לכן הינבא ואמרת אליהם כה אמר השם אלוקים הנה אני פותח את קברותיכם והעליתי אתכם מקברותיכם עמי והבאתי אתכם אל אדמת ישראל. לכן הוא אומר לו תתנבא עליהם ותאמר להם הם עתידים לחיות לחיות בשנית. תאמר להם שהמצב שנראה להם עכשיו הוא מצב זמני. בעתיד המצב יחזור לקדמותו. אז הוא אומר להם, דבר ראשון אם נלך יש פה שתי משמעויות לכל הנבואה הזאת. יש משמעות אחת שבאה להגיד שתהיה תחיית המתים. אנשים חושבים שאם הם מתים אין יותר תקומה, אז זה המשמעות הפשוטה של הנבואה, המתים עתידים להחיות. יש משמעות נוספת שזה יותר בגדר משל, ואז הנמשל הוא שהאומה בכללותה תקום ותחיה שוב. זאת האומה הגולה, האומה המפוזרת, האומה השחופה והדבויה בגלותה, תחזור שוב פעם ותהיה ממלכה ויהיו שרים והגוף הזה יחזור לתפקד כגוף שלם וחי. זה המשמעות השנייה של הנבואה. עכשיו חז"ל אומרים על המתים שבחוץ לארץ, חז"ל אומרים יש מחלוקת האם המתים שבחוץ לארץ יקומו בחו"ל ויבואו לכאן ברגליהם, או שיהיה גלגול מחילות, יבואו במחילות מתחת לאדמה, כמו המחילות שהחמאס עושה מתחת לזה לקו הירוק, יבואו ככה במחילות ויגיעו לכאן ויקומו כאן בארץ ישראל. מה? את זה, זה את הרוגי המדבר. כל אלה שהיו במדבר, זה אתה צודקת, זה כתוב משה רבנו בראשם. יפה, זה מחלוקת בחז"ל. מה זאת אומרת? זה דעה אחת, זה מחלוקת בחז"ל. ודבר מעניין כאן בפרק הזה, שהרד"ק מדייק מהפסוק הזה, מהפסוקים שכתובים כאן, שהקימה והתחייה תהיה שם והם יבואו לכאן ברגליהם, כמו הדעה הזאת. והמלבי"ם מדייק מהפסוקים האלה הפוך. וזה מראה לנו שזה בעצם שתי הדעות שהם מובאות בחז"ל, לשניהם יש מקור מן הכתובים. תכף עכשיו תכף אני אראה. זאת אומרת שתהיה גלגול מחילות. מהפסוקים האלה הוא מדייק כמו הדעה השנייה. המלבי"ם מדייק שיהיה גלגול מחילות. זאת אומרת ששני הפסוקים האלה אמיתיים. למעשה יש לנו כלל נקוט בידינו שאין כלל מחלוקת בחז"ל ובפרט לא בדברי אגדה. וגם אם אם אתה רואה מחלוקת אז זאת אומרת שיש בחינה כזאת ויש בחינה כזאת. זאת אומרת יכול להיות שיהיו אנשים צדיקים שיזכו על ידי גלגול מחילות, ויכול להיות שיהיו אנשים אחרים שלא. או שזה תלוי יהיה במצב של עם ישראל. אם עם ישראל מעלתו תהיה גבוהה על ידי גלגול מחילות, אם לא אז יקומו וילכו ברגליהם. זה שתי הבחינות אמיתיות ככה שלא לראות בזה סתירה ובכך שיש שתי דעות. ומהפסוקים באמת שתי הדעות האלה מקבלים ביטוי. איך? הרד"ק אומר תראה שמהפסוקים משתמע שהם יקומו בחוץ לארץ. איך אתה רואה את זה? כתוב כאן בפסוק הנה אני פותח את קברותיכם והעליתי אתכם מקברותיכם ואחרי זה כתוב והבאתי אתכם אל אדמת ישראל. פותח, העליתי ואז והבאתי אתכם אל אדמת ישראל. לפי השיטה השנייה הוא לא צריך לפתוח ולהעלות, היה צריך