מי שילך וילחם כנגד מדינה מבוצרת, כנגד מעצמה ויוכל לה, פה הוא קנה לו שם וכבוד. אז הוא אומר הארץ קשה לכבוש אותה משלוש סיבות. אם היא לדוגמה מבוצרת. כשהארץ מבוצרת קשה לכבוש אותה. אבל פה הוא אומר לו הארץ לא תהיה כזאת. אתה הרי תאמר אעלה על ארץ פרזות. פרזות כמו פרצות, ארץ פרוצה, פתוחה, בלא חומה.
מילא אם האנשים הם אנשי מלחמה, אנשי קרב, אז אתה בא ואומר אני נלחמתי כנגד אנשי קרב ויכולתי להם. אבל פה הוא אומר לו אתה תבוא על השוקטים יושבי לבטח. זה צבא שגם במלחמה כנגד כמה חיזבאלונים כשל. זה לא איזה שהוא צבא מהולל. פעם היה צבא מהולל, אבל היום זה צבא של ועדות חקירה, של בג"צים. זה לא צבא שהם צבא תגיד גבורה להילחם כנגדם. הם אינם מכינים את עצמם בנשק נגד הצר הצורר אותם כי הם יושבי לבטח. כולם בטוחים, אה לא תהיה מלחמה, יהיה בסדר. אין, אין אפילו אפודים, האפסנאות לא מצאה אפודים לתת להם. אוכל היו צריכים לקחת מתוך הבתים במלחמת לבנון האחרונה. זאת אומרת שמי שסומך על הצבא קצת צריך להילחץ. אנחנו רגועים כי אנחנו בוטחים בבורא עולם. אבל הוא אומר זה לא יהיה צבא שאתה תוכל לבוא ולהגיד נלחמתי כנגד צבא.
אומר לך וגם הערים, הערים עצמם לא יהיו מוקפות חומה. כולם יושבים באין חומה ובריח ודלתיים אין להם. הבג"ץ יערים קשיים על הקמת החומה מסביב. אין דלתיים ובריח. פה יגיד לך לא, פה יש איזה שדה של פלסטיני. אז אבל פה אנשים מתים. שימותו, אבל שהפלסטיני לא יצטרך לעשות עיקוף, זה יכביד עליו כשהוא מוסק את הזיתים פעם בשנה, זה יכביד עליו. זה יהיה מקום באין חומה ובריח ודלתיים. כבר שנים מדברים על החומה והמערכת הביטחון אומרת כמה שזה עוזר, מבחינה גשמית צריך לעשות השתדלות. אין מה לעשות. אבל לא, בג"ץ החליט שלא, אז ימותו. ימותו, נכון, אבל אי אפשר לפגוע בזכויותיו של הפלסטיני למסוק את זיתיו. הוא בא ואומר לו בעצם אם ככה אז לא יהיה לך תפארת גדולה מהמלחמה הזאת. כבוד גדול מלהילחם כנגד כזאת ארץ, אתה לא תקבל.
אז מה, מה בעצם העניין שאתה מגיע למקום הזה? לשלול שלל ולבוז בז. להשיב ידך על חורבות נושבות ואל עם מאוסף מגוים עושה מקנה וקניין יושבי על טבור הארץ. בעצם כל עניינך וכל מטרתך זה רק בשביל השלושה דברים הבאים. לשלול שלל, שלל, בז, קניין. שלל זה אומר רווחים. דבר נוסף, להשיב ידך על חורבות נושבות. להחריב את הארץ שהארץ תשוב ותהיה כמו שהייתה קודם. הייתה חורבות נושבות, תרצה להשיב ידך להחזירה למצב הקודם. ודבר שלישי, מפני העם שהוא מאוסף מגוים. פירושו של דבר, הם באו מכל האומות, כי על ידי שבן אדם זה בא מפה וההוא בא משם וזה בא משם, יש להם מסחר עם כל הגויים שמהם הם באו. וכידוע שהעם היהודי מאז ומתמיד היה עם של סוחרים. עם של סוחרים. תראו עכשיו התעוררה אנטישמיות באמריקה אחרי הנפילה הגדולה של הבנקים. תסתכלו כל הבנקים, השמות שלהם זה יהודים. ליהמן ועוד כל מיני שמות של זה. השמות הם יהודים. 30% ממנהלי הבנקאות בעולם הם יהודים. כשהעם היהודי באחוזים הוא שני פרומיל. יודעים מה זה שני פרומיל? זה 0.2%. זה החלק שלנו בעולם. ובבנקאות יש לנו 30%. העם היהודי זה עם של סוחרים. ושם אתה רוצה דווקא להגיע לארץ הזאת למה? מפני שמסחר כל העמים מגיע לשם. זאת אומרת הארץ פה תהיה בחינה של מעצמה מסחרית כלכלית. ולכן אתה תגיע דווקא לפה כי אתה רוצה, אתה טוען שהמסחר שכאן הורס ומקלקל ומזיק לכל העולם כולו. היום לדוגמה המסחר בסין הורס ומזיק ומקלקל לכל העולם כולו. ממה שכתוב כאן משתמע שכנראה המרכז המסחרי העולמי יעבור לכאן.
