ספר יחזקאל פרק ה'. ואתה בן אדם קח לך חרב חדה תער הגלבים תקחנה לך והעברת על ראשך ועל זקנך ולקחת לך מאזני משקל וחלקתם. שלישית באור תבעיר בתוך העיר כמלאת ימי המצור ולקחת את השלישית תכה בחרב סביבותיה והשלישית תזרה לרוח וחרב אריק אחריהם. ולקחת משם מעט במספר וצרת אותם בכנפיך ומהם עוד תקח והשלכת אותם אל תוך האש ושרפת אותם באש ממנו תצא אש אל כל בית ישראל.
יש כאן מהלך שלם שהקדוש ברוך הוא מצווה את הנביא לעשות ואנחנו נסביר כעת את הדברים, אני קראתי בכוונה כמה פסוקים כדי שיהיה לנו תמונה כללית על מה שעומד להיות כאן. מצווה השם את יחזקאל ואתה בן אדם קח לך חרב חדה והחרב החדה הזאת תשייף אותה תעשה ממנה תער. תער הגלבים. מה זה תער הגלבים? רש"י מביא הסבר אחד, גלבים הם רצענים. רצענים הכוונה היא חותכי העורות, אלה שעושים רצועות, אלה שעושים סנדלים. לעומת זאת רש"י מביא הסבר נוסף שזה הביאור של רוב המפרשים וכך משתמע גם כן מפה מפשט הכתובים, תער הגלבים זה תער הגלחים. הכוונה היא האדם המגלח את שער הראש והזקן, יש לו תער. וזה תער הגלבים, היא חריפה מאוד אומר הרד"ק, היא חותכת במהרה. אין לזה דמיון במקרא, אין לו אח במקרא פירושו של דבר לא מצאנו בשום מקום במקרא עוד את הביטוי גלבים. אבל ראינו כן בתרגום ירושלמי, כל זקן גדועה אומר התרגום מגליבה. מה ראית? שאם התער, תער הגלבים, איתו היו מגליבים, הכוונה היו גודעים את השערות, כן? או בבראשית רבה מביא הרד"ק המלאך עומד ומגלב. כך שלמעשה זה הביאור שרוב המפרשים כאן מסבירים, הכוונה היא לקחת תער שהוא המגלח את הראש והזקן.
ועל זה הוא אומר לו והעברת על ראשך ועל זקנך. קח את התער הזה תעביר בו את שערות ראשך וזקנך. אומנם הרד"ק אומר שכל העניין הזה היה במראה הנבואה. דהיינו כל האמירה של לקיחת התער, העברת ראשו וזקנו, לקחת לשרוף את זה באש, כל זה היה במראה הנבואה. אבל כבר הסברנו וראינו בכמה הזדמנויות לאל שיש מחלוקת גדולה בין המפרשים איך להסביר כמה וכמה מקראות, האם הם רק במראה הנבואה או שהם היו באמת, וזה אחת מן הדוגמאות שיש בהם מחלוקת האם הנביא כך צווה לעשות או לא. ואם תגיד איך הוא יעביר תער על זקנו הרי יש איסור להעביר תער על זקנו? התשובה היא כאשר השם מצווה אז הדבר מותר. ודוגמה לזה כמו שראינו את הנביא שנדרש לקחת אשת זנונים ולהוליד ממנה בנים, כן? אז גם שם, שם בעצם הארכנו מי שירצה ישמע את זה בתחילת הושע, שם הארכנו על העניין הזה מה כוונת הדברים, האם האם ביאור הדברים שהוא באמת התחתן איתה והוליד ממנה ילדים או שכל זה היה במראה הנבואה, שם המקור של המחלוקת הגדולה בהבנת פסוקי התנ"ך האם הם כמשל או שהדברים באמת נעשו בפועל. וכבר שם הזכרנו את דברי הרמב"ם שלוקח את הדברים בצורה מאוד קיצונית אפילו לדברים שמוסכמים על כולם שהיו במציאות, כדוגמת המלאכים שבאו לבקר את אברהם, הרמב"ם טוען שהכוונה הכל היה במחזה הנבואה. אברהם במחזה הנבואה מדבר עם השם והוא רואה שלושה אורחים שבאו לפניו והוא שוחט להם וכולי, כל זה במחזה הנבואה והם מבשרים את הבשורה, הכל במחזה הנבואה. אבל כמו שאמרתי והזכרתי אז אני אזכיר גם עכשיו שהדעה הזאת לא מקובלת בביאורי התורה, אלא אנחנו מבינים שהדברים הם כפשוטם והגם שיש מקומות שבהם יש אפשרות להסביר שזה היה במראה הנבואה, אבל המקראות כדוגמת מעשה אברהם ועוד דוגמאות שהרמב"ם בצורה קיצונית מבאר אותם כנבואה בלבד או כמשהו שהיה במראה החלום, זה דעה שאינה מקובלת על רוב ככל המפרשים.
המלבי"ם מסביר מה העניין של גילוח הראש והזקן? למה הוא אומר לגלח הן את הראש והן את הזקן? מסביר המלבי"ם שער הראש היו רגילים לגלח אותו. מי שהיה הולך עם שערות ארוכות בראשו, קודקוד שער מתהלך באשמיו. ככה המלמד שלי בתלמוד תורה היה אומר. קודקוד שער מתהלך באשמיו. מי שהולך עם קודקוד שער ככה עם איזה אני לא יודע מה כמה כמה קילו שערות על הראש, זה מתהלך באשמיו. פעמים היה אומר ראשך עליך ככרמל ודלת ראשך. אם ראשך ככרמל זה רק מראה על דלת ראשך. כשיש הרבה נפח בחוץ זה מראה על חוסר תוכן בפנים. טוב, על כל פנים נחזור לענייננו, דרכם היה לגלח שערות הראש. ולעומת זאת את שערות הזקן היו מותירים. זה גם כן הראוי על פי גדרי ההלכה ועל פי המקובלים, על פי ההלכה אין מצד הנחת בלורית, על פי המקובלים שערות הראש זה דינים ולכן יש עניין לגלחם, שערות הזקן זה חסדים ולכן יש עניין לגדלם. והדבר הזה בא לרמז על כך שהעם היו כמו דבוקים להשם. והקדוש ברוך הוא כמו מגלח אותם ומסיר אותם ממנו כהסרת השערות מגוף האדם. שערות דבוקות בגוף האדם והוא מגלח ומסיר. כך גם כן עם ישראל דבוקים להשם, אתה תעשה פעולה של תגלחת שמרמזת על הסרת הדבקות מאת השם. למה שער הראש ושער הזקן? אז שער הראש אמרנו ככה הוא הדרך לגלח את שער הראש. מי שהיה הולך עם שערות רבות זה ניוול. אז ממילא גילוח שערות הראש מרמז על הריחוק של הרשעים. שערות הזקן זה תפארת. גילוח שערות הזקן מרמז על הריחוק של הצדיקים. מה שבא לומר שהשם יספה צדיק עם רשע. גם את שערות הראש שהם הרשעים וגם את שערות הזקן שהם הצדיקים את כולם תגלח.
מה לעשות עם זה? ולקחת לך מאזני משקל וחלקתם. תיקח לך את מאזני המשקל, הכוונה מאזניים, ותחלק את זה לכמה חלקים. כעת הוא יאמר לו. שלישית באור תבעיר בתוך העיר כמלאת ימי המצור. ולקחת את השלישית תכה בחרב סביבותיה. והשלישית תזרה לרוח וחרב אריק אחריהם. שלישית באור תבעיר בתוך העיר. הוא אומר לו אתה תיקח שליש מהשערות, תחלק את השערות במשקל לשלושה שלישים. שליש אחד תבעיר אותו בתוך העיר. על איזה עיר אנחנו מדברים? על העיר שהוא חקק בלבנה. הרי אנחנו זוכרים שהוא אמר לו תיקח לבנה ותחקוק עליה צורה של ירושלים ותעשה כביכול מעליה דייק ומצור וכולי. אז הוא אומר תיקח שליש מהשערות, תשרוף את זה בתוך העיר שחקקת על הלבנה. וזה בא לרמז שיכלו השליש בזלעפות רעב. למה זלעפות רעב? אומר הרש"י מכיוון שזלעפות רעב זה כמו אש. זה כמו שורף. עורנו כתנור נכמרו מפני זלעפות רעב. נכמרו הכוונה כמו נשרפו, התחממו. קומר הכוונה היא חימום. אז אם כן הדבר הזה בא לרמז שאתה תבעיר בתוך העיר את שליש מהשערות, זה בא לומר שיהיה כאן חימום של רעב. אומר המלבי"ם הדבר הזה הוא משל מה שבסוף ימי המצור שליש מהעם יכלו ברעב ובדבר בתוך העיר. ולכן הוא אומר ולקחת את השלישית וזה השליש השני תכה בחרב סביבותיה. שהכוונה היא זה בא לרמז ששליש נוסף האויב יכה בחרב סביבות העיר. והשלישית ולאחר מכן יש לך שליש שערות נוסף, אותו תזרה לרוח. וזה משל על אלה שברחו מהאויב ונתפזרו לכל הרוחות. וחרב אריק אחריהם. רדף בהם, תשיג אותם החרב בארצות אויביהם. כמו שמביא רש"י שזה סימן לגולים שהלכו למצרים, יוחנן בן קרח וחבורתו, ושם כתוב אריק חרב אחריהם, הלך נבוכדנאצר והחריב את מצרים, אז אלה שברחו כאן מחרבו בסופו של דבר נלכדו על ידי החרב שם במצרים, שם הם נהרגו על ידו. אז יוצא שחרב אריק אחריהם, אני אוציא ואריק את החרב מתערה שתרדוף אותם גם שם במצרים.
ולקחת משם מעט במספר וצרת אותם בכנפיך. ולקחת משם מעט במספר ואת אותו מעט תצרור בכנפיך. מה פה הוא רוצה לרמז? יש כאן שני ביאורים. רש"י בא לפרש זה בא לרמז לאותם מעטים שיגלו לבבל ויחיו שם. ולכן הוא מרמז ולקחת משם מעט במספר צרת בכנפיך. לצרור בכנפיך זה מורה שבשונה מכל אלה שראינו קודם שהיו במצב מאוד מסוכן, החלק בערו באש, הוכו בחרב, זורים אותם לרוח וחרב אריק אחריהם, הוא אומר מעט במספר יהיו צרורים בכנפיך. אומר רש"י אלה שיגלו לבבל יחיו. הם לא יהיה בהם את אותה מציאות של אובדן שהיה בחלק שראינו קודם. הם יהיו שמורים עד שישובו לארץ, כמו דבר שצרור וקשור בכנף הבגד. ולמה אומר מעט במספר? כיוון שהיו מתי מספר, עשרת אלפים גולה, אז זה נקרא רק מעט במספר. לעומת זאת המלבי"ם מסביר ולקחת משם מעט במספר וצרת אותם בכנפיך, אומר המלבי"ם זה מדבר על דלת העם שהשאיר נבוזראדן לכורמים וליוגבים תחת ידו של גדליה בן אחיקם. ולכאורה הביאור הזה יותר משתמע מפשט הכתובים. מכיוון שאתה מדבר איתי על הצרות שיהיו כאן, אלה שיבערו באש, אלה שיוכו בחרב, אלה שיזרו לרוח ויתפזרו. ואתה מדבר איתי על אלה שיהיו שמורים. שמורים בפשטות הכוונה לא גולים. זה הכוונה שמורים. הם יהיו צרורים בכנפיך. מה שהמלבי"ם אומר לכאורה יותר מדויק בלשון הכתובים, זה אלה שישארו כאן בארץ, הם יהיו שמורים, הם לא יגלו, הם יהיו צרורים כאן. לעומת זאת אם נסביר כמו רש"י והרד"ק, אז למה הוא אומר צרת אותם בכנפיך, הם לא צרורים בכנפיך? היה צריך לתת איזה משל שאתה תשמור אותם במקום רחוק, אתה בעצם מגלה אותם אבל שומר אותם. לא צורר אותם בכנפיך, שצרירה בכנפיך מורה שלא יגלו כלל. זה יותר מתאים לדלת העם שנשארו כאן בארץ.
ומהם עוד תקח והשלכת אותם אל תוך האש ושרפת אותם באש ממנו תצא אש אל כל בית ישראל. מעבר לזה הוא אומר לו ומהם עוד תקח. על מי הוא מדבר כאן? תשימו לב, כל שיטה כשיטתה. לפי רש"י והרד"ק ראינו שהוא מדבר הרי כאן הוא מדבר על אלה שצררת בכנפיך. אלה שצררת בכנפיך יש הרי ראינו שתי שיטות מי אלה. לפי רש"י והרד"ק אלה שצררת בכנפיך זה אלה שגלו לבבל. וחלקם יושלכו לאש. על איזה חלק כאן מדובר? אומר רש"י זה מרמז על אחאב בן קוליה וצדקיה בן מעשיה אשר קלם מלך בבל. שם מובא שהם באו לביתו של נבוכדנאצר ואמרו לה שתתייחד עמהם, אמרו לה קח ציווה השם, הלכה להגיד לספר את זה לאביה, אביה אמר איך יתכן הרי הנביא אמר לי שהדבר הזה אסור, אמרו לו נכון גם אנחנו נביאים. אמר להם טוב אתם צריכים להיות בדוקים אצלי כמו כמו דניאל חנניה מישאל ועזריה. כן? אז את מי הם ביקשו איתם? את הכהן הגדול, יהושע הכהן הגדול. אמרו יהווה לנו מטריה אווירית. כן? ובסופו של דבר קלם באש, כמו פופקורן פק פק פק הם נשרפו באש. ורק הוא נאחז מעט בכנף בגדו שזה בא לרמז על בניו שנשאו נשים לא הגונות. זה זה בא לרמז כאן. ומהם עוד תקח והשלכת אותם אל האש, אלה שיהיו שם בבבל חלקם יושלכו אל האש. ויש כאן רמז, מהרמזים האלה שאני רומז לך תצא פורענות לכל בית ישראל. הדבר הזה הוא קצת תמוה, כיוון שלהגיד ומהם ישרפו באש מי? על שני רשעים כאלה שמהם ישרפו באש, הם שוליים דשוליים, עליהם הנביא כאן בא לרמז? לכן אני אומר שוב, גם כאן יותר מסתבר הקו של המלבי"ם, שהמלבי"ם אומר שמהם ישרפו באש זה בא לרמז מה שקרה על ידי ישמעאל בן נתניה. ששמה אנחנו ראינו שישמעאל בן נתניה בא ורצח את גדליה בן אחיקם וממנו יצאה אש שעל ידי זה הלכו למצרים ולא נשארה שם מהם שום פליטה. אז אומנם הביאור של רש"י יותר מדויק בעניין הזה של אש, כי צדקיה בן מעשיה ואחאב בן קוליה שם היה אש ממש. אבל על כל פנים לפי איך שהמלבי"ם מסביר, מדובר כאן על פורענות שתתחיל מכאן ובסופו של דבר לא יישאר מהם מאומה, תצא אש אל כל בית ישראל הכוונה כל בית ישראל שנותרו כאן בסופו של דבר כולם יכלו וזה הייתה המציאות כאשר שארית הפליטה גלתה.