להיות והבאתי אתכם אל אדמת ישראל ופתחתי את קברותיכם והעליתי, הוא מוציא אותם מהאדמה פה. נכון? כי כאן אומר הרד"ק אתה רואה שהדרך תהיה כזאת. לעומת זאת המלבי"ם לא לומד כך. המלבי"ם אומר והבאתי אתכם אל אדמת ישראל ואחרי זה ונתתי רוח בכם וחייתם. הוא מדייק מהפסוקים הלאה. וידעתם כי אני השם בפתחי את קברותיכם ובהעלותי אתכם מקברותיכם עמי, ואחרי זה ונתתי בכם רוח בכם וחייתם. זה כבר אחרי שהם בארץ ישראל. אני אקרא שוב את סדר הפסוקים. עוד פעם, אני אקרא שוב פעם. לכן הינבא ואמרת אליהם כה אמר השם השם אלוקים הנה אני פותח את קברותיכם והעליתי אתכם מקברותיכם עמי והבאתי אתכם אל אדמת ישראל. מכאן מדויק כמו הרד"ק, נכון? לא, זה בלי מחילות. פותח, העליתי ואז והבאתי אתכם אל אדמת ישראל. אומר הרד"ק מפה רואים שאחרי שהם יצאו הם יבואו. נכון? בלי גלגול מחילות. אומר המלבי"ם אבל יש המשך. וידעתם כי אני השם בפתחי את קברותיכם ובהעלותי אתכם מקברותיכם עמי, פסוק הבא, ונתתי רוחי בכם וחייתם והנחתי אתכם על אדמתכם. מתי תבוא בהם הרוח? רק כשהם יגיעו לפה, נכון? רק כשהם יגיעו לפה. כי הרי בפסוק בשני פסוקים קודם כבר כתוב והבאתי אתכם אל אדמת ישראל. ואחרי שני פסוקים אומר הבאתי בכם את הרוח. אז איך והבאתי ההוא? זה בטח בגלגול מחילות, כי הם לא יכולים ללכת בלי רוח. אז מפה אומר המלבי"ם אני מדייק ההיפך ממה שאומר הרד"ק. שבאמת הם הבאתי אתכם אל אדמת ישראל זה יהיה בגלגול מחילות, ואחרי זה הבאתי בכם את הרוח זה כבר כאשר אתם תהיו כאן בארץ.
שימו לב, יש פה דבר מעניין. בלשון הפסוק כתוב הנה אני פותח את קברותיכם והעליתי אתכם מקברותיכם עמי. למה למה לא כתוב בהתחלה הנה אני פותח את קברותיכם עמי והעליתי אתכם מקברותיכם? למה העמי מופיע רק בסוף? אומר המלבי"ם מכאן אתה למד שיהיו שתי קבוצות. תהיה קבוצה אחת שיהיה פותח את קברותיכם. קבוצה שנייה והעליתי אתכם מקברותיכם עמי. חז"ל אומרים שזה שיעלו לחיי עולם יהיה רק לצדיקים. הרשעים לא יזכו לקום לתחיית המתים. לכן הוא אומר בהתחלה בפתחי את קברותיכם, ואחרי זה ובהעלותי אתכם מקברותיכם עמי, זה כבר לצדיקים. זה עמי, הם יזכו לעלות מן הקבר ולהישאר קיימים. לעומת זאת אלה האחרים למה יקומו? כתוב ככה, רבים מישני אדמת עפר יקיצו, אלה לחיי עולם ואלה לחרפות ולדראון עולם. זאת אומרת הפתיחה של הקבר תהיה בכל מקרה. אלה יקומו לחיי עולם והשניים הקימה שלהם זה רק כדי שיהיה להם חרפות ודראון עולם שיגידו שהם ראו את כל זה והבינו רק אז מה הם הפסידו. ויחזרו לזה. והנשמה הרי לא נאבדת לעולם, אז הצער הזה ילווה אותם חרפות ולדראון עולם. כן, שהם לא ידעו והם יבינו אז כמה טיפשים הם היו כאשר הם לא עשו את רצון השם. ואז יהיה כבר מאוחר.