מי ישבע? שבא ודדן וסוחרי תרשיש וכל כפיריה יאמרו לך הלשלול שלל אתה בא? הלבוז בז הקהלת קהלך? לשאת כסף וזהב לקחת מקנה וקניין לשלול שלל גדול? יגידו לך שבא ודדן וסוחרי תרשיש וכל כפיריה. מי זה כל כפיריה? לפי רש"י הכוונה הסוחרים החריפים שבה, המפולפלים, הממולחים. לפי הרד"ק כפיריה זה המלכים והשרים שלה. כן, כמו שהכפיר של האריות הוא מלך על כל שאר החיות. והם אלה שיבואו ויגידו לך הלשלול שלל אתה בא? בעצם יגידו לך מה, כל המטרה שלכאן הגעת זה בשביל לאסוף כסף? זה בעצם ביזיון לאומה שיוצאת כנגד אומה אחרת למלחמה בשביל כמה מרבצי נפט, בשביל כמה מכרות זהב או מכרות יהלומים. יצאת למלחמה בשביל מה? בשביל כסף יצאת למלחמה? הלשלול שלל אתה בא?
אומר המלבי"ם, תשימו לב יש כאן כפילות. הלשלול שלל, הלבוז בז. מה ההבדל בין לשלול שלל לבין לבוז בז? אומר המלבי"ם, השלל זה מה שנשאר מעצמו בזמן המלחמה. וזה מה שמגיע למלך. אם תוך כדי המלחמה נשארו כלי רכב בשדה הקרב ונשארו רובים וכדומה, זה מגיע למלך. כמו שהיו אומרים אז כשהמלך היה יוצא למלחמות היו יוצאים לפניו והיו אומרים זה שלל דוד. ככה מופיע בשמואל א' בפרק ל'. זה שלל דוד. דהיינו זה מגיע לדוד. למה? כי זה השלל שנמצא בקרב. לעומת זאת יש את הביזה. הביזה זה מה שהחיילים בוזזים איש לו. נכנסים לתוך הבתים, לכל מיני מקומות ובוזזים ממה שהם מוצאים באותם אומות או באותם בתים של אותם מקומות שלשמה הם הגיעו. יפה, אנשי הצבא בזזו איש לו. יפה מאוד. אז עכשיו הוא בא ואומר לו הלשלול שלל אתה בא? האם, אז למי, מי זה אתה? המלך. כי מי מקבל את השלל שנשאר בשדה הקרב? המלך. הלשלול שלל אתה בא? הלבוז בז, מי מקבל את הביזה אמרנו? הצבא. לכן אומרים לו הלבוז בז הקהלת קהלך? אתם מבינים את ההתאמה? לביזה זה הקהלים לוקחים, זה החיילים לוקחים. לכן הוא אומר לו האם הבטחת להם שיהיה להם בז רב? האם לצורך זה הקהלת קהלך?
ובזה הם באים וממשיכים לשאת כסף וזהב לקחת מקנה וקניין לשלול שלל גדול. או האם הם שואלים אותו האם באת כמו סוחר לשאת כסף וזהב ולקחת מקנה וקניין? ועל ידי זה אתה רוצה לעשות פה מסחר גדול? דהיינו בדרך של מסחר. ופה אומר המלבי"ם כאילו אומרים לו בציניות, מה כאילו רק זה המטרה שלך? באת כמו סוחר? או שבאת כמו שודד? אם באת כמו שודד, אז זה ביזיון לאומה שיוצאת למלחמה בשביל עסקים. לצורך זה הקהלת קהלך והעלית את כל הצבא? הרי האם אתה באת כמו סתם איזה שודד דרכים או באת כסוחר? ככה ישאלו אותו העמים שמסביב.
