תענית, פרק ד', משנה ג'. משנה זו מתארת את סדר עבודתם של אנשי המעמד: מי היו, ומה היו עושים במהלך ימי המעמד שלהם.
ימי התענית של אנשי המעמד:
אנשי המעמד היו מתענים ארבעה ימים בשבוע, מיום שני ועד יום חמישי. שני ימים הוצאו מן הכלל:
ערב שבת - מפני כבוד השבת, שלא ייכנסו אליה רעבים.
יום ראשון - שלא יצאו ממנוחה ומעונג אל הקושי והתענית, שכן גופם לא היה עומד בשינוי הקיצוני מהתענגות גופנית לצום, ועלולים היו לחלות או להסתכן בכך.
סדר קריאת מעשה בראשית:
המשנה מפרטת כיצד התקיימה הקריאה בתורה בפרשיות מעשה בראשית. בכל יום נקראו שתי פרשיות קצרות, כאשר הפרשה האחרונה של אתמול נקראת שוב בראש היום הבא:
ביום ראשון: "בראשית" ו"יהי רקיע".
ביום שני: "יהי רקיע" ו"ייקוו המים".
ביום שלישי: "ייקוו המים" ו"יהי מאורות".
ביום רביעי: "יהי מאורות" ו"ישרצו המים".
ביום חמישי: "ישרצו המים" ו"תוצא הארץ".
ביום שישי: "תוצא הארץ" ו"ויכולו השמים".
חלוקת הפרשיות בין הקוראים:
מבין הפרשיות שנמנו, יש גדולות ויש קטנות: הגדולות הן יותר משלושה פסוקים, והקטנות הן שלושה פסוקים בלבד. מאחר שכל העולה לתורה חייב לקרוא לכל הפחות שלושה פסוקים, נקבע הכלל "הגדולה בשניים והקטנה ביחיד" - פרשה גדולה נחלקת בין שני עולים, ופרשה קטנה נקראת בידי עולה אחד.
למשל, בפרשה שיש בה חמישה פסוקים נוהגים כדרך שאנו נוהגים בראש חודש: העולה הראשון קורא שלושה פסוקים, והעולה שאחריו חוזר על הפסוק האחרון שנקרא ומוסיף את שני הפסוקים הבאים. באופן זה, אף שסך הפסוקים בשתי הפרשיות עומד על שמונה בלבד, ניתן להוציא מהם שלוש עליות.
זמני הקריאה:
בשחרית - בשעת תפילת שחרית.
במוסף - בימים שיש בהם תפילת מוסף.
במנחה - "נכנסין וקורין על פיהן": מתאספים בבית הכנסת וקוראים בעל פה, בלא הוצאת ספר תורה, "כקורין את שמע" - כדרך שקוראים את קריאת שמע בעל פה.
בערב שבת, בזמן תפילת המנחה, לא היו נכנסים כלל לבית הכנסת לקריאה זו - מפני כבוד השבת, ומפני הצורך להתכונן לקראתה.
לסיכום: במשנה זו למדנו את סדרי אנשי המעמד - ארבעת ימי התענית שבין שני לחמישי, ההימנעות מתענית בערב שבת וביום ראשון, סדר קריאת פרשיות מעשה בראשית לאורך ששת ימי השבוע, חלוקת הפרשה הגדולה בשניים והקטנה ביחיד, וזמני הקריאה בשחרית, במוסף ובמנחה - לרבות הקריאה בעל פה במנחה, וביטולה בערב שבת מפני כבוד השבת.