יומא פרק ו', משנה ז'. לאחר שהמשנה הקודמת עסקה בתהליך של שעיר המשתלח, חוזרת המשנה כאן אל עבודתו של הכהן הגדול בבית המקדש. משילח את השעיר המשתלח, פונה הכהן הגדול אל הפר והשעיר הנשרפין - אותם קורבנות שדמם הוזה בקודש הקודשים ובקודש, ואשר יש להוציאם אל מחוץ לירושלים ולשרפם.
"בא לו אצל פר ושעיר הנשרפין":
"קרען" - חותך ופותח את הבהמות.
"והוציא את אימוריהן" - מוציא את החלבים המיועדים להקרבה על גבי המזבח. אלו החלקים היחידים שאינם נשרפים מחוץ לירושלים, אלא על גבי המזבח.
"נתנן במגיס" - מניח את אותם חלבים בכלי.
"והקטירן על גב המזבח" - שורפם על גבי המזבח.
דיוק הגמרא בסדר ההקטרה:
מלשון המשנה משמע שהכהן הגדול מקטיר את האימורים בשלב זה עצמו, והגמרא מציינת שאין הדבר כן. בשלב זה עדיין לובש הכהן הגדול את בגדי הלבן שבהם עבד בקודש הקודשים; לפי סדר התורה הוא מסיר את בגדי הלבן, מחליף לבגדי הזהב שבהם הוא עובד בדרך כלל, ומקריב שני קורבנות נוספים - "אילו ואיל העם", האיל שעליו להביא לעצמו והאיל הבא בשם עם ישראל. רק לאחר מכן הוא מקטיר את אימורי הפר והשעיר הנשרפין.
לפיכך אומרת הגמרא שיש לשנות את נוסח המשנה מ"והקטירן על גב המזבח" ל"להקטירן על גב המזבח" - כלומר, הוא הניח את האימורים במגיס כדי להקטירם בסופו של דבר על גבי המזבח, אך אין ההקטרה נעשית בשלב זה.
הוצאת הפר והשעיר לבית השריפה:
נחזור אל הפר והשעיר הנשרפין עצמם: "כלאן במקלות" - היו כורכים את כל הגופות על מקלות ומוטות (ואין הכרח שהכהן הגדול עשה זאת בעצמו). "והוציאן לבית השריפה" - מוציאים אותם אל המקום שמחוץ לירושלים כדי לשרפם. ההוצאה אינה נעשית על ידי הכהן הגדול, אלא על ידי אנשים הממונים לכך.
"ומטמאים תמיד את הבגדים" - העוסקים בהוצאה נעשים טמאים, וכן בגדיהם. מאימתי הם נטמאים?
תנא קמא: משיצאו מחוץ לחומת העזרה - חצר בית המקדש - זו הנקודה שבה הם נטמאים.
רבי שמעון: משאחזה האש ברוב גופה של הבהמה הנשרפת, רק אז נכנסת הטומאה.
ראוי לציין כי רבי שמעון חלק גם בעניין שעיר המשתלח, אלא ששם חלק באופן שונה מן החלוקה שלפנינו.
לסיכום: במשנה זו למדנו את המשך עבודת הכהן הגדול לאחר שילוח השעיר: קריעת הפר והשעיר הנשרפין, הוצאת האימורים ונתינתם במגיס - כאשר ההקטרה עצמה נעשית רק לאחר החלפת בגדי הלבן בבגדי הזהב והקרבת אילו ואיל העם; כריכת הגופות במקלות והוצאתן לבית השריפה מחוץ לירושלים על ידי הממונים לכך; ומחלוקת תנא קמא ורבי שמעון בשאלה מאימתי נטמאים המוציאים ובגדיהם - ביציאה מחומת העזרה או משאחזה האש ברוב הגופה.