במשנה הקודמת למדנו על שלוש התעניות שגוזרים על עצמם יחידים - תלמידי החכמים. המשנה שלפנינו מעבירה אותנו אל השלב הבא, שבו מוטלת התענית על הציבור כולו.
לשון המשנה:
"הגיע ראש חודש כסלו ולא ירדו גשמים - בית דין גוזרין שלוש תעניות על הציבור".
משהגיע ראש חודש כסלו ועדיין לא ירד גשם, שוב אין הצום מוטל על יחידים בלבד. בשלב זה גוזר בית הדין שלוש תעניות החלות על הקהילה כולה, וכולם נדרשים לצום.
אף על פי כן, מבחינת ההלכה תעניות אלו דומות - ואף זהות - לשלוש התעניות שגזרו על עצמם תלמידי החכמים, כמפורט בהמשך המשנה.
דין התעניות הללו:
"אוכלין ושותין משתחשך" - הצום נוהג בשעות היום בלבד, ומשתחשך מותרים באכילה ובשתייה.
"ומותרין במלאכה" - עשיית מלאכה מותרת.
"וברחיצה" - הרחיצה מותרת.
"ובסיכה" - הסיכה מותרת.
"ובנעילת הסנדל" - נעילת נעליים, ובכללן נעלי עור, מותרת.
"ובתשמיש המיטה" - אף תשמיש המיטה מותר.
נמצא שדינן ככל הצומות הנוהגים בידינו, להוציא תשעה באב ויום הכיפורים.
לסיכום: משנה זו מלמדת כי בהגיע ראש חודש כסלו בלא שירדו גשמים, מרחיב בית הדין את מעגל התענית וגוזר שלוש תעניות על הציבור כולו; ואולם קולתן של תעניות אלו כקולת התעניות של תלמידי החכמים - הצום ביום בלבד, ואילו מלאכה, רחיצה, סיכה, נעילת הסנדל ותשמיש המיטה מותרים בהן.