פרק שלישי, משנה שלישית. אנו חוזרים לעניין שעסקנו בו קודם לכן, ובעיקרו של דבר מדובר בחזרה על מה שכבר למדנו, אלא שנתווסף כאן פרט אחד נוסף בשיטת רבי אליעזר.
מחשבת אכילה במקום הקטרה ומחשבת הקטרה במקום אכילה:
לאכול את המיועד להקטרה - השוחט את הבהמה ובדעתו לאכול חלק שאינו מיועד לאכילה אלא להקטרה על גבי המזבח, כגון האימורים והכליות.
להקטיר את המיועד לאכילה - השוחט ובדעתו להקטיר על המזבח, שלא בזמנו או שלא במקומו, חלק שאינו מיועד להקטרה כלל, כגון בשר השלמים העומד לאכילת אדם.
הדין בשני המקרים הללו הוא "כשר". אין אלו מחשבות הפוסלות את הקרבן, משום שאינן חלות על מה שנועדו לו: מה שמיועד לאכילת אדם חשב עליו למזבח, ומה שמיועד למזבח חשב עליו לאכילה.
יסוד החילוק בין שני סוגי האכילות נעוץ בכך שהפסוק בספר ויקרא (פרק ז', פסוק י"ח) נוקט, כביכול, לשון כפולה של אכילה וצריכה. התנא קמא סובר, אם כן, כי שני סוגי אכילות הם, ואין הם מתחלפים זה בזה.
שיטת רבי אליעזר:
רבי אליעזר חולק וסובר כי שתי הלשונות הללו באות יחדיו, והן מתחלפות זו בזו. לפיכך, המחשב לאכול את המיועד להקטרה, או להקטיר את המיועד לאכילה, ומחשבתו לעשות כן במקום שאינו נכון או בזמן שאינו נכון - אכן פוסל בכך את הקרבן. אין ההלכה כמותו.
המחשב בפחות מכזית:
המשנה ממשיכה בדין שכבר עמדנו עליו: המחשב מחשבות באכילת הקרבן או בהקטרתו, אלא שכוונתו לעשות כן בחלק קטן בלבד, בשיעור של פחות מכזית - כשר, ואין מחשבה זו פוסלת. הטעם, כפי שנתבאר, הוא שמעשה אכילה טעון שיעור של כזית לכל הפחות; בפחות מכזית אין זה נחשב מעשה אכילה, ולפיכך אין כאן מחשבת אכילה הפוסלת.
שני חצאי זית:
אף על פי כן ממשיכה המשנה וקובעת: המחשב על שני חצאי זית - לאכול חצי זית בזמן שאינו נכון ולהקטיר חצי זית אחר בזמן שאינו נכון - "אינם מצטרפים". שני החצאים אינם מצטרפים לשלם, משום שאנו מבחינים בין אכילה להקטרה: אכילה בפה, ועיכול המזבח בהקטרה על גביו, אין הם מצטרפים זה לזה.
ולמה נזקקה המשנה לחזור על דין שכבר נאמר במפורש כמה משניות קודם לכן? התשובה היא, שאפילו רבי אליעזר - הסובר ששתי האכילות מתחלפות זו בזו, עד שהמחשב לאכול את המיועד להקטרה או להקטיר את המיועד לאכילה פוסל - מודה שאין לצרף שני חצאים. חצי כזית של אכילה וחצי כזית של הקטרה אינם מצטרפים לכזית שלם כדי לפסול את הקרבן במחשבת חוץ למקומו או חוץ לזמנו.
לסיכום: במשנה זו למדנו כי מחשבת אכילה בדבר המיועד להקטרה, ומחשבת הקטרה בדבר המיועד לאכילה, אינן פוסלות את הקרבן לדעת התנא קמא, הלומד מלשון הכפולה שבפסוק שני סוגי אכילות שאינם מתחלפים; רבי אליעזר חולק וסובר שהן מתחלפות ופוסלות, ואין הלכה כמותו. עוד למדנו שמחשבה בפחות מכזית אינה פוסלת, ושאין שני חצאי זית - אחד באכילה ואחד בהקטרה - מצטרפים, וזאת אף לשיטת רבי אליעזר.