יבמות פרק י"ד, משנה ג'. במשנה הקודמת למדנו כי כאשר שני אחים נשואים לשתי אחיות ואחד האחים מת, אלמנתו פטורה מן הייבום ומן החליצה, משום שהיא אחות אשתו של היבם והרי היא ערווה עליו. משנתנו באה ללמדנו כי דין זה נוהג אף במקום שהקידושין אינם אלא מדרבנן.
שני אחים חרשים הנשואים לשתי אחיות:
המשנה מונה שלושה צירופים אפשריים:
לשתי אחיות חרשות.
לשתי אחיות פיקחות.
לשתי אחיות, האחת חרשת והאחת פיקחת.
בכל הצירופים הללו אין מעמדן של הנשים משנה: מאחר שהאחים עצמם חרשים, שני הקידושין אינם אלא מדרבנן.
שתי אחיות חרשות הנשואות לשני אחים:
קבוצת מקרים נוספת, ואף בה שלושה צירופים:
לשני אחים פיקחים, המתפקדים לחלוטין.
לשני אחים חרשים (חרשים ואילמים).
לשני אחים, האחד חרש והאחד פיקח.
"הרי אלו פטורות מן החליצה ומן הייבום":
בכל אחד מן המקרים הללו הקידושין של שני הזוגות אינם אלא מדרבנן, ולפיכך האלמנה פטורה מן החליצה ומן הייבום מפני שהיא אחות אשה - אף על פי שאין היא אחות אשתו אלא מדרבנן. שהרי כל הנישואין מדרבנן, וממילא אף כל חיוב הייבום אינו אלא מדרבנן.
ואם היו נכריות:
אם לא היו אחיות זו לזו אלא נשים שאין ביניהן קרבה, "יכנסו, ואם רצו להוציא יוציאו" - הייבום אפשרי, ואם רצה היבם לגרשן לאחר הייבום נותן להן גט, והגט תקף. וזאת אף על פי שכל הנישואין מושתתים על כוח הזיקה מן האח, שאינה אלא מדרבנן; אין בכך כלום, שכן הכל כאן, בין לפנים ובין לאחור, מדרבנן בלבד.
חליצה, כמובן, אי אפשר לעשות במקרים אלו, שהרי אין החרש והחרשת בני חליצה.
לסיכום: במשנה זו למדנו כי דין פטור אחות אשה מן החליצה ומן הייבום נוהג גם כאשר הקידושין אינם אלא מדרבנן - בין בשני אחים חרשים הנשואים לשתי אחיות, ובין בשתי אחיות חרשות הנשואות לשני אחים, על כל צירופיהם. וכשאין הנשים קרובות זו לזו, נכנסות לייבום, ואם רצה להוציאן נותן גט תקף, אלא שחליצה אינה אפשרית בחרש ובחרשת.