יבמות, פרק י"ג, משנה ג'. לפי הבנת הרב במשנה זו, המבוססת על אחת הדעות בגמרא, מבחינה המשנה בין שתי דרכים לביטול קידושין דרבנן שנעשו לקטנה על ידי אמה או אחיה:
מיאון - הקטנה עצמה ממאנת ומבטלת בכך את הקידושין, כפי שתיארנו קודם לכן.
גט - הבעל נותן לה גט ומסיים בכך את הנישואין.
לשון המשנה:
"רבי אלעזר בן יעקב אומר: כל עכבה שהיא מן האיש - כאילו היא אשתו; וכל עכבה שאינה מן האיש - כאילו אינה אשתו".
"כל עכבה שהיא מן האיש":
העיכוב - כלומר הסיבה שבעטיה נשארים בני הזוג יחד או נפרדים זה מזה - בא מן האיש. זוהי דרך נוספת לומר שהוא סיים את הנישואין בנתינת גט. במקרה זה רואים את הדבר כאילו הייתה אשתו ממש: הנישואין היו נישואין תקפים, ומשהתפרקו בגט, נותרים שניהם אסורים בקרובי הצד השני, שהרי היו פעם בעל ואישה.
"כל עכבה שאינה מן האיש":
העיכוב אינו מבוסס עליו אלא עליה - זוהי דרך אחרת לומר שהיא מיאנה וביטלה את הקידושין. במקרה זה רואים את הדבר כאילו לא היו נשואים מעולם. לפיכך, לאחר שמיאנה, הוא מותר לשאת את קרובותיה והיא מותרת להינשא לקרוביו, שכן אין רואים את הנישואין כתקפים בשום שלב.
במשנה הבאה תיושם הבחנה זו במונחים מעשיים.