אנו עומדים במסכת תענית, פרק א', משנה ו'. בשתי המשניות הקודמות למדנו את סדר התעניות הראשונות: אם לא ירדו גשמים בארץ ישראל עד שבעה עשר במרחשוון, מתחילים תלמידי החכמים להתענות שלוש תעניות קלות - תעניות המתחילות בבוקר בלבד ואיסורן באכילה ובשתייה בלבד. ואם הגיע ראש חודש כסלו ועדיין לא ירדו גשמים, מתענה כל הציבור שלוש תעניות קלות נוספות, במהלך היום בלבד. משנתנו דנה במה שקורה כאשר עברו התעניות הללו והציבור עדיין לא נענה.
שלוש התעניות השלישיות - תענית חמורה:
"עברו אלו ולא נענו - בית דין גוזרין שלוש תעניות אחרות על הציבור" - כאשר עברו שלוש התעניות הקודמות ולא נענו בגשם, בית דין מכריז וגוזר שלוש תעניות נוספות על הציבור. תעניות אלו חמורות מקודמותיהן: "אוכלין ושותין מבעוד יום" - האכילה והשתייה מותרות רק ביום שלפני התענית, ומן הלילה שלפניו מתחיל הצום. נוסף על כך, נאסרים בהן חמישה עינויים:
"ואסורין במלאכה" - אין לצאת ולעשות מלאכה, בדומה למה שנוהג בתשעה באב, כאשר אין המלאכה הכרחית.
"וברחיצה" - איסור רחיצה.
"ובסיכה" - איסור סיכת הגוף.
"ובנעילת הסנדל" - איסור נעילת נעלי עור.
"ובתשמיש המיטה" - איסור יחסי אישות.
"ונועלין את המרחצאות" - מאחר שהרחיצה אסורה, היו סוגרים את בתי המרחץ.
שבע התעניות האחרונות:
"עברו אלו ולא נענו - בית דין גוזרין עליהם עוד שבע" - אם עברו גם שלוש תעניות אלו ועדיין לא נענו, גוזר בית דין שבע תעניות נוספות, "שהן שלוש עשרה תעניות על הציבור" - שבע אלו, יחד עם שש התעניות הקודמות של הציבור, מצטרפות לשלוש עשרה תעניות. תעניותיהם של תלמידי החכמים אינן נמנות במניין זה, שכן המניין עוסק בתעניות המוטלות על הציבור כולו.
החומרות היתרות שבשבע האחרונות:
"הרי אלו יתירות על הראשונות" - שבע התעניות האחרונות חמורות מן הראשונות, ולא רק בכך שהצום נמשך עשרים וארבע שעות כבשלוש התעניות שקדמו להן, אלא בשני עניינים נוספים:
"שבאלו מתריעין" - תוקעים תקיעות. במפרשים יש דיון באיזה כלי היו תוקעים: בשופר, בחצוצרות או בקרנות מתכת.
"ונועלין את החנויות" - סוגרים את חנויות המזון. אלא ש"בשני מטין עם חשכה" - בימי שני היו פותחים מעט את הדלתות לקראת ערב, כדי שיוכלו האנשים לקנות את צורכיהם לשבירת הצום. "ובחמישי מותרין מפני כבוד השבת" - בימי חמישי הותר להשאיר את החנויות פתוחות כל היום, מפני כבוד השבת, כדי שיוכלו לקנות את צורכיהם לקראת השבת הבאה למחרת.
לסיכום: במשנה זו למדנו את סדר ההחמרה בתעניות הגשמים. לאחר שש התעניות הקלות שנלמדו במשניות הקודמות, גוזר בית דין שלוש תעניות חמורות, שבהן הצום מתחיל מבעוד יום ונוהגים בהן חמישה עינויים ונעילת המרחצאות. אם לא נענו, נגזרות עוד שבע תעניות, המשלימות שלוש עשרה תעניות על הציבור, ובהן מתווספות שתי חומרות: התרעה בתקיעות ונעילת החנויות, למעט הקלות מיוחדות בימי שני ובימי חמישי מפני כבוד השבת.