יבמות פרק ט"ז משנה ו': עדות להתיר נישואין מחדש

האזנה לשיעור0:00 / 0:00

יבמות, פרק ז', משנה ו'. המשנה עוסקת בעדות על מיתת הבעל - עדות שיש בכוחה להתיר את אשתו להינשא מחדש.

"מעידין לאור הנר ולאור הלבנה":

אדם יכול להעיד שאיש מת ולהתיר בכך את אשתו להינשא מחדש, ואין הכרח שראה את גופת המת לאור היום. אף אם ראה אותה לאור הנר בלילה, או לאור הלבנה בלבד - עדיין ניתן להעיד.

"ומשיאין על פי בת קול":

ניתן להתיר אישה להינשא על סמך שמיעת עדות שבעלה מת, אף אם הגיעה מבת קול בלבד. אין הכוונה כאן ל'בת קול' במשמעותה הרווחת בדברי חז"ל - קול משמים - אלא לצליל ולקול הנשמעים ממרחק, שמישהו קרא בהם "פלוני מת", אף שלא ראו את האומר. זהו קול חסר גוף, ודי בו כדי להתיר לה להינשא מחדש.

שני מעשים מביאה המשנה לדוגמה:

"מעשה באחד שאמר על ראש הר" - היה מעשה במי שעמד על ראש הר וקרא בקול: "איש פלוני בן פלוני ממקום פלוני מת". "הלכו ולא מצאו שם איש" - הלכו לאותו ראש הר ולא מצאו שם אדם, שכן היה זה כקול ללא גוף ולא עלה בידם לאתר את האומר. "והשיאו את אשתו" - ואף על פי כן השיאו את אשתו.
"ושוב מעשה בצלמון" - מקרה נוסף אירע במקום ששמו צלמון, "באחד שאמר" על עצמו: "אני איש פלוני בן איש פלוני, ושכני הנחש, ואני מת" - הוא נקב בשמו ובשם אביו, סיפר שנשכו נחש ואמר שהוא הולך למות. "והלכו ולא הכירו" - הלכו וראו את הגופה אך לא הכירו אותו, ואולם שמעו מהו השם שנקב. "והשיאו את אשתו" - והשיאו את אשתו של אותו אדם שזה היה שמו, אף שלא עלה בידם לזהות את הגופה במדויק. די בכך שהעיד על עצמו שהוא אותו אדם ולאחר מכן מת, כדי להשיא את אשתו על פי עדות זו.

המאמר המקורי

אות יבמות טז:ו

מְעִידִין לְאוֹר הַנֵּר וּלְאוֹר הַלְּבָנָה, וּמַשִּׂיאִין עַל פִּי בַת קוֹל. מַעֲשֶׂה בְאֶחָד שֶׁעָמַד עַל רֹאשׁ הָהָר וְאָמַר, אִישׁ פְּלוֹנִי בֶן פְּלוֹנִי מִמָּקוֹם פְּלוֹנִי מֵת, הָלְכוּ וְלֹא מָצְאוּ שָׁם אָדָם, וְהִשִּׂיאוּ אֶת אִשְׁתּוֹ. וְשׁוּב מַעֲשֶׂה בְצַלְמוֹן בְּאֶחָד שֶׁאָמַר, אֲנִי אִישׁ פְּלוֹנִי בֶּן אִישׁ פְּלוֹנִי, נְשָׁכַנִי נָחָשׁ, וַהֲרֵי אֲנִי מֵת, וְהָלְכוּ וְלֹא הִכִּירוּהוּ, וְהִשִּׂיאוּ אֶת אִשְׁתּוֹ: Witnesses may testify that an individual died even if they saw his corpse only by candlelight or by moonlight. And the court may allow a woman to marry based on the statement of a disembodied voice proclaiming that her husband died. There was an incident with regard to a certain individual who stood at the top of a mountain and said: So-and-so, son of so-and-so, from such and such a place died. They went and found no person there, but even so they relied upon the statement and allowed the wife of the individual declared dead to marry. And there was another incident in Tzalmon, a city in the Galilee, where a particular man said: I am so-and-so, son of so-and-so. A snake bit me and I am dying. And they went and found his corpse but could not recognize him, yet they went ahead and allowed his wife to marry based on what he said in his dying moments.