יבמות, פרק י"ב, משנה ב'. נמשיך בעניין מצוות החליצה. משנה זו מונה דוגמאות לסוגי נעליים ולאופני חליצה הכשרים בדיעבד, אך אין לעשות בהם לכתחילה.
צורות חליצה הכשרות בדיעבד:
"חליצה בסנדל שאינו שלו" - סנדל שהושאל מאדם אחר.
"או בסנדל של עץ" - נעל עץ המצופה בעור, שכן בכל אופן נדרש שיהיה בה עור.
"או בשל שמאל בימין" - נעל של רגל שמאל שהונחה על הרגל הימנית.
בכל אלו - "חליצתה כשרה".
וכן במידת הנעל:
"בגדול שיכול להלך בו" - נעל גדולה מרגלו, ובלבד שמסוגל ללכת בה ואינה נשמטת בהילוכו.
"או בקטן שחופה את רוב רגלו" - נעל קטנה במקצת מרגלו, אך מכסה את רוב הרגל.
אף בהם "חליצתה כשרה", אלא שאין זה לכתחילה.
"חליצה בלילה":
לדעת התנא קמא "חליצתה כשרה", שכן החליצה שקולה כנגד גמר דין - סיומו של דין תורה והכרעת המחלוקת ההלכתית. מצינו בסנהדרין שדיני ממונות דנים בהם ביום וגומרים את הדין בלילה, ובלבד שהתחילו ביום. ואכן יש בחליצה מרכיב ממוני, שהרי היבמה גובה את כתובתה עם קבלת החליצה. לפיכך חליצה בלילה דומה לגמר דיני ממונות, וכשרה.
רבי אליעזר חולק וסובר שכל החליצה צריכה להיעשות ביום, משום שהיא דומה יותר לתחילת דיני ממונות, שאין דנים בהם אלא ביום.
"בשמאל" - חליצה מן הרגל השמאלית:
קודם לכן עסקה המשנה בנעל של שמאל הנתונה ברגל ימין; כאן מדובר בהסרת הנעל מן הרגל השמאלית ממש, ובזה "חליצתה פסולה". הדבר נלמד בגזירה שווה "רגלו" "רגלו" מן המצורע: בתהליך טהרתו של המצורע ניתנים דם הקרבן והשמן על בוהן רגלו הימנית, ומכאן שאף בחליצה הרגל צריכה להיות הימנית.
ורבי אליעזר מכשיר: לכתחילה יש לחלוץ מרגל ימין, אך אם חלץ מן הרגל השמאלית - בדיעבד יצא ידי חליצה.
לסיכום: במשנה זו למדנו אילו אופני חליצה כשרים בדיעבד אף שאינם לכתחילה - סנדל שאול, סנדל של עץ, נעל שמאל בימין, נעל גדולה שיכול להלך בה ונעל קטנה החופה את רוב הרגל; את מחלוקת התנא קמא ורבי אליעזר בחליצה בלילה, אם דינה כגמר דיני ממונות או כתחילתם; ואת דין החליצה מן הרגל השמאלית, שנפסלה מגזירה שווה "רגלו" מן המצורע, ורבי אליעזר מכשיר בדיעבד.