עכשיו, כשאנחנו מדברים כאן אז הסברנו שיש פה גם רעיון של משל. והמשל הוא על כללות האומה. ואז ביחס לזה אומר המלבי"ם, כלל האומה הרי היא כמו עצמות יבשות, הוא אומר הם מרגישים כמו בקבר. גמרנו, אבדה תקוותנו. רק מת אבדה תקוותו, נכון? אז הוא אומר כשבן אדם חולה הרי יש לו תקווה, אולי יחלים. כשהוא מת, גמרנו. מה שנשאר זה להגיד קדיש. אז הוא אומר תדעו לכם בפתחי את קברותיכם עמי, דהיינו השיעבוד שיש לכם עכשיו, המצור והמצוק, הסבל שאתם סובלים מהאויבים, הגלות, זה שיעבוד, זה קבר שאתם נמצאים בו, אני אפתח את הקבר הזה ואתם תקומו מאותם קברים. כמו שהסברנו פה על כלל חיי האומה, המשל הזה בא לומר שהם יצאו מאותו מצור ומצוק והם יגיעו בחזרה לארץ ישראל ויזכו שם בארץ ישראל יזכו למלוכה שתשוב אליהם.
וידעתם כי אני השם בפתחי את קברותיכם ובהעלותי אתכם מקברותיכם עמי. וידעתם כי אני השם, מה כוונת הדברים? פתיחת הקבר והוצאת המת מתוכו והעלייה לארץ, כל זה זה דבר לא טבעי. זה דבר ניסי שהוא בבחינת פלא פלאים. אומנם אני מבטיח לכם שאחרי יומיים שלושה של תחיית המתים כולם כבר היינו מתרגלים, ואז היינו שואלים תגיד לי ההוא כבר קם או לא קם? כן, זה כבר היה אצלנו דבר טבעי, אבל בשלב הראשוני לא, יכול להיות שלא יהיה ברגע אחד, אבל בואי נתאר שזה לא יהיה ברגע אחד, אז יהיה כל כך פשוט שאתם מבינים כבר אפילו הטלוויזיה לא תבוא לצלם. זה כבר לא יהיה מעניין, אז מבינים? זה רק יהיה אני יודע מה, אה, יהיה איזה רשת שתשדר כל יום מי מי קם היום, כן. כן. אז כבר יהיה סי אן אן יש, זה לא כן.
ונתתי רוחי בכם וחייתם והנחתי אתכם על אדמתכם וידעתם כי אני השם דיברתי ועשיתי נאום השם. אומר להם אז אני אתן בכם את רוחי. מה זה רוחי? לפי הרד"ק, הרי אתה אומר שהם כבר הולכים, הם באו לארץ ישראל, אז מה זה ונתתי רוחי? רק כשהם יגיעו לפה יהיה בהם רוח? מה הם הלכו מתים? אומר הרד"ק לא, הרוחי שמוזכר פה זה לא הכוונה הנשמה, זה רוח השכל. הכוונה התבונה, הדעת, כמו שכתוב ומלאה הארץ דעה את השם כמים לים מכסים. אז זה הונתתי את רוחי, ככה הרד"ק יסביר, לא הכוונה רוח הנשימה כי זה כבר ברגע שהם עלו מן הקבר כבר אז הם קיבלו את זה. וזה מה שהוא אומר כי אני השם דיברתי ועשיתי נאום השם. אומר המלבי"ם מה זה דיברתי ועשיתי נאום השם? מה ראינו שעשית? מה מה פירוש וידעתם כי אני השם דיברתי ועשיתי נאום השם? ככה אומר להם אומר השם לנביא. אומר וידעתם כי אני השם דיברתי ועשיתי נאום השם. כולם רואים שהוא עשה. אלא לא, דיברתי שאתם עתידים להחיות, ועשיתי כבר בזמן יחזקאל. אז מזה שעשיתי בזמן יחזקאל אתם ודאי יכולים להבין שהעתיד גם הוא צופן בחובו דבר כזה אם השם שעשה אז אומר שעתיד להיות. אז דיברתי וגם עשיתי נאום השם. ואז הייתם צריכים לדעת כבר אז שאני השם, אבל אז כאשר זה יקרה בפועל אז וידעתם כי אני השם כפי מה שדיברתי ועשיתי בעבר, הנה מתגשם למול עיניכם.
