תענית, פרק שני, משנה ג'. בסוף המשנה הקודמת למדנו שבשבעת הצומות האחרונים הוסיפו תפילות, ועל שמונה עשרה הברכות שבתפילת שמונה עשרה הרגילה הוסיפו עוד שש ברכות. משנתנו באה לפרט מהן אותן שש ברכות.
"ואלו הן" - שש הברכות הנוספות:
"זכרונות" - אותם פסוקים שאנו אומרים בברכת זכרונות בראש השנה.
"ושופרות" - אותם פסוקים שאנו אומרים בברכת שופרות בראש השנה. שתי ברכות אלו הן הראשונות מבין השש.
"אל ה' בצרתה לי קראתי ויענני" - אל ה' בצרה שיש לי אני קורא, והוא עונה לי. פסוק זה הוא בתהילים, מזמור קכ"ה.
"אשא עיני אל ההרים" - שיר המעלות, מזמור קכ"א.
"ממעמקים קראתיך ה'" - ממעמקים אני קורא אל ה'. מזמור ק"ל.
"תפילה לעני כי יעטוף" - מזמור ק"ב, והיא השישית שבברכות.
משנתנו עוסקת בפסוקים עצמם, כדרך שנקטה בזכרונות ובשופרות, ואילו המשנה הבאה תלמדנו מהי החתימה - הברכה החותמת כל אחת מהן.
שיטת רבי יהודה:
רבי יהודה אומר: "לא היה צריך לומר זכרונות ושופרות" - אין אומרים את פסוקי הזכרונות והשופרות שאנו אומרים בראש השנה, "אלא אומר תחתן" - במקומם אומרים שתי פרשיות אחרות:
"רעב כי יהיה, דבר כי יהיה" - פסוקים בספר מלכים, פרק ח' מפסוק ל"ז ואילך, הבאים במקום פסוקי הזכרונות.
"אשר היה דבר ה' אל ירמיהו על דברי הבצרות" - דבר ה' שהיה אל ירמיהו הנביא על הבצורת, בירמיהו פרק ד', והם באים במקום פסוקי השופרות.
"ואומר חותמיהן" - אף לשיטת רבי יהודה, ברכות החתימה נותרות אלו שהיו נאמרות על הזכרונות והשופרות, כפי שנראה במשנה הבאה.
לסיכום: במשנה זו מנינו את שש הברכות שהוסיפו בשבעת הצומות האחרונים - זכרונות, שופרות, "אל ה' בצרתה לי", "אשא עיני אל ההרים", "ממעמקים" ו"תפילה לעני כי יעטוף" - ואת שיטת רבי יהודה, המחליף את פסוקי הזכרונות והשופרות בפרשיות "רעב כי יהיה" ו"דבר ה' אל ירמיהו על דברי הבצרות", בעוד החתימות נותרות במקומן.
במשנה הבאה נעסוק בחתימותיהן של הברכות - מהי הברכה החותמת כל אחת ואחת מהן.