יבמות פרק י"ג משנה ד': וחזרה לבעל הראשון

גיטין קידושין

לימוד בחברותא

האזנה לשיעור0:00 / 0:00

משנה זו היא היישום המעשי של המשנה הקודמת.

מיאון לעומת גט:

"הממאנת באיש" - קטנה שמיאנה בבעלה, הוא מותר לאחר מכן בקרובותיה והיא מותרת בקרוביו, ואינה נפסלת מן הכהונה - שהרי אין היא גרושה. מעולם לא היו כאן נישואין אמיתיים, והנישואין בטלו למפרע; אנו רואים אותם כאילו לא היו קיימים כלל, כפי שהזכרנו במשנה הקודמת.
"נתן לה גט" - אסור הוא בקרובותיה והיא אסורה בקרוביו, ואף שאין זה אלא גט מדרבנן, הוא פוסל אותה מלהינשא לכהן.

חזרה לבעל הראשון:

ככלל, אישה שיצאה מבעלה ונישאה לאיש אחר, אינה יכולה לחזור לראשון. אך במשנתנו מתוארים שני מקרים שדינם שונה זה מזה:

מיאון אחר גט: נתן לה גט והחזירה, ועודה קטנה, ולאחר מכן מיאנה בו. נישאה לאיש אחר ונתאלמנה או נתגרשה ממנו - מותרת לחזור לבעלה הראשון. אף שבפעם הראשונה בטלו הנישואין באמצעות גט, המיאון שבא אחריו הוא האומר את המילה האחרונה: הנישואין בטלו לחלוטין וכאילו מעולם לא היו, וממילא אף הגט הראשון היה חסר משמעות, ואין רואים אותה כמי שיצאה מן הנישואין על סמך גט.
גט אחר מיאון: קטנה שמיאנה בבעלה, והוא החזירה, ולאחר מכן נתן לה גט, ונישאה לאיש אחר - נמצא שיציאתה האחרונה ממנו הייתה על סמך גט. נתאלמנה או נתגרשה מן השני - אסורה לחזור לבעלה הראשון, שכן יצאה ממנו בגט, ורואים את אותם נישואין ראשונים כנישואין גמורים.

זה הכלל:

"גט אחר מיאון" - כאשר הגט הוא האחרון, אסורה לחזור לו.
"מיאון אחר גט" - כאשר המיאון הוא האחרון, מותרת לחזור לו, שכן אנו רואים את הנישואין הראשונים כאילו לא היו כלל.

המאמר המקורי

אות יבמות יג:ד

הַמְמָאֶנֶת בָּאִישׁ, הוּא מֻתָּר בִּקְרוֹבוֹתֶיהָ, וְהִיא מֻתֶּרֶת בִּקְרוֹבָיו, וְלֹא פְסָלָהּ מִן הַכְּהֻנָּה. נָתַן לָהּ גֵּט, הוּא אָסוּר בִּקְרוֹבוֹתֶיהָ, וְהִיא אֲסוּרָה בִקְרוֹבָיו, וּפְסָלָהּ מִן הַכְּהֻנָּה. נָתַן לָהּ גֵּט וְהֶחֱזִירָהּ, מֵאֲנָה בוֹ וְנִשֵּׂאת לְאַחֵר וְנִתְאַרְמְלָה אוֹ נִתְגָּרְשָׁה, מֻתֶּרֶת לַחֲזֹר לוֹ. מֵאֲנָה בוֹ וְהֶחֱזִירָהּ, נָתַן לָהּ גֵּט וְנִשֵּׂאת לְאַחֵר וְנִתְאַרְמְלָה אוֹ נִתְגָּרְשָׁה, אֲסוּרָה לַחֲזֹר לוֹ. זֶה הַכְּלָל, גֵּט אַחַר מֵאוּן, אֲסוּרָה לַחֲזֹר לוֹ. מֵאוּן אַחַר גֵּט, מֻתֶּרֶת לַחֲזֹר לוֹ: If a minor girl refuses a man, he is permitted to marry her close relatives, such as her mother or her sister, and she is permitted to marry his close relatives, such as his father or brother, and he has not disqualified her from marrying into the priesthood, as she is not considered divorced. However, if he gave her a bill of divorce, then even though the marriage was valid according to rabbinic law and not Torah law, he is prohibited from marrying her close relatives, and she is prohibited from marrying his close relatives, and he has disqualified her from marrying into the priesthood. If he gave her a bill of divorce but afterward remarried her, and she subsequently refused him and married another man, and then she was widowed or divorced from her second husband, she is permitted to return to him. Since she left him the last time by means of refusal, the refusal cancels the bill of divorce that he gave her previously, and her status is that of a minor girl who refused her husband, who is not forbidden to her first husband after a second marriage. However, if the order was different, and if she refused him and he subsequently remarried her, and this time he gave her a bill of divorce and she married another man, and she was widowed or divorced, she is forbidden to return to him, like any divorced woman who married another man. This is the principle concerning a minor girl who refused her husband and then married several times: If the bill of divorce followed the refusal and she remarried, she is forbidden to return to him. If the refusal followed the bill of divorce, she is permitted to return to him. Since the refusal followed the bill of divorce it is clear that she was a minor and neither the marriage nor the divorce were valid by Torah law. However, when the ultimate separation is by means of a bill of divorce, there is no indication that she was a minor at the time and there is potential for confusion with an adult divorcée.