ויהי דבר השם אלי לאמור. [שקט] אחרי שהשם תיאר לו לנביא איך העצמות יחיו, איך הרוח תשוב, כיצד העם יחזור להנהגה של המלוכה, כעת השם יתאר לו איך תהיה הנהגת המלוכה באותה תקופה. אחרי תחיית המתים. עידן שלא היה כמוהו מעולם. ואתה בן אדם קח לך עץ אחד וכתוב עליו ליהודה ולבני ישראל חבריו. ולקח עץ אחד וכתוב עליו ליוסף עץ אפרים וכל בית ישראל חבריו. אומר לו הקדוש ברוך הוא עכשיו אני מצווה אותך ציווי נוסף שזה כמו שאמרנו שזה המשך של הנבואה הראשונה. תיקח עץ אחד, תכתוב עליו ליהודה ולבני ישראל חבריו. שזה יהיה כתוב על אותו עץ. חתיכת עץ ליהודה ולבני ישראל חבריו. מי אלה בני ישראל חבריו של יהודה? בנימין. בנימין, אלה בני ישראל הבנים של ישראל חברי יהודה. ועל השני אתה כותב ליוסף עץ אפרים וכל בית ישראל חבריו. מי אלה חברים של בית אפרים? של יוסף? שאר עשרת השבטים. למה הוא קורא להם יוסף? מה אי אפשר לקרוא להם שם שבט אחר? למה דווקא על שם יוסף? לא. נו. יפה מאוד. כשהתפלגה הממלכה, מי היו שני הקודקודים? רחבעם, רחבעם בנו של שלמה, וירבעם שזה בן יהודה, כן, וירבעם שהיה בנו של של שבט יוסף. ירבעם בן נבט היה בן שבט יוסף, נכון? היה ממנשה. אז הנה אנחנו רואים מאפרים. הנה אנחנו רואים שהממלכה התפלגה כשהיה לראש יוסף עשרה שבטים ולראש יהודה שני שבטים. עכשיו, עליהם הוא כותב ככה, ליהודה ולבני ישראל חבריו, זה על העץ אחד, על השני הוא כותב ליוסף עץ אפרים וכל בית ישראל חבריו. זה הוא כותב על עץ אחד, זה הוא כותב על עץ שני. מה הוא עושה איתם? הוא עדיין לא אומר לו.
וקרב וקרב אותם אחד אל אחד לך לעץ אחד והיו לאחדים בידך. הוא אומר לו תקרב אותם אחד אל אחד והיו לעץ אחד, תהפוך אותם שהם יהיו לעץ אחד, דהיינו כשאתה תאחז אותם, ואז בדרך נס והיו לאחדים בידך. יידבקו. הם יהיו אלה שהיו בודדים, הם יידבקו. וכאשר יאמרו אליך בני עמך לאמור הלוא תגיד לנו מה אלה לך? כאשר אתה תעשה את זה לעיני בני עמך, והם אני רוצה שהם ישאלו אותך מה אלה לך? דהיינו מה הנס הזה? השם הרי לא עושה נס בחינם. והנה עשה נס שלקחת שני עצים ונהיו לעץ אחד בידיך, אז ודאי שיש בזה איזשהו סימן, יש פה אות ומופת. תאמר לנו מה אלה לך? דבר אליהם כה אמר השם אלוקים הנה אני לוקח את עץ יוסף אשר ביד אפרים ושבטי ישראל חבריו ונתתי אותם עליו את עץ יהודה ועשיתים לעץ אחד והיו אחד בידי. פה הוא מדבר על מלכות דוד שעתידה לקום. עכשיו, אנחנו פה כדי להסביר את זה צריכים הקדמה קטנה. כידוע יש משיח בן יוסף