לכן הינבא בן אדם. ואמרת לגוג, כה אמר השם אלוקים, הלוא ביום ההוא בשבת עמי ישראל לבטח תדע. הלוא ביום ההוא, כאשר אתה תגיע. ויש לו כאן פה שתי נבואות. הוא אומר לו הרעה שאתה תעשה לישראל זה יהיה בעתיד. ולכן הוא אומר לו הינבא בן אדם. ואחרי זה הוא אומר לו העונש שאתה תקבל באחרית הימים, זה מה שהוא אומר לו ואמרת לגוג. כתוב הינבא בן אדם ואמרת לגוג. למה לא כתוב לכן אמור לגוג? למה הוא אומר לו פה הינבא בן אדם? מה הוא עשה עד עכשיו? הוא לא התנבא? אומר המלבי"ם, ההינבא בן אדם הוא אומר לו זה תדע לך, הנבואה היא שהם ירעו לעם ישראל בעתיד. אבל העונש שאתה תקבל, זה לא נבואה לעתיד, זה כבר נגזר עליך. ולכן הוא אומר לו ואמרת לגוג. זה לא בלשון נבואה, זה כבר דבר חתום וסגור. זה כבר נגזר עליך. מתי? מדובר פה על הגלויות, מדובר כאן על שואת יהודי אירופה, על הרדיפות של חמלניצקי וחבריו, מדובר על כל הצרות שאתה תעשה. ואז אתה תצר להם. ומדובר כאן גם כן על העונש שאתה תקבל בסוף. לכל יש חשבון ולכן בסופו של דבר ואמרת לגוג, מה, מה העונש שיהיה בסוף? הלוא ביום ההוא בשבת עמי ישראל לבטח תדע. אז אתה תדע מה יעשה עמהם.
ובאת ממקומך מירכתי צפון אתה ועמים רבים איתך רוכבי סוסים כולם קהל גדול וחיל רב. אז אתה תבוא מירכתי צפון ואתה כמו שאז אתה עלית כמו ענן לקחת את הארצם כדי למלוך עליהם, כך גם כן יהיה מתי זה היה עם רומי בגלות רומי שבאו כדי להרוס את בית המקדש ולמשול עלינו, כך גם כן באחרית הימים יהיה. אתה תבוא לכאן אל הארץ, לא כדי להחריב אותה, אלא המטרה הסופית תהיה כדי שיתקדש שמי בעולם. כדי שכולם יראו מה קורה לך גוג וכולם יראו שאתה משלם את המחיר על מה שהצרת לנו במשך כל הדורות, אז על ידי זה אתה תדע. מה תדע? תדע שהשם הוא האלוקים. תדע שהשם נפרע ממי שעובר על רצונו.
ועלית על עמי ישראל כענן לכסות הארץ באחרית הימים תהיה. והביאותיך על ארצי למען דעת הגויים אותי בהיקדשי בך לעיניהם גוג. פה הוא בעצם אומר לו את הסיבה האמיתית. למה אתה תבוא לכאן? כדי שידעו אותי הגויים. כדי שיתפרסם שמי בעולם. שיתקדש שמו יתברך. כמו שכתוב יתגדל ויתקדש. מתי מתגדל ומתקדש שם השם בעולם? כאשר נפרע מעוברי רצונו. כאשר אתה רואה את הרשע שהוא משלם מחיר, פה מתגדל ומתקדש שם השם בעולם כי רואים שהנה השם עושה דין ברשעים. ואז פה הוא אומר בהיקדשי בך לעיניהם גוג. למה עוד פעם הוא מזכיר גוג? אומר אז כאשר אני אתקדש, יתקדש שמי בעולם על ידי שאני איפרע ממך, כולם ידעו אה, אז זהו גוג. כולם ידעו אז זהו מה שכתבו הנבואה עליו, זהו האומה שנקראת גוג שהנה כעת השם נפרע ממנה כי הנה זה נכתב מראש.
