סוכה, פרק א', משנה י'. במשנה ו' הזכרנו את המושג 'דופן עקומה' - הלכה למשה מסיני, המלמדת כי כאשר נמצא סכך פסול בצדה של הסוכה, במקום שבו פוגשת הדופן את הסכך, כשרה הסוכה בעד ארבע אמות של סכך פסול. אין לשבת תחת הסכך הפסול עצמו, שכן רואים את הדופן כאילו היא נעקמת ופוגשת את הסכך הכשר המרוחק ממנה, המופרד ממנה על ידי הסכך הפסול.
משנתנו מביאה שלוש דוגמאות לדין זה:
המקרה הראשון - "בית שנפחת וסיכך על גביו":
בית שנעשה בו פחת - חור באמצע התקרה - והניח סכך על גבי אותו פחת. אומרת המשנה: "אם יש מן הכותל לסיכוך ארבע אמות - פסולה". כלומר, אם המרחק מן הסכך הכשר עד הקיר הוא ארבע אמות או יותר, הסוכה פסולה; ובפחות מארבע אמות היא כשרה מדין דופן עקומה, שכן רואים את הקיר כפוגש את הסכך הכשר, ומותר לשבת תחתיו. מקרה זה מצוי מאוד בימינו, אצל המתקינים גג נפתח באמצע הסלון כדי לשבת בסוכה: הסכך במרכז, ומכל צד פחות מארבע אמות של תקרה, וכל היושב תחת הסכך יושב בסוכה כשרה.
המקרה השני - "וכן חצר שהיא מוקפת אכסדרה":
חצר שאכסדרה מקיפה אותה משלושה צדדים לפחות, ולאכסדרה גג רגיל. הניח סכך על החלק הפתוח של החצר, והסכך נשען על גג האכסדרה משלושת הצדדים. נמצא שהסכך הכשר באמצע, וסביבו משלושת הצדדים סכך פסול - הוא גג האכסדרה. לפיכך, כל עוד חלק האכסדרה קטן מארבע אמות - כשרה; ארבע אמות או יותר - פסולה.
המקרה השלישי - סוכה גדולה שסככה בדבר שאין מסככין בו:
סוכה רגילה לכל דבר, אלא שאת קצותיה סיכך בחפץ שאינו כשר לסכך. ובלשון המשנה: "אם יש תחתיו ארבע אמות - פסולה" - אם השטח המכוסה בסכך הפסול הוא ארבע אמות, הסוכה פסולה, ובפחות מכך היא כשרה.
סדר החידוש בשלושת המקרים:
הגמרא מבארת כי כל אחד משלושת המקרים הללו מהווה חידוש גדול יותר מקודמו:
בית שנפחת: הגג מחובר לקיר, ולפיכך קל להבין את הרחבת הדופן ולראות את הגג כהמשכו של הקיר. זהו החידוש הקטן שבהם.
חצר המוקפת אכסדרה: כאן רואים את גג האכסדרה ואת הקירות כדבר אחד, וזוהי התאמה טבעית פחות.
סוכה גדולה: הסכך הפסול אינו קשור כלל לקירות, ואף על פי כן נאמר בו דין דופן עקומה. זהו החידוש הגדול מכולם.
לסיכום: שלושת המקרים שבמשנתנו - בית שנפחת, חצר המוקפת אכסדרה, וסוכה גדולה שסככה בדבר שאין מסככין בו - מלמדים את גדרו של דין דופן עקומה: סכך פסול הסמוך לדופן בשיעור של פחות מארבע אמות אינו פוסל את הסוכה, אלא שאין יושבים תחתיו.