משנה ה' בפרק ט"ו במסכת יבמות עוסקת בשתי צרות שיצאו עם בעלן למדינת הים ושבו בלעדיו, כשעדותן על מותו סותרת זו את זו.
המקרה הראשון - אחת אומרת מת ואחת אומרת לא מת:
אדם שהיו לו שתי נשים והלך עמן למדינת הים, ושתיהן חזרו בלעדיו: האחת מעידה שהבעל מת, והשנייה מעידה שלא מת. פוסקת המשנה:
"זו שאומרת מת - תינשא ותיטול כתובתה" - היא מותרת להינשא, ואף גובה את כתובתה. כפי שלמדנו קודם לכן בשם בית שמאי, ובית הלל הסכימו עמם שהיא גובה גם את הכתובה.
"וזו שאומרת לא מת - לא תינשא ולא תיטול כתובתה" - אין היא רשאית להינשא, ואף אינה גובה את כתובתה.
זו שאומרת "מת" אינה צריכה לחשוש להכחשת צרתה, שכן כפי שלמדנו במשנה הקודמת אין הצרה נאמנת להעיד בכה או בכה: כשם שאין היא נאמנת להעיד שהבעל מת, כך אין היא נאמנת להעיד שלא מת.
הגמרא מוסיפה כי אף אם זו שאמרה "לא מת" חוזרת בה ומודה - "לא אמרתי כן אלא כדי לצער את צרתי, אך באמת מת" - אין מאמינים לה. מרגע שהוציאה דברים אלו מפיה, שוב אין היא נאמנת.
המקרה השני - אחת אומרת מת ואחת אומרת נהרג:
"אחת אומרת מת ואחת אומרת נהרג" - האחת מעידה שמת מיתה טבעית והשנייה מעידה שנהרג. שתיהן מסכימות אפוא שאינו בחיים, אך חלוקות זו עם זו בנסיבות המיתה. ונחלקו בכך התנאים:
רבי מאיר: "הואיל ומכחישות זו את זו - הרי אלו לא ינשאו". מאחר שעדויותיהן סותרות זו את זו בעובדות, אין אחת מהן רשאית להינשא.
רבי יהודה ורבי שמעון: "הואיל וזו וזו מודות שאינו קיים - ינשאו". כיוון ששתיהן מודות שאינו בחיים, אף שנחלקו כיצד אירע הדבר, מותרות להינשא.
הגמרא מבארת כי רבי מאיר, האוסר אף כשנחלקו באופן המיתה, חולק גם על הרישא: אם אין הן נישאות כשנחלקו בפרט שאינו מהותי, כדרך מיתתו, קל וחומר כשנחלקו אם מת כלל. ואילו הראשונים חולקים אף במקרה זה וסוברים ששתיהן רשאיות להינשא, שהרי שתיהן מודות שמת, ואין המחלוקת אלא כיצד.
המקרה השלישי - עדויות סותרות של עד ועד:
"עד אומר מת ועד אומר לא מת, אשה אומרת מת ואשה אומרת לא מת - הרי זו לא תינשא". המשנה עוסקת במקרה שבו הגיעו שני העדים כאחד, או אף אם הקדים ובא המעיד על המיתה, אלא שבית הדין טרם פסק על פיו ולא הותרה האישה להינשא באופן רשמי.
מאחר שההיתר טרם ניתן, ובא העד השני והכחישו, הרי לפנינו שתי עדויות סותרות בטרם הותרה, ועל כן אין היא רשאית להינשא. שונה הדבר מן המצב שבמשניות הקודמות: שם, אם כבר הותרה להינשא על פי עד אחד, ולאחר מכן בא עד אחר והכחישו - כיוון שהותרה, הותרה. כאן, לעומת זאת, באו העדויות יחדיו או סמוך זו לזו, בטרם ניתן ההיתר, ולפיכך אין היא נישאת.