TheWholeTorah.aiBeta

תרומות פרק י' משנה ו': תלתן: תרומה וכלאי הכרם

לימוד בחברותא
האזנה לשיעור0:00 / 0:00

משנה ו' בפרק ו' עוסקת אף היא בתלתן. נזכיר את היסוד שנתבאר: בתלתן הזרעים ראויים לאכילה ואילו הגבעולים אינם ראויים לאכילה, אולם טעמם של הגבעולים כטעם הזרעים - טעם התלתן.

חבילי תלתן של כלאי הכרם:

"מי שהיו לו חבילי תלתן של כלאי הכרם - ידלקו" - אדם שהיו בידיו חבילות של גבעולי תלתן שעליהם זרעי תלתן, והם צמחו בתוך הכרם ונעשו כלאי הכרם, דינם בשריפה. גם הזרעים הראויים לאכילה וגם הגבעולים שאינם ראויים לאכילה - כולם טעונים שריפה, מפני שכולם כלאי הכרם.

חבילי תלתן של טבל:

"היו חבילי תלתן של טבל" - היו בידיו חבילות תלתן שלא הופרשו מהן תרומות ומעשרות, והאגודות כוללות את הגבעולים ואת הזרעים כאחד. עליו לעשרן ולתת לכהן את השיעור הראוי מן הזרעים, כאחד מחמישים.

"כותש ומחשב כמה זרע יש בהם ומפריש את הזרע" - אין הכוונה לכתישה במכתש ובעלי, אלא לחבטת החבילות כדי לנתק מהן את הזרעים. הוא חובט חלק מן הזרעים, אומד על פיהם כמה זרע יש בכלל החבילות, ומפריש את השיעור הנדרש.

למשל: אם אמד שכלל הזרעים שבכל החבילות עולים לחמישים כוסות, די שיחבוט כוס אחת של זרעים ויתננה לכהן כתרומה, ואת השאר יותיר מחובר לגבעולים. כלל הוא בתרומה, שניתנת על פי אומדן ואין חובה למודדה במדויק, ולפיכך הדבר כשר לכתחילה.

"ואינו צריך להפריש את העץ" - אין צורך לתת לכהן את הגבעולים יחד עם הזרעים, שהרי אין הם ראויים לאכילה.

הפריש את הגבעולים עם הזרעים:

אף שאין הגבעולים ראויים לאכילה, טעמם כטעם הזרעים. לפיכך, אף שאינם יכולים להיות תרומה מן התורה, יכולים הם להיות תרומה מדרבנן כאשר קרא להם שם תרומה.

לפיכך, אדם שהיו לפניו חמישים גבעולים עמוסי זרעים ואמר: גבעול אחד עם זרעיו יהיה תרומה - "אם הפריש, לא יאמר: אכתוש ואטול את העץ ואתן את הזרע, אלא נותן את העץ עם הזרע". אין הוא רשאי לחבוט תחילה את הזרעים, ליתנם לכהן ולהותיר את הגבעולים לעצמו למאכל בהמתו. כיוון שייעד את הגבעול עם הזרעים לתרומה, וכיוון שבתלתן נוהג כלל מיוחד - שטעם הגבעול כטעם הזרע והרי הוא ראוי לשימוש לעניין הטעם - חייב ליתן לכהן את הגבעול ואת הזרע כאחד.

לסיכום: במשנה זו נתבארו שני דינים בחבילי תלתן. בכלאי הכרם - הזרעים והגבעולים כאחד טעונים שריפה. בטבל - חובט מקצת הזרעים, אומד את כמותם הכוללת ומפריש מהם תרומה, ואינו צריך להפריש עמם את הגבעולים; אך אם הפריש גבעול עם זרעיו וקרא לו שם תרומה, מחמת שטעם הגבעול כטעם הזרע - נותן את העץ עם הזרע לכהן ואינו נוטלו לעצמו.