יבמות, פרק יג, משנה ח. המשנה עוסקת באדם שנשא שתי נשים ומת, ובשאלה מתי ביאתה או חליצתה של אחת מהן פוטרת את צרתה. הכלל העולה מדבריה נעוץ בעוצמת הקידושין של כל אחת מן הנשים - אם קידושיה מדאורייתא ואם אינם אלא מדרבנן.
שתי יתומות קטנות:
"מי שהיה נשוי לשתי יתומות קטנות ומת" - אדם שנשא שתי נשים, ושתיהן יתומות קטנות שטרם הגיעו לגיל מצוות. קידושיהן של שתיהן אינם אלא מדרבנן. מה, אם כן, מוטל על אחיו לעשות?
אומרת המשנה: "ביאתה או חליצתה של אחת מהן פוטרת צרתה" - בין שייבם את אחת מהן ובין שחלץ לה, נפטרה צרתה מן החליצה. הטעם לכך: שני הנישואין עומדים באותה דרגה עצמה, שניהם מדרבנן.
"וכן שתי חרשות" - הדין נוהג אף בשתי חרשות אילמות, שאף קידושיהן מדרבנן. ואין כאן חשש ערווה, שכן שתי הנשים אינן קרובות זו לזו.
קטנה וחרשת:
כאשר האחת קטנה, שקידושיה מדרבנן, והשנייה חרשת - אף ששתיהן מקודשות מדרבנן, אין הן מסוג אחד, ומשום כך אין תוקפן שווה בהכרח. לפיכך שנינו: "אין ביאת אחת מהן פוטרת צרתה" - ביאתה של האחת אינה פוטרת את חברתה, והשנייה זקוקה לחליצה.
פיקחת וחרשת:
האחת פיקחת - אישה שלמה ובריאה שאינה חרשת - והשנייה חרשת אילמת. הפיקחת מקודשת מדאורייתא, ואילו החרשת מדרבנן:
"ביאתה של פיקחת פוטרת את החרשת" - הייבום עם הפיקחת פוטר את החרשת, מפני שנישואיה עומדים בדרגה נמוכה יותר, מדרבנן בלבד.
"ואין ביאתה של חרשת פוטרת את הפיקחת" - הייבום עם החרשת אינו פוטר את הפיקחת מחיובה, ויש לחלוץ לה.
גדולה וקטנה:
הדין שווה אף כאשר האחת גדולה - בוגרת, שקידושיה מדאורייתא - והשנייה קטנה:
"ביאתה של גדולה פוטרת את הקטנה" - הייבום עם הגדולה פוטר את הקטנה מחיובה, שכן הוא נעשה בדרגה גבוהה יותר.
"ואין ביאתה של קטנה פוטרת צרתה גדולה" - הייבום עם הקטנה אינו פוטר את הגדולה, מפני שנישואיה עומדים ברמה דאורייתא, ולפיכך יש להוסיף ולחלוץ לגדולה.
לסיכום: במשנה זו למדנו כי הכול תלוי בהשוואת דרגות הקידושין. שתי נשים שקידושיהן בדרגה אחת ומסוג אחד - שתי יתומות קטנות או שתי חרשות - ביאתה או חליצתה של האחת פוטרת את צרתה. שתיים שקידושיהן מדרבנן אך אינן מסוג אחד - קטנה וחרשת - אין ביאתה של האחת פוטרת את חברתה. וכאשר האחת מקודשת מדאורייתא והשנייה מדרבנן - פיקחת וחרשת, גדולה וקטנה - ביאתה של העליונה בדרגה פוטרת את חברתה, ואילו ביאתה של הנמוכה בדרגה אינה פוטרת, והצרה זקוקה לחליצה.