כה אמר השם אלוקים זאת ירושלים בתוך הגויים שמתיה וסביבותיה ארצות. כה אמר השם אלוקים זאת ירושלים בתוך הגויים שמתיה. מה זה בתוך הגויים? רש"י מביא פירוש אחד הכוונה באמצע העולם. ירושלים היא טבורו של עולם. הרד"ק מסביר שמתי אותה בתוך הגויים היות והיא נבחרת מכל הארצות יפה נוף משוש כל הארץ, היא באמצע היישוב. זה בא לומר על שבחה של ירושלים שירושלים נמצאת במרכז העולם. נבחרת מכל הארצות יפה נוף משוש כל הארץ, היא אמצע היישוב. ולכן אווירה טוב ומזוג מכל הארצות. בירושלים יש אוויר טוב וממוזג מכל הארצות. מה זאת אומרת ממוזג מכל הארצות? שיש לך אוויר מארצות הקרות אז זה קר. כשאוויר מארצות החמות אז זה חם. אבל אם הוא ממוזג אז זה אוויר ממוצע. אנשים שואלים רגע, מה תגיד ירושלים יותר יפה משוויץ? אז מה אתה אומר ירושלים בתוך הגויים שמתיה, אתה אומר נבחרת מכל הארצות יפה נוף משוש כל הארץ, אמצע היישוב. אז למעשה כבר המדרש מתייחס לזה, המדרש אומר למה לא עשה השם בירושלים נהרות? הרי נהרות תמיד זה סימן ליופי, זה זה זה דבר שהוא הופך את המקום להיות מקום נפלא ומיוחד לדור בו. אומר המדרש כדי שלא יאמרו אנשים שאנשים עולים לירושלים בגלל הנהרות. בגלל למה עולים? אה כיוון שהם באים לדאצ'ה. הם באים לחופשה בירושלים, כי ירושלים יש שמה נהרות, יש שמה כביכול מקום המים היפים, שלא יבואו בגלל זה. אם באים, באים בגלל שיש שמה את בית השם משוש כל הארץ. אבל למעשה אם כבר הזכרנו אז בואו רגע נתבונן. אתם מסתכלים על שוויץ בתמונות שלה בקיץ. אבל מישהו יודע מה זה להיות בשוויץ בחורף? אתה במשך חצי שנה ויותר, כי הקיץ שם הוא קצר, אתה יותר מחצי שנה בהקפאה עמוקה. הקפאה עמוקה זאת אומרת שיש כמה מטרים של שלג שאתה בכלל לא יכול לצאת מהבית. אז נכון זה נחמד להיות שם בקיץ ולהרגיש מזג אוויר ממוזג והכל ירוק, למה לא יהיה ירוק? הרי תחשבו שני מטרים של שלג מפשירים, זה השקיה לאדמה למשך חודשים. אז ברור שהכל שם ירוק. אבל מי יכול להתקיים שם חצי שנה? איך אנשים יוצאים מהבית? איך זה מגבלה בלתי רגילה. אז אומנם נחמד להסתכל על הזמן של הקיץ, אבל זה כמה חודשים. תלך שם בשאר השנה ותראה האם היית מוכן ללכת ולגור בכזה מקום. ירושלים לעומת זאת אומר לך בוא ראה נבחרת מכל הארצות יפה נוף משוש כל הארץ שהיא באמצע היישוב, לפיכך אווירה טוב ומזוג מכל הארצות. בירושלים אתה יכול להיות בקיץ ואתה פחות מזיע מבגוש דן, ואתה יכול להיות גם בחורף ואתה עדיין יכול להתקיים. כי בירושלים גם אם יש מעט שלג אז כן זה רק מרבד קל, אבל להתקיים שם ולנסוע ולחיות אתה יכול בין בקיץ בין בחורף. אווירה טוב ומזוג מכל הארצות, כל העונות, כל עונות השנה, לא רק בפרק זמן קצר וקצוב. מה זה בעצם אומר? למה הוא נכנס כאן אל אני יודע מה השינויים של מזג האוויר, המפה הסינופטית, מה זה באמת מעניין אותנו כאן? ירושלים בתוך הגויים אווירה ממוזג מכל הארצות. אומר הרד"ק זה סיבה שהיה להם ללכת בדרך ישרה ולעשות משפטי הטובים. כיוון שאתם זכיתם למקום כל כך מיוחד, נתתי לכם מקום כל כך משובח, אז הייתם צריכים ללכת בדרך ישרה, הייתם צריכים לעשות את משפטי הטובים. ובוא תראה שעד רבה, במקום שהם יהיו טובים מכל הגויים כי הם קיבלו את המקום הכי משובח, הם המירו אותם לרשעה מכל הגויים אשר סביבותיהם. כמו שכתוב ויתעם מנשה לעשות את הרע מן הגויים אשר השמיד השם מפני בני ישראל. יותר רע מהגויים שהשם השמיד מפני בני ישראל. והגויים ההם אשר סביבותיהם אומר הרד"ק לא המירו משפטיהם כמו שעוד מעט נראה. ועמי המירו משפטי ולא הועיל. כך שלמעשה התביעה עליכם היא יותר מן הגויים. אגב אם כבר הזכרנו את ירושלים אז גם נזכיר את ארץ ישראל, שאין לנו כמעט עוד מקום בעולם שהוא מקום כל כך קטן ויש בו את כל סוגי מזג האוויר. מי שרוצה מזג אוויר יבש יש לו, מי שרוצה לח יש לו, מי שרוצה קר יש לו, מי שרוצה חם יש לו. איפה אתה מוצא עוד כזה דבר שאם אתה רוצה קיץ באמצע החורף סע לאילת. ואם אתה רוצה שלג סע לחרמון. יש לך באותה מדינה וכמה האורך שלה? מדינה של כמה מאות קילומטרים. זה שכונה בארצות הברית. זה לא כפר בסין. ובתוך המקום הזה אתה מוצא שיש לך שינויי מזג אוויר, מה שתבחר, מה מה אתה רוצה, תגיד מה איזה מזג אוויר מתאים לך, בתוך המקום הזה שהוא מקום כל כך קטן ומצומצם יש לך את כל סוגי האקלים או מזג האוויר ולאן שתרצה תלך, העיקר תבוא לגור בארץ הקדושה.