ויש משיח בן דוד. אנחנו בתפילת בונה ירושלים אנחנו מבקשים על מה? תשכון בתוך ירושלים עירך כאשר דיברת וכיסא דוד עבדך מהרה בתוכה תכין ובנה אותה בניין עולם במהרה בימינו, ואז אנחנו אומרים ברוך אתה השם בונה ירושלים. אומר האר"י הקדוש, כשאתה אומר פה אתה צריך לכוון שלא ימות משיח בן יוסף על ידי ארמילוס רשיעא. כך אומר האר"י הקדוש. מי זה היה צריך להיות משיח בן יוסף למען האמת? זה היה האר"י הקדוש עצמו. הוא היה צריך להיות משיח בן יוסף. וכשהוא אמר את זה לתלמידיו הוא התכוון בעצם עליו, שלא ימות בקיצור ימים, ומת בקיצור ימים, ועל ידי זה היו זוכים לגאולה. אז הוא אמר להם לכוון את זה. עכשיו בכל מקרה צריכים לכוון את זה כי כתוב שמשיח בן יוסף עתיד למות אם לא יהיה זכויות לעם ישראל הוא עתיד למות. אבל מה המשמעות של משיח בן יוסף ומשיח בן דוד? למה צריך שניים? אחד אשכנזי אחד ספרדי? מה צריך? מישהו אמר לי שמישהו אמר לי שהמשיח בטח יהיה ספרדי. אמרתי לו מניין לך? אז הוא אומר לי אתה מכיר אחד אשכנזי בשם משיח? ועוד בן דוד? אומר אתה מכיר אשכנזי בן דוד? אמרתי לו זה זה בטוח ספרדי. פעם כולם היו ספרדים כי מאיפה באו? באו מחרן, באו מאזור עיראק. כן. מישהו אמר לי פעם שהכי טוב זה כמו שהפרסים מבקשים, אומרים ויקרב משיח. אומר לא משנה להם מי שיהיה המשיח, מי שיהיה, ויקרב משיח. כן. יקרב משיחי, ככה הם זה, מי שיהיה. אז אומר ככה זה לא אומרים לך זה הרבי ההוא, זה האדמו"ר ההוא, זה מי שיהיה מקובל עלינו. כן. רק שיבוא. אז באמת מה הצורך בשני משיחים? מה מה, אחד בשרי אחד חלבי? מה אנחנו צריכים שניים? למה זה לא טוב שיהיה לנו אחד? זה יותר טוב, לא יהיה מחלוקות, לא יהיה מריבות, מה צריך שני משיחים? לא, כתוב שניים. משיח בן יוסף ומשיח בן דוד. שניהם יבואו, ודאי. אז מה מה המשמעות? אז באמת חז"ל אומרים שהגאולה הראשונית תעשה על ידי משיח בן יוסף. ותפקידו של משיח בן יוסף הוא הגאולה הגשמית. ומשיח בן יוסף יילחם את מלחמות ישראל כנגד האויבים. לעומת זאת משיח בן דוד זה כבר הגאולה הרוחנית. והוא לאחר מכן הוא זה שיאחז את שבט המושלים, כיוון שהוא משיח בן דוד והוא מהשושלת של בית יהודה ולא יסור שבט מיהודה, והוא זה שיהיה המלך. זאת אומרת התחלת הגאולה נתונה למשיח בן יוסף והיא הגאולה הגשמית, החומרית, מלחמה וכדומה. המשך הגאולה זה משיח בן דוד שזה הגאולה הרוחנית. כן. אבל אנחנו מתפללים שמשיח בן יוסף לא ימות. אבל המלך שלאחר מכן ימלוך בפועל זה יהיה משיח בן דוד.