כה אמר השם אלוקים, האתה הוא אשר דיברתי בימים קדמונים ביד עבדי נביאי ישראל הניבאים בימים ההם שנים להביא אותך עליהם. כה אמר השם אלוקים האתה הוא. מה זאת אומרת? אומר המלבי"ם, השם גוג והאומה מגוג, האומות האלה היו ידועות בזמנו של יחזקאל כי הוא הרי מדבר על אומה מסוימת. רק במשך הזמן השתכח שמם. וכידוע בא סנחריב בלבל את האומות. והאומות המשיכו והתבלבלו עוד ביניהם. כך שהיום איננו יודעים מי זה מצרים, מי זה פוט, מי זה כנען, מי זה, אנחנו לא יודעים מי אלה האומות כי רוב האומות התבלבלו ונתערבו זה בזה. גם עמלק איננו יודעים בדיוק מי הוא העמלקי. יודעים ששורש עמלק נמצא בגרמניה, אבל מי הוא בדיוק עמלק, את זה אין לנו פרטים מדויקים. ולכן הוא בא ואומר לו כה אמר השם האתה הוא, פירושו של דבר כבר יגיע מצב שאנשים לא יזכרו מי זה. ולא ידעו מי הוא אותו גוג שעליו הייתה הנבואה. ורק כשאתה תבוא על הארץ כדי לכבוש אותה ואז יראו שדברי הנביא מתקיימים, אז כולם ידעו האתה הוא גוג, זהו גוג שעליו הייתה נבואה מימים רבים. ואז באחרית הימים הדבר הזה יתברר וכולם יגידו הנה זה היה ביד עבדי נביאי ישראל הניבאים בימים ההם שנים להביא אותך עליהם. הנה זה ההוא שכתוב עליו הנבואה. הנה זהו האדם שעליו נאמר שעתיד לבוא על עם ישראל. בימים ההם שנים, מה הכוונה בימים ההם שנים? הכוונה בימים ההם הם התנבאו שבעוד שנים רבות אתה תגיע. כי הרי מאז יחזקאל עברו כמה אלפי שנים, נכון? לפחות 2000 שנה. לפחות 2000 שנה עברו מאז. אז הוא אומר לו אז יגידו הרי לפני באותם ימים התנבאו שבעוד שנים רבות אתה תגיע. יש עוד הסבר בימים שנים, שנים מלשון שניים. כן, הכוונה תהיה נבואה כמה פעמים, חזרו ושנו על הנבואה הזאת כמה פעמים.
והיה ביום ההוא ביום בוא גוג על אדמת ישראל נאום השם אלוקים תעלה חמתי באפי. ביום ההוא כאשר יבוא גוג על עם ישראל תעלה חמתי באפי. חימה זה דבר ששמור בלב. באפי זה הכוונה כשיוצאת לחוץ. אומר השם במשך שנים ארוכות, דורות רבים הייתה לי חימה. אבל החימה כמו שאמרנו היא פנימית. ביום שיבוא גוג תעלה חמתי באפי. החימה הפנימית תעלה החוצה ותצא. כמו שהסברנו שהאף זה הכעס החיצוני. ולכן כאשר אומר תעלה חמתי באפי זה אומר אותה חימה שכל הזמן התבשלה בפנים תצא החוצה. ולכן אומרים כאשר מבטאים כעס אז אומרים עלה עשן באפו. למה? כי הכועס האף שלו מתחמם, נדמה כי עולה עשן. אז כביכול אומר לו השם הכעס הפנימי שעד עכשיו היה עצור כנגד כל מה שהגויים עשו כנגדנו, עכשיו הכעס הזה יצא החוצה ויבוא לידי ביטוי.
ובקנאתי באש עברתי דיברתי אם לא ביום ההוא יהיה רעש גדול על אדמת ישראל. אומר אז דיברתי בקנאתי, מה זה קנאתי? אדם שמקנא הכוונה רוצה לנקום על מעשה שעשו. לעם ישראל במקרה הזה, אני אקנא את כבודם באש עברתי, עברה זה לשון כעס. דיברתי אם לא ביום ההוא יהיה רעש גדול. זאת אומרת אם לא תראו שביום ההוא יהיה רעש גדול. מה הוא הרעש הגדול? זה נראה בפסוק הבא.
ורעשו מפניי דגי הים ועוף השמיים וחיית השדה וכל הרמש הרומש על האדמה וכל האדם אשר על פני האדמה ונהרסו ההרים ונפלו המדרגות וכל חומה לארץ תיפול. פה הוא מתאר איזה רעש זה יהיה. אומר קודם כל הרעש, מה על איזה רעש מדובר? אז יש לנו פשוטו של מקרא, מה זה רעש? תמיד שכתוב רעש רעידת אדמה. רעש זה רעידת אדמה. וכך גם כן מופיע בזכריה ונסתם מפני הרעש כאשר נסתם וכולי. אז זאת אומרת שהיה להם כבר רעידת אדמה והוא אומר להם הרעש הזה יהיה מפחיד ומבהיל כמו אז. זה אפשרות אחת. אומר המלבי"ם פירוש נוסף. אומר המלבי"ם הרעש שיהיה ייתכן מאוד שזה בא המליצה זה רעידת אדמה וזה לא ממש רעידת אדמה אלא זה דבר שירעיד את האדמה. כוונת הדבר הוא אומר מכל התותח וכל כלי הנשק שיהיה באחרית הימים יהיה כזה רעש אדיר שיהיה שקול לרעידת אדמה. כזכור לכם אמרנו שהגאון מווילנה אומר שהמלחמה העתידה של גוג ומגוג תהיה שתי דקות. כך אומר הגאון מווילנה לפני 200 שנה. זה עוד בכלל לפני שחשבו על, לפני 250 שנה, לפני שחשבו על פצצות ועל כל לפני שמר דינמיט המציא את הפצצות. כך שלמעשה הדבר היחיד שיכול להיות זה אטום. יש אומרים 12 דקות, נכון, יש דעה נוספת. הרב זילברשטיין מביא גם את הדעה הזאת בטובך יביעו, מזכיר את זה. עכשיו, מי שמתבונן כאן בפסוק הזה לא יכול להבין בשום אופן שמדובר ברעידת אדמה. תוכיחו לי שלא מדובר ברעידת אדמה מפסוק כ'. עוף השמיים. עוף השמיים מושפע מרעידות אדמה? לא. מתי עוף השמיים יכול להיות מושפע? אם יהיה אטום אז כולם מושפעים. הקרינה היא כזאת שגם עוף השמיים יתחיל לרעוד. וגם חיית השדה וגם דגי הים. נשורת רדיואקטיבית שיורדת לים הורגת את הכל. גם דגים לא יכולים לחיות. ובאופן טבעי גם דגים לא אמורים להיבהל מרעידת אדמה. אומנם אם עושים פיצוץ בים אז דגים מתים, זה מההדף. אבל רעידת אדמה לא אמור לקרות להם כלום. אז זה מה שאומר מלשון הכתוב אתה רואה שבעצם כולם ייפגעו גם עוף השמיים וזה לא יכול להיות לו הסבר אלא אם כן נדבר על אטום. ובהמשך רואים את זה גם כן בצורה יותר מפורשת כשהוא מתאר בספר זכריה את מה שעתיד להיות, איך יראו בני אדם שנפגעו מאותה מלחמה, אז יש שמה תיאורים שמתאימים לאנשים שהשם ירחם חוו פצצת אטום.
וקראתי עליו לכל הריי חרב נאום השם אלוקים חרב איש באחיו תהיה. וקראתי עליו, אומר אני אקרא להרים חרב. פירוש הדבר אומר המלבי"ם בדרך מליצה שהכוונה שההרים כביכול הם יהרגו בהם. ההרים עצמם אני אקרא להם שהם יהיו בחינה של חרב לפגוע באויבים שבאו כנגד עם ישראל. וחוץ מזה חרב איש באחיו תהיה. הרי כפי שהסברנו יבואו לכאן גם עמים מאדום וגם עמים מערב. ובעצם הם יילחמו אלה באלה. עיקר המלחמה תהיה על אדמת ישראל של אדום בעמי ערב, בישמעאל. וזה מה שהוא אומר חרב איש באחיו תהיה, שהם אדום וישמעאל יילחמו איש באחיו. אנחנו אם יהיה לנו זכות נהיה צופים מן הצד. אם לא יהיה לנו זכות אז גם חלק חלילה מעם ישראל ייפגע כפי שנראה בהמשך בספר זכריה. אבל על כל פנים לפי מה שכאן מובא, אמרנו שיש שתי נבואות, גם כאן וגם בזכריה, ובנבואה הזאת לא מוזכר כלל פגיעה בעם ישראל. בנבואה הזאת לא מוזכר שחס ושלום לעם ישראל יהיה איזשהו נזק. הנבואה בספר זכריה היא נבואה קשה יותר מבחינת עם ישראל ואלה הם שני מישורים, שני תהליכים שיכול להיות שיהיה כך, יכול להיות שיהיה כך, זה תלוי בעם ישראל. אין דבר כזה שלא יהיה בכלל, זה נבואה. אין דבר כזה שלא יהיה בכלל, רק מה, לא, אבל הנבואה הזאת היא לא לרעה לנו, עיקר הנבואה היא לרעה לעמים ונשפטתי איתו. זה נבואה לרעה לאותם אומות, להיפרע מאותם אומות שהיצרו לעם ישראל.
ונשפטתי איתו בדבר ובדם וגשם שוטף ואבני אלגביש אש וגופרית אמטיר עליו ועל אגפיו ועל עמים רבים אשר איתו. ונשפטתי איתו אומר השם בדבר ובדם. אומר המלבי"ם נשים לב דבר ודם זה נזק טבעי. דבר הרי זאת מגפה. דם זה זה הכוונה חרב. אלה הם דברים טבעיים. והם יוכלו לתלות את זה שזה בא מחמת הטבע, עדיין לא יכירו בהשם יתברך. ולכן הוא אומר ונשפטתי איתו. מה הפירוש? אני כביכול אבוא עמו למשפט, כמו אשפט עמו והוא עדיין לא מכיר בי. ולכן אומר השם אחרי זה אביא גשם שוטף ואבני אלגביש אש וגופרית אמטיר עליו. כל זה זה כבר עונשים שמימיים, אלה הם עונשים שהם בגדר נס. פה כבר לא יהיה אפשרות לבוא ולהכחיש ולומר לא, זה דרך הטבע, זה בדרך מקרה. כאן כולם יראו גשם שוטף שמוריד אבני אלגביש אש וגופרית, אלה הם לא דברים טבעיים. ועל ידי כך כולם יכירו שזה מאת השם הוא, אצבע אלוקים היא. עליו ועל אגפיו ועל עמים רבים אשר איתו. כל אלה שבאו להיות עמו.
מה זה אבני אלגביש? אבני אלגביש הכוונה אבנים גדולות, סוג של אבנים. אבל חז"ל דורשים אבני אלגביש אל תקרא אלגביש אלא על גב איש. מה זה על גב איש? אומרים חז"ל שכאשר השם הוריד את הברד במצרים אז משה העתיר שהברד יפסק. מה קרה לאותו ברד שהיה בשמיים? עמד. נשאר שם. מתי הברד הזה ירד? אומרים חז"ל כאשר יגיע זמן גוג ומגוג אז השם ישחרר את אותו ברד שנתקע שם למעלה. וזה אומרים אל גביש, על גב איש. כביכול על גב האיש משה שהתפלל שלא ירד, כביכול בזכותו עדיין הברד הזה עומד שם וכאשר יבוא גוג אז הברד הזה ירד על ראשם.
והתגדלתי והתקדשתי ונודעתי לעיני גויים רבים וידעו כי אני השם. על ידי זה אני אתגדל ואתקדש ואהיה מפורסם לעיני עמים רבים ואז כולם יכירו כי אני השם. כי לפני כן כשהיה רק דבר ודם עדיין זה לא היה מוכרח שזה מאת השם. אבל כאשר יהיה גשם שוטף של אבני אלגביש אש וגופרית, פה יתגדל ויתקדש שמו של הבורא בעולם שידעו שהשם הוא האלוקים. וזה אגב המקור למושג קדיש. הקדיש מבוסס על הפסוק הזה. והתגדלתי והתקדשתי. שזה מה שעתיד להיות לעתיד לבוא. וזה מה שאנחנו מבקשים יתגדל ויתקדש שמה רבה ששמו הגדול יתגדל ויתקדש כמו שעתיד להיות בעתיד לאחר מלחמת גוג ומגוג.