המלבי"ם מסביר כה אמר השם אלוקים זאת ירושלים בתוך הגויים שמתיה. אומר המלבי"ם כאן כעת הוא מסביר את הנמשל. הרי הפרק פתח במשל. והמשל היה על השערות כמו שהסברנו שהוא ציווה אותו לגזוז ולשרוף. עכשיו הוא אומר בוא תראה בתוך הגויים שמתיה. פירושו של דבר גויים רבים דרו בארץ משבעה עממים. ויש גם כן גויים נוספים מחוץ לארץ ישראל, ארצות של מלכים אחרים, אז בתוך הגויים שמתיה.
ותמר את משפטי לרשעה מן הגויים ואת חוקותי מן הארצות אשר סביבותיה כי במשפטי מאסו וחוקותי לא הלכו בהם. אומר השם והנה בוא ראה מה קרה. ותמר את משפטי לרשעה מן הגויים. ותמר החליפו והמירו את משפטי לרשעה מן הגויים. אומר רש"י זה מה שכתוב במשנה ויתעם מנשה את יהודה ואת יושבי ירושלים לעשות רע מן הגויים אשר השמיד השם מפני בני ישראל. תשימו לב שיש כאן טעות ברש"י, רש"י בכלל בזה הוא מאוד רש"י בנביאים הוא הרבה פחות מוגה מאשר רש"י על המקראות. שכן כתוב במנשה, לא שכן כתוב במשנה, במשנה לא כתוב כזה דבר. שכן כתוב במנשה, ויתעם מנשה את יהודה ויושבי ירושלים לעשות רע מן הגויים אשר השמיד השם מפני בני ישראל. פירושו של דבר ותמר משפטי לרשעה יותר מן הגויים. אצל מנשה כתוב שהוא עשה מעשה רשע חמורים יותר מאשר הגויים אשר סביבותיו. אז אני שמתי אותה בתוך הגויים וסביבותיה ארצות והלך ועשה קלקול יותר מן הגויים וארצות אשר היו סביבותיהם. יש מסבירים מביא רש"י שהגויים הרי לא קיבלו תורת השם. ועם ישראל קיבלו תורת השם ועברו עליה. כך שאצלם החומרה יותר גדולה. הגוי מה מבין מה יודע? אין לו תורה. אבל אתה קיבלת תורה, אז איך אתה קלקלת? עליך התביעה הרבה יותר גדולה. והרד"ק גם כן מבאר במשפטי מאסו והגויים לא מאסו במשפטיהם.
מה זה משפטים ומה זה חוקים? אומר המלבי"ם, משפטים זה מצוות שכליות. חוקים זה מצוות שמעיות. הכוונה אלוקית הייתה כדי שיהיה בחינה של אור לגויים. בין לגבי המשפטים, משפטים כמו שהסברנו כמה פעמים זה בין אדם לחברו, ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם, שמה זה ענייני בין אדם לחברו, ממון וכדומה. בין בחוקים. זה מה שהוא אומר כאן את משפטי לרשעה מן הגויים ואת חוקותי מן הארצות אשר סביבותיה. חוקותי הכוונה היא החוקים של דרכי העבודה, בין אדם למקום. אני שמתי אותה בתוך הגויים כדי שהם יהיו בזה סמל לגויים, שהגויים ילמדו הנהגה בין אדם לחברו, ילמדו הנהגה בין אדם למקום, מההנהגה שלנו, של עם ישראל. ובואו ראה שעם ישראל במקום להיות סמל להם, עם ישראל קלקלו עוד הרבה יותר מהם. המירו את המשפטים לרשעה יותר מן הגויים. מסביר המלבי"ם, לגויים גם כן יש משפטים. והגוי מצווה שיהיה לו משפט. אחת מהציוויים של הגויים, אחת משבע מצוות בני נח זה להעמיד להם דיינים. אבל שימו לב, האם איזה חוקים הם אמורים לדון? הם לא קיבלו חוקים מאת השם. הציווי עליהם זה להעמיד להם דיינים שהדיינים ישפטו על פי חוקי השכל. חוקים הגיוניים, חוקים שמקובלים בקומון סנס, בשכל האנושי, בהיגיון. לא לרצוח, לא לגנוב, לא להרע לזולתו וכולי. כל אלה זה משפטים שכליים שהחכמים של הגויים ייסדו להם. והגם אומר המלבי"ם שהנימוסים האנושיים אין די בהם, וזה היתרון שלנו, שאנחנו קיבלנו נימוסים אלוקיים, תורה מאת השם, ולעומת זאת הגוי מתנהג בנימוסים שהם מבוססים על שכל ועל היגיון, אומנם זה לא מספיק, אומר המלבי"ם באמת, אבל זה לא תמיד סותר אל היושר. הרבה פעמים הנימוסים האנושיים מתאימים אל היושר. אתה יכול לראות את זה כעת במציאות, שהרבה מן החוקים שמחוקקים האומות מצד עצמן, גם בלי קשר לתורה ולמצוות, מתאימים אל היושר. דיברנו פעם שרוב המצוות של עשרת הדיברות הם מצוות המקובלות על כל בני האדם, על כל המין האנושי. ואין קהל בעולם שחוקק חוקים נגדם. אין קהל בעולם שחוקק חוק נגד לא תגנוב. דהיינו החוק אומר תגנוב. אין קהל בעולם, אני מתכוון מדינה, מקום מתוקן, שהחוק שם תרצח. אין כזה דבר. וכן הלאה על זה הדרך. זאת אומרת יש את הבסיס, שהבסיס של המוסר האנושי הוא מוסר המקובל על כל העולם. אומר המלבי"ם זה לא סותר תמיד אל היושר, רק מה? נלוזים מן המשפט האלוקי. הם סוטים מהמשפט האלוקי. כי לדוגמה הוא יגיד לך שלעשות הפלה זה זכות האישה על גופה. בו בזמן שעל פי הלכה זה רצח גמור. ואצל גוי הוא גם נהרג על זה. זה יותר חמור מאצל יהודי. גוי גם נהרג על הפלה. זאת אם הוא עושה הפלה הוא נידון כרוצח והורגים אותו. זאת אומרת שאתה מבין שאומנם הם נלוזים מהמשפט האלוקי, משפטים בא ליד אום, אנחנו זכינו להם. אבל על כל פנים לא כל החוקים שלהם מנוגדים אל המשפט האלוקי, לא כולם מנוגדים אל היושר. אבל לעומת זאת עם ישראל, לכם הרי היה משפט אלוקי, אתם קיבלתם חוקים מאת השם, והלכתם ומאסתם בהם. ויתרה מכך אומר המלבי"ם, עשו תמיד הפך המשפט האלוקי. ולעשות הפך המשפט האלוקי אומר המלבי"ם זה הקצה הגמור של הטוב. כי האלוקים שנתן לנו תורה, נתן לנו את ההנהגה הטובה ביותר בשבילנו. משפטי התורה זה ההנהגה הטובה ביותר. ואם אתה הולך לעשות הפך משפטי התורה, אתה הולך אל הקצה ההפך מן הטוב. התורה אומרת שלא יהיו איש ואישה יחדיו ואיש ואיש יחדיו. הם הולכים לחוקק חוקים שאסור לפגוע באנשים כאלה. אתם מבינים? אסור להגיד להם, אסור להעיר להם, אסור, צריך לעשות מצעדי גאווה. לחוקק חוק נגד התורה. התורה אומרת לא תנאף. הם הולכים לחוקק חוקים של ידועה בציבור. שומעים? הבן אדם עזב את אשתו, הלך עם מישהי אחרת, ומנאף, ולא זו בלבד, על פי תורה בכלל לא מגיעה ירושה לאישה, הם הלכו וקבעו שהמנאפת עמו תקבל את הירושה. שמעתם פעם דבר כזה? זה זה זה דבר שאי אפשר להבין בשכל. מה עשית בזה? זה סדום ועמורה. אתה הלכת וגרמת כעת שכל אישה תחפש לה איזה מישהו קצת מסודר כלכלית, אפילו שהוא נשוי, ומים גנובים ימתקו, ואתם מבינים היא גם תקבל ירושה. אז מה אכפת לה להיות אפילו שלא התחתן איתה? היא ידועה בציבור. יש לנו הרב שך צעק על זה נוראות. וזה בדיוק מה שכתוב כאן. ללכת לעשות הפך המשפט האלוקי זה הקצה של וזה ההפך מן הטוב. זה ללכת לבחור בקצה השני של הטוב, שהשם אומר לך אני נתתי לך תורה, לאף גוי לא נתתי תורה. רק לך נתתי תורה עם המשפט האלוקי שהוא הטוב והשלם, והלכת לעשות ההפך מזה? וכן בחוקים אומר המלבי"ם של בין אדם לחברו, של בין אדם למקום, עשו ההפך החוקים האלוקיים. והאומות אומר המלבי"ם, הם לא הפכו את החוקים האלוקיים, הם לא ידעו אותם. אז כשגוי הולך ועושה כרצונו, זה לא הפך משפטי האלוקים, הוא לא יודע את המשפט האלוקי. אבל אתה שאתה יודע את המשפט האלוקי ואתה עושה הפוך, זה חמור שבעתיים. והגם אומר המלבי"ם שחוקי הגויים הם לא טובים, הוא לא עשה את זה בכוונה נגד רצון השם. הוא עשה את זה לפי חוסר הדעת שלו. אבל בכוונה הפך רצון השם? ודאי שלא. הם לא עשו את זה במזיד ובשאט נפש. אומר המלבי"ם, הגויים שלא היה להם איזושהי ממלכה מיוחדת, היה להם משפטים גרועים שאותם הם קיבלו מהארצות. שלארצות הגדולות כן היה מערכת מסודרת, היה להם מלך, היה להם שופט, מלך במשפט יעמיד ארץ. לכן הוא מסביר שיש גויים ויש ארצות. גויים זה גוי, הכוונה ממלכה בלי מלך. ואז ההנהגה שלהם הרבה יותר הרבה פחות מתוקנת מארצות, כי בארצות יש הנהגה עם מלך. ומלך במשפט יעמיד ארץ. עכשיו, הגויים אומנם אין להם מלך, אבל מה שנקרא הם העתיקו את החוקים שלהם מהארצות, מהמקום ששמה יש מלך ושם החוקים הם מיוסדים. אז יוצא אם כן שיש ארצות, מתחתם יש גויים, ומתחתם ישראל. אנחנו עוד יותר גרועים מהגויים. והארצות הרי רחוקים כן מארץ ישראל, שהיו להם לעם ישראל, לגויים ההם היו חוקים משונים, ואנחנו יותר גרועים מהם כמו שאמרנו שאנחנו עושים אפילו הפך חוקי התורה.
לכן כה אמר השם אלוקים יען המנכם מן הגויים אשר סביבותיכם בחוקותי לא הלכתם ואת משפטי לא עשיתם וכמשפטי הגויים אשר סביבותיכם לא עשיתם. מה זה יען המנכם מן הגויים אשר סביבותיכם? מה זה המנכם? רש"י מסביר המנכם זה כמו הזמינכם. הזמנתם את עצמכם להיות מופקרים יותר מן הגויים. מאיזה לשון המנכם זה הזמינכם? מסביר רש"י כמו וימן להם המלך. וימן להם המלך הכוונה זימן להם המלך. אז גם פה המנכם מן הגויים אשר סביבותיכם, הזמנתם עצמכם להיות רעים וגרועים יותר מן הגויים אשר סביבותיכם. לעומת זאת רש"י מביא הסבר נוסף שמביא אותו מנחם, שהוא מסביר המנכם מלשון המון והמיה. כמו המו גויים. הסברנו פעם שההמון נקראים המון כי במקום שיש המונים יש רחש, יש המיה. אז לכן זה נקרא המונכם. אז יען המונכם מן הגויים, אתם הומים כמו הגויים אשר סביבותיכם. וכמשפטי הגויים אשר סביבותיכם לא עשיתם, כמו שאמרנו שהם לגויים יש אמונה, לגויים יש חוקים, הם לא המירו את האמונה שלהם ואת החוקים שלהם באמונה אחרת. אבל אתם המרתם כבודי ולא יועיל. חז"ל אומרים כמתוקנים שבהם לא עשיתם, כמקולקלים שבהם עשיתם. ממילא אם המרת את הנהגתך להיות כגוי, תהיה לפחות כמתוקנים שבהם. אבל כאן הלכת להיות כמקולקלים שבאומות, לקחת מכל אומה את הקלקולים שלה ואת זה הדבקת אליך, את זה הבאת לנו לכאן לארץ. פעם הביאו ביתד איזה שהוא צילום של ספר מה שנקרא ספר טיולים. שהספר הזה מתאר בכל מקום בעולם מה אפשר לראות, מה מקומות מומלצים לביקור וכולי. זה כנראה עוד טרום עידן האינטרנט, פעם עוד היו קוראים ספרים. אז בקיצור, אז שמה הוא מביא שם בספר שהם מתארים את תל אביב. והם מתארים שם, אני לא זוכר בדיוק את הניסוחים, אבל הקו הכללי של הרעיון היה שזה עיר פתוחה ופלורליסטית כמו הערים הפתוחות ביותר שבאירופה. במילים פשוטות כביכול רצה לומר, לא נעים לומר, פריצות. אבל רצה להגיד לך את הביטוי הזה, אז הוא אמר לך שבחל אביב היא כמו, אתם מבינים? איזה איזה ביזיון, אתם מבינים? איזה בושה. כמתוקנים שבהם לא עשיתם, כמקולקלים שבהם עשיתם. זה התביעה הכי קשה. ממילא כבר לקחת מן האומות, אפשר לקחת אולי תגיד גם דברים טובים. אבל ללמוד מהקלקולים שלהם? ולא להבין לא נכון. הסברנו לא פעם שאין לנו כלום מה לקחת מהאומות. שום דבר. הרבה אומרים תשמע, אפשר ללמוד גם מהגויים, יש אצלם כל מיני הנהגות טובות וכל מיני. זה שיבוש גמור ומוחלט. אדם שאומר את זה הוא אדם חסר אמונה. מה הסיבה הפשוטה? אני רוצה שתבין. הקדוש ברוך הוא נתן לנו תורת חיים להתנהג בה. האם אתה חושב שיכול להיות דבר אחד שהוא טוב והשם לא נתן לנו אותו בתורה? יכול להיות דבר כזה? מי שחושב דבר כזה הוא כופר. כיוון שהקדוש ברוך הוא שלמות הטוב והתורה היא תורת חיים, חוקים אשר יחיה בהם האדם. מה בן אדם הזה אומר? תשמע נכון ביהדות יש דברים טובים ויפים אבל יש גם מה ללמוד מהגויים. ממה נפשך? אם זה כתוב בתורה אני לא צריך את הגוי בשביל ללמוד ממנו. ואם זה לא כתוב בתורה אז הקדוש ברוך הוא אמר לי אל תעשה את זה. אל תלמד ממנו. אבל איזה מין שיבוש זה לבוא ולהגיד יש גם דברים טובים בגויים. עכשיו אני לא תבינו לא נכון, אני לא אומר שיש גויים שאין גויים שמתנהגים טוב. זה לא מה שאני אומר. יכול להיות שיש גויים שמתנהגים טוב. תגיד לי שאנחנו צריכים ללמוד מהם? אנחנו צריכים ללמוד מהתורה, לא מהם. מהתורה צריך ללמוד. ואם בתורה זה לא כתוב וההנהגה הזאת לא מופיעה בתורה, אז אל תלמד כי השם אמר לי לא לעשות את ההנהגה הזאת. אבל לבוא להגיד שאני אני צריך ללמוד מהגוי? לא צריך ללמוד מהגוי כלום, אני צריך ללמוד רק מהתורה. ואם ההנהגה הזאת כתובה בתורה אז אדרבה, נאמץ אותה מבלי צורך לגוי. וזה בדיוק גם כן מה שחז"ל אומרים חוכמה בגויים תאמין, אבל אומרים חז"ל תורה בגויים אל תאמין. מה פירוש הדבר? אם יגידו לך שיש גויים שיש בהם חוכמה, תאמין, תקבל. בוא, הוא יגיד לך בוא תשמע המצאנו כזה דבר, מצאנו כך, יש לנו איזושהי הבנה בגרמי השמיים, יש דברים שחכמי ישראל שמעו מחכמי האומות. הגמרא אומרת הודו חכמי ישראל לחכמי האומות. חוכמה אני יכול לקבל. תורה, אם מישהו יבוא יגיד לך בוא תראה יש תורה, תורה זה הוראה, זה הנהגה, יש איזושהי דרך הנהגה שיש ללמוד מהגויים, אל תאמין. אל תאמין כי אם אם ההנהגה היא נכונה היא כתובה בתורה שלנו. לא צריך ללמוד אותה מהתורה שלהם. לא צריך ללמוד אותה מההנהגות שלהם. אם זה חוכמה, יבוא יגיד לך תשמע יש פה פרופסור שהוא אני יודע מה גאון וכולי, תלמד ממנו. צריך ללמוד ממנו איזושהי חוכמה כלשהי תלך ללמוד ממנו. חוכמה בגויים תאמין. אם אתה נצרך לזה, כן, לא אין לנו סתם עניין ללכת ללמוד מן הגוי. אבל אם אתה נצרך לחוכמה הזאת תאמין. אבל אם זה תורה שזה אומר ליישר הנהגות ומידות האדם, זה מה שצריך כתוב בתורה. ומה שלא כתוב בתורה לא צריך.
וישמן ישורון ויבעט, את אותו כסף וזהב שהרביתי לכם הלכו ועשו לבעל. וכמשפטי הגויים אשר סביבותיכם לא עשיתם, כי כמו שאמרנו הם לא המירו את אלוהיהם ואתם המרתם אותי בלא יועיל. המלבי"ם מסביר שחטאת ישראל כאן בעצם כפולה. א' שהם למדו מן הגויים לא ללכת בחוקי השם ומשפטיו. גויים לא מכירים חוקי השם. ואז ממילא אתה מחקה אותו, וזה תמיד היה החשש בקרבה לגוי, כיוון שאז אתה תחקה את הגוי ואז ממילא תתרחק מחוקי השם ומשפטיו בלי שום כוונה רעה. די שתשלח את הילד שלך לבית ספר חילוני כדי שהילד שם יגדל עם כל מה שהם עושים ושום מצווה הוא לא יקיים. תעשה חשבון אז מה זה בית ספר גוי? אז בהכרח שהוא גדל בכזה מקום אז הדבר הראשון מצוות הוא לא מקיים. אז למדת מהגוי לא ללכת בחוקי השם ומשפטיו. וזה מה שהוא אומר יען המונכם מן הגויים בחוקותיי לא הלכתם. המונכם מן הגויים, המלבי"ם אומר ששם המון בא על פי רוב לגנאי, ואתם המון רב, שזה בא לומר שהעם הזה הומה, לא מסודר, ופחותים ונהייתם פחותים והמוניים יותר מן הגויים. מאיפה נהייתם כאלה פחותים כאלה מדרדרים המונכם? למדתם את זה מן הגויים.
דבר נוסף, ומשפטי הגויים הטובים לא עשיתם. מצד שני אבל גם לגויים יש משפטים טובים. הוא אומר במשפטים הטובים שלו לא נהגתם. זאת אומרת, מילא אם היית לוקח הנהגת הטוב כעסקת חבילה, ניחא. אבל לקחת את הנהגת הגוי כדי ללמוד ממנו את הדברים המקולקלים, ואת הדברים שהוא נוהג בהם על פי היושר, כמו שאמרנו שיש דברים שהם נוהגים בהם על פי היושר וכמו שעל פי הקו הכללי של התורה, אומר את זה לא עשיתם, את זה לא למדת מן הגוי. אז עשיתם דברים שלא עשה לא מאמין בדת ישראל ולא הנוהגים על פי ההנהגות של הגויים. בקיצור נשארת ריק מזה ומזה. אם לפחות היית לוקח את מנהגי הגוי עד הסוף, אז אולי היית גם מקבל את הנימוסים שלהם, את ההנהגות שלהם. אבל אתה את הדת היהודית עזבת ואת משפטי הגויים בהנהגותיהם ונימוסיהם לא לקחת, נשארת ריק מן הכל.