אומר המלבי"ם, זה מה שהוא מתכוון פה לבוא ולומר להם. בהתחלה אנחנו נצטרך שקודם כל שהשבטים יתאחדו. יהודה ובנימין אין בעיה איתם. ולמה? כי יהודה ובנימין איפה הם היום? נמצאים, חלק כאן בארץ ישראל, וכל שאר, לא, מה אני מתכוון לומר מפוזרים בעולם? ידועים כיהודים. לעומת זאת עשרת השבטים, בני אפרים, לא יודעים איפה הם, מעבר להרי החושך. לא יודעים איפה הם. מעבר לנהר גוזן וחלח וחבור וכל ושאר המקומות שאליהם הגלה אותם סנחריב, ואנחנו מאז לא ידוע לנו מהו מקומם. לא ידוע שהם כיהודים, יש כל מיני שבטים נידחים שכל פעם מוצאים בהם כל מיני אלו סממנים ליהדות, אבל זה זה זה דברים מאוד מאוד קלושים שקשה להסתמך עליהם. כן. גם גם האתיופים שזה גם אומרים שזה חלק מזה. עכשיו, שאר השבטים זה יהודה ובנימין. מקובלנו שהספרדים הם מיהודה והאשכנזים אלה שבארצות אשכנז הם משבט בנימין. כן, ככה ככה מקובלנו. אי אפשר להגיד על זה התימנים כבר התגלו כבר בבית ראשון. ואצל התימנים יש מסורת שהם משבט יהודה. הם לא היו הרי בבית שני, הם לא באו לבית שני, ואצלם המסורת הייתה שהם משבט יהודה. כך מקובל אצל התימנים. אבל המקובל שהאשכנזים הם משבט בנימין, יש לזה גם כמה הוכחות, זה לא ראיות גמורות אבל יש לזה כמה הוכחות לעניין הזה. כן, כן, ודאי שזה לא משנה. רק שהשבטים, המציאות של השבטים זה משהו שהוא עתיד לחזור. עכשיו אז הוא אומר לו תיקח שני עצים. למה? כי הוא בא לסמל לו, תדע לך שבאחרית הימים עתידים להתקבץ השבטים. אז קודם כל עשרת השבטים אלה שאובדים ונידחים הם עתידים להתקבץ והם יהיו תחת דגל יוסף, שהוא משבט משיח בן יוסף, הוא יאסוף את הנידחים. זה המשל של העץ השני שהוא אמר לו ליוסף ולאפרים שהם יתחברו עליו, ועליהם יתקבצו יהודה. זאת אומרת יתחברו אליהם יהודה והשבטים של יהודה. עכשיו, הוא בא ואומר לו בשלב הראשון בני יוסף ואפרים הם הרי יעשו את המלחמות. ולכן הם בקיבוץ הם בשלב הראשון. ובשלב השני כתוב ושבטי ישראל חבריו ונתתי אותם עליו את עץ יהודה. כי עץ יהודה יהיה בשלב השני. הוא יהיה בעצם הגאולה הנפשית, הרוחנית, שתהיה אחרי המלחמה. אחרי הגאולה הגשמית. אז לכן ונתתי עליו את עץ יהודה. ואז יהיו בגדר של עץ אחד. מה פירוש יהיה עץ אחד? בהתחלה יהודה יהיה עם אפרים אחד. כשאפרים ימלוך הוא יהיה איתו אחד. וזה יהיה בשלב הראשוני של הגאולה. בשלב השני של הגאולה שהמלכות תעבור ליהודה, אז אפרים יכפוף עצמו ליהודה. ואז בכל מקרה כבר הם יהיו אחד. כבר הן בהתחלה והן בסוף הם כבר יהיו אחד. בדיוק. ואז אפרים יכפפו עצמם ליהודה כמו שהיה בהתחלה. אמת. והיו העצים אשר תכתוב עליהם בידך לעיניהם. דהיינו אני מבקש שלא תניח אותם מידך, לא תמחק את הכתב, ואני רוצה שהם יישארו בידך לעיניהם ואז הם יראו את הנס באופן תמידי. זה יהיה הוכחה בשבילם.
ודבר אליהם כה אמר השם אלוקים הנה אני לוקח את בני ישראל מבין הגויים אשר הלכו שם וקיבצתי אותם מסביב והבאתי אותם אל אדמתם. זה עכשיו תיאור יותר מפורט של אותה נבואה שקראנו קודם של חזון העצמות היבשות. ואז הוא אומר לו ועשיתי אותם לגוי אחד בארץ בהרי ישראל ומלך אחד יהיה לכולם למלך ולא יהיו עוד לשני גויים ולא יחצו עוד לשתי ממלכות עוד. הוא אומר לו הם עכשיו אני מביא אותם לכאן לארץ וכאן תהיה מלכות אחת, יהיה גוי אחד, מלך אחד על כולם, כמו שהסברנו משיח