לפנינו משנה ט' בפרק א' של מסכת סוכה, העוסקת בשיעורי הדפנות ובאופן עשייתן: מהו הפער המותר בין הדופן לקרקע, מהו הפער המותר בין הדופן לסכך, ומהו הכלל המאפשר לראות מחיצה כאילו היא נמשכת מעבר למקומה בפועל.
דפנות מלמעלה למטה:
המשנה פותחת: "המשלשל דפנות מלמעלה למטה" - אדם הבונה את דפנות סוכתו מן החלק העליון, סמוך לסכך, וקולע את חומר הדפנות כלפי מטה, ואין הדפנות מגיעות עד לקרקע. הדין הוא: אם הדופן "גבוה מן הארץ שלושה טפחים" או יותר - הסוכה פסולה.
דפנות מלמטה למעלה:
אך אם עשה את הדפנות בכיוון ההפוך - "מלמטה למעלה" - כשהוא מתחיל סמוך לקרקע ומעלה את הדופן כלפי מעלה, ואין היא מגיעה עד לסכך: כל עוד הדופן "גבוה מן הארץ עשרה טפחים", כלומר יש בה שיעור של עשרה טפחים, הסוכה כשרה.
'גