יומא, פרק ו', משנה ו'. משנה זו מתארת את שלבי הסיום של שילוח השעיר לעזאזל: מה עשה האיש העתי בהגיעו אל הצוק, אל שפת התהום.
לשון המשנה: "מה היה עושה? חולק חוט של שני - חציו קשר בסלע וחציו קשר בין שתי קרניו, ודחפו לאחוריו, והוא מתגלגל ויורד". השעיר לא היה מגיע אף עד חצי ההר, אלא נעשה "אברים אברים" - נשבר לגמרי לחתיכות.
מדוע נחלק חוט השני לשניים:
הגמרא מבארת: חוט השני היה הופך ללבן כסימן שעוונותיהם של ישראל נתכפרו ונמחלו. לפיכך קשרו חלק ממנו בסלע, כדי שניתן יהיה לראות בבירור שהחוט הלבין. אילו היה נותר כולו בין קרני השעיר, עלול היה השעיר לנחות באופן שבו לא ניתן לראות את החוט, והדבר היה נותר בספק.
מדוע לא נקשר כולו בסלע:
החשש היה שמא ילבין החוט מיד, קודם שידחוף את השעיר מן הצוק. מתוך השמחה ומתוך תחושתו שהכפרה כבר נעשתה, עלול היה לחשוב שאין עוד צורך להשלים את המצווה ולדחוף את השעיר, שהרי כבר הלבין. לפיכך חילקו את החוט לשניים: אף אם החצי שבסלע היה מלבין, כיוון שהאיש עסוק באותה שעה בקשירת החלק השני בקרני השעיר, הוא ממשיך בתהליך שכבר החל בו ודוחף את השעיר במורד ההר.
החזרה אל הסוכה האחרונה:
משסיים את מעשהו, אומרת המשנה: "ובא וישב לו תחת סוכה אחרונה עד שתחשך" - עד לאחר שיצא יום הכיפורים. והנה, בדרך כלל מי שיצא חוץ לתחום, ואף ברשות חכמים כבמקרה זה, אין לו אלא אלפיים אמה לכל רוח, ואילו כאן הוא מרוחק ארבעת אלפים אמה - שני מיל - מן הסוכה האחרונה. אלא שמפני הסכנה שבהישארותו במדבר לבדו וללא הגנה עד שתחשך, התירו לו לחזור אל אותה סוכה.
מאימתי נעשה טמא:
התורה קובעת שהמשלח את השעיר לעזאזל נעשה טמא, ולא זו בלבד שהוא עצמו טעון טבילה במקווה, אלא שאף בגדיו והדברים שהוא נוגע בהם נטמאים. השאלה היא באיזה שלב חלה טומאה זו, המטמאת את בגדיו ולבושו. בכך נחלקו:
דעת המשנה: משיצא מחומות ירושלים - כבר מאותו רגע נעשה טמא.
רבי שמעון: אין הוא נטמא אלא משעת דחייתו של השעיר מן הצוק; זו הנקודה שבה נעשה טמא.
לסיכום: במשנה זו למדנו את שלבי סיום שילוח השעיר - חלוקת חוט השני בין הסלע ובין קרני השעיר, וטעמיה: שיהא סימן הלבנת החוט נראה לעין, ומאידך שלא ימנע הלבנתו מן האיש להשלים את המצווה. עוד למדנו את היתר חזרתו אל הסוכה האחרונה מפני הסכנה, אף שהוא מרוחק שני מיל, ואת מחלוקת המשנה ורבי שמעון בשאלה מאימתי הוא מטמא בגדים - משיצא מחומת ירושלים או משעת דחיית השעיר לצוק.