בן יוסף בהתחלה ימלוך על כולם, אחרי זה משיח בן דוד ימלוך על כולם, ואומר לו לא יהיה מצב כזה, לא יחצו עוד, לא יהיו עוד לשני גויים, לא יחצו עוד לשתי ממלכות. למה? כולם יעבדו את השם שכם אחד. ולכן הוא אומר שימו לב, ולא יהיו עוד לשני סליחה ולא יחצו עוד לשתי ממלכות עוד. למה עוד פעם עוד? אלא כמו שהיה פעם שהייתה ממלכה של של אפרים וממלכה של יהודה, הוא אומר עכשיו בהתחלה יהודה יהיה עם אפרים ואחרי זה אפרים יהיה עם יהודה. לכן כתוב פעמיים עוד, שלא יהיה בכלל מצב כזה של פירוד אלא תמיד יהיה מצב של אחדות. ולא יטמאו עוד בגלוליהם ובשיקוציהם ובכל פשעיהם והושעתי אותם מכל מושבותיהם אשר חטאו בהם וטיהרתי אותם והיו לי לעם ואני אהיה להם לאלוקים. בהתחלה ראינו שעשרת השבטים נטמאו בגלוליהם ובשיקוציהם, דהיינו בעבודה זרה. שבט יהודה עליו אפשר להגיד והמשך של הפסוק ובכל פשעיהם. זאת אומרת הוא נדבק מהפשעים של שבט אפרים שהכל התחיל כמו שראינו מירבעם בן נבט. ואומר לא יטמאו עוד. אומר אחרי זה בגלות השנייה, בגלות אדום שזה הגלות שבה אנחנו נמצאים, המציאות היא שעל ידי זה שאנחנו בין הגויים על ידי זה יש התבוללות ועל ידי זה יש ירידה מדרך השם. אז הוא אומר ולכן והושעתי אותם מכל מושבותיהם, איפה שהם נמצאים, כל המקומות שמדרדרים אותם מבחינה רוחנית, אשר חטאו בהם וטיהרתי אותם והיו לי לעם ואני אהיה להם לאלוקים.
ואז ועבדי דוד מלך עליהם ורועה אחד יהיה לכולם ובמשפטי ילכו וחוקותי ישמרו ועשו אותם. בשלב השני יהיה עבדי דוד מלך עליהם. דוד הוא זה שימלוך, אחרי שמשיח בן יוסף. אומר המלבי"ם יש הבדל בין מלך לבין רועה לבין נשיא. מלך זה מישהו שנבחר למלוכה. לכן דוד דוד עבדי מלך עליהם. ויש נשיא, סליחה, יש רועה, רועה זה מצד זה שהוא מנהל את העם מתוך חמלה ורחמים כבקרת רועה עדרו. כמו שהרועה מרחם על הצאן. ונשיא זה מי שנמשח, כמו שכתוב בהיותו נשיא אלוקים וירום ונישא וגבה מאוד. נשיא זה מלשון מרומם, מנושא מעל כל העם. וישבו על הארץ אשר נתתי לעבדי ליעקב אשר ישבו בה אבותיכם וישבו עליה המה ובניהם ובני בניהם עד עולם ודוד עבדי נשיא להם לעולם. הם ישבו על הארץ שזה כבר יהיה להם קניין של קבע לא אחוזה. ואומר אשר נתתי לעבדי ליעקב. למה הוא מזכיר דווקא את יעקב? הרי גם זה הובטח לאברהם וגם ליצחק, למה דווקא ליעקב? נכון, אבל היה עוד משהו אצל יעקב שמזכיר לנו את המקלות. המקלות שמוזכרות כאן, מה היה אצל יעקב? לא, לא מקלות אצל יעקב. משהו שמזכיר לנו את מה שקרה פה אצל המקלות אצל יחזקאל. שני עצים, היה משהו מזכיר לזה אצל יעקב. וישם מראשותיו. אבנים. ומה קרה עם זה? ניתאחדו. מה שקרה עם העצים פה זה הרי מה שקרה אצל יעקב. ומה שקרה אצל יעקב בעצם מרמז על העתיד. שכל ה-12 אבנים עתידים לחזור ולהתאחד. על אף הפירוד שיהיה ביניהם, עתידים לחזור ולהתאחד. לכן הוא אומר לו וישבו על הארץ אשר נתתי לעבדי ליעקב. ואז וישבו עליה המה ובניהם ובני בניהם עד עולם. לא יהיה פחד ולא יהיה מי שיאיים עליהם ומי שירצה לזרוק אותם לים. ודוד עבדי נשיא להם לעולם. כמו שהסברנו נשיא מלשון מנושא ומרומם מעל כולם. אומר המלבי"ם יש פה שלוש הבטחות. הבטחה אחת שינחלו את הארץ עד עולם. הבטחה שנייה זה מלכות בית דוד שתחזור. הבטחה שלישית שהברית בינינו לבין השם לא תיפסק לעולם. תהיה קיימת לעד ולנצח נצחים.
