יומא, פרק ב', משנה ג'. עד כה עסקנו בפייסות - ההגרלות שנערכו בבית המקדש. כעת אנו מגיעים אל הפייס השני, ההגרלה שקבעה את התפקידים הבאים בהכנת קרבן התמיד, הקרבן היומי.
הפייס השני - חלוקת התפקידים:
"מי שוחט" - מי יבצע את השחיטה.
"מי זורק" - מי יבצע את זריקת הדם על המזבח.
"מי מדשן מזבח הפנימי" - מי יסיר את הדשן מן המזבח הפנימי, שבו נצטבר הדשן מן הקטורת.
"מי מדשן את המנורה" - מי יסיר את הדשן מן המנורה.
"מי מעלה איברים לכבש" - מי יעלה את איברי התמיד אל הכבש, אל הרמפה.
אין מדובר בהגרלות נפרדות, אלא בהגרלה אחת: הגורל נפל על אדם אחד שהיה השוחט, והעומד לידו היה הזורק, וכן הלאה. ויש מסבירים כי למעשה הסדר הפוך: אף שהשחיטה קודמת מבחינה כרונולוגית, עיקר כפרתו של כל קרבן באה מן הזריקה, ולפיכך הזוכה הראשון בפייס הוא הזורק, והשוחט הוא העומד לידו.
שתי הערות לפני רשימת האיברים:
הרשימה שלפנינו אינה מונה כל איבר בפני עצמו, אלא כל קבוצת איברים נמסרה לכהן אחר.
האיברים הועלו עד הכבש ולא עד ראש המזבח, משום שהעלאתם הייתה תהליך בן שני שלבים: הכהנים הניחו את האיבר באמצע הכבש, הלכו ללשכת הגזית לקריאת שמע, וכשחזרו - לדעה אחת הם עצמם העלו את האיברים עד ראש המזבח, ולדעה אחרת נתמנו לכך כהנים חדשים.
רשימת האיברים ונושאיהם:
"הראש והרגל" - הכהן הראשון נשא ביד אחת את ראש הבהמה, ובידו השנייה את הרגל, הרגל האחורית הימנית.
"ושתי הידיים" - הכהן הבא נשא את שתי הזרועות הקדמיות.
"העוקץ והרגל" - הזנב, אזור עצם הזנב בתוספת השומן שבו, והרגל השמאלית.
"החזה והגרה" - החזה, ו'הגרה' היא האזור שבחלקו העליון, ראש בית החזה; ועמם הלב, הקנה והריאות.
"ושתי הדפנות" - ובכללן עמוד השדרה, וכן הטחול והכבד.
"והקרביים" - כהן נוסף העלה את כל הקרביים בכלי גדול.
"והסולת" - הקמח שהשתמשו בו במנחה שליוותה את התמיד.
"והחביתין" - מנחת הכהן הגדול, מנחת התמיד היומית שהיה מקריב חציה בבוקר וחציה בערב, ואותו כהן הביאה.
"והיין" - רביעית ההין, שהיא חלק מנסכי קרבן התמיד.
המשנה מסכמת: "סך הכל שלושה עשר כהנים זוכים בה" - שלושה עשר כהנים זכו לקחת חלק בעבודת התמיד.
שיטת בן עזאי - "דרך הילוכה הקריב":
"ואמר בן עזאי לפני רבי עקיבא משום רבי יהושע" - בן עזאי אמר לפני רבי עקיבא בשם רבי יהושע גרסה שונה במקצת באופן הקביעה מי מעלה אילו איברים: "דרך הילוכה הקריב" - האופן שבו הבהמה הולכת הוא האופן שבו מעלים את איבריה.
ההבדל בין השיטות: התנא קמא נקט בסדר של האיברים העיקריים והגדולים תחילה - החל מן הראש, שאינו הגדול שבהם אלא העיקרי - ומשם בסדר יורד של גודל, ואפשר שגם של חשיבות. ואילו לפי "דרך הילוכה" מתקדמים מן חלקה הקדמי של הבהמה אל אחוריה:
הראש והרגל הימנית - כפי שהוא אף לדעת התנא קמא.
החזה והגרה - החזה והחלק העליון של הצוואר, הבאים אחריהם.
שתי הרגליים הקדמיות.
שתי הדפנות.
הזנב והרגל השמאלית.
זהו הסדר שבו הועלו האיברים לפי הנאמר בשם רבי יהושע.
לסיכום: במשנה זו למדנו את הפייס השני, שבו נקבעו התפקידים - השחיטה, זריקת הדם, דישון המזבח הפנימי, דישון המנורה והעלאת האיברים לכבש - ואת חלוקת האיברים בין הכהנים, עד שנמצאו שלושה עשר כהנים זוכים בעבודת התמיד. כמו כן עמדנו על שתי שיטות בסדר העלאת האיברים: סדר העיקר והגודל לדעת התנא קמא, וסדר "דרך הילוכה" לדעת בן עזאי בשם רבי יהושע.