וכרתי להם ברית שלום ברית עולם יהיה אותם ונתתים והרביתי אותם ונתתי את מקדשי בתוכם לעולם. כרתי להם ברית שלום ברית עולם יהיה אותם. ברית לנצח. ונתתים והרביתי אותם ונתתי את מקדשי בתוכם לעולם. אומר המלבי"ם, ברית שלום זה בין שלום של בינינו לבין השם יתברך ובין שלום בין העם. כן, בינם לבין עצמם. וגם שלום בגופו, שלום בממונו, שלום מבחינת נכסיו, וזה יהיה ברית עולם שלא יהיה בהם שום חיסרון, שום פגע רע, שום נזק לא יהיה להם. אומר המלבי"ם, נשים לב שפה הוא מזכיר ונתתי את מקדשי בתוכם. אומר המלבי"ם מה פירוש ונתתי את מקדשי בתוכם? עם ישראל יגיעו לכזאת דרגה גבוהה שהשכינה תהיה בתוכם, הם לא יצטרכו את קדושת הארון והמקדש כדי להתחבר להשם. אלא ונתתי את מקדשי בתוכם, בתוכו של כל אחד ואחד. אבל בכל אופן אנחנו נהיה חייבים בית מקדש וחייבים משכן, זה בשביל הגויים, כדי שיראו את קרבת השם אל עם ישראל. שיראו עד כמה חיבה יתרה יש לנו לפני המקום. וזה אומר זה מה שכתוב אחרי זה והיה משכני עליהם והייתי להם לאלוקים והם יהיו לי לעם. הוא אומר אני אתן משכני עליהם, שיהיה משכן ואני אשרה בתוך בית המקדש, אבל זה לא צריך את זה בשבילם. כי הם בשבילם יהיה להם נתתי את מקדשי בתוכם. הם יזכו למצב כזה שהם יהיו בחינה של מרכבה לשכינה, כמו האבות הקדושים, השכינה תשרה עליהם. תהיה חופפת עליהם באופן באופן פרטי. אבל כבשביל הגויים כדי שאת הגויים ידעו שעם ישראל זכה להשראת השכינה ואת מעלת ישראל, לכן יהיה מקדשי בתוכם, בזה יהיה המשכן, יהיה יהיה הבית מקדש ממש. אומר המלבי"ם יש עוד הבדל, שמה שכתוב והיה משכני עליהם, המלבי"ם מסביר ככה, משכני עליהם הכוונה שאני אשרה שכינתי עליהם. ומקדשי בתוכם הכוונה שיבנה להם בית מקדש. בית מקדש זה לצורך האומות כמו שהסברנו. משכני עליהם זה שהם יהיו עצמם מרכבה לשכינה. אומר המלבי"ם, זה המשכן עליהם זה רק מצד כוחם. זה צריך אתערותא דלתתא. צריך שיהיה התעוררות לכך מרצונם ואז הם יזכו עליהם. אבל המקדש בתוכם זה לא יהיה מצד אתערותא דלתתא אלא זה יהיה אתערותא דלעילא. מרצון השם הוא ישים יעשה לנו את בית המקדש. עכשיו מה המטרה שלו? וידעו הגויים כי אני השם מקדש את ישראל בהיות מקדשי בתוכם לעולם. אתם לא תצטרכו את המקדש. כולכם תהיו בבעלי דרגה גבוהה ועצומה, אבל כדי שידעו הגויים כי אני השם מקדש את ישראל, כשהם יראו את השכינה שבבית המקדש, את זה ניתן היה לראות, אז ידעו שאני השם מקדש את ישראל, זה בא מאת השם, מעל לדרך הטבע, ברצונו יתברך, שלא בהתערותא דלתתא אלא רק בהתערותא דלעילא מתוך רצון יתברך. וזה מה שעתיד להיות כאשר הקדוש ברוך הוא ישרה שכינתו עלינו, שהשם יזכנו שזה יהיה בעזרת השם במהרה בימינו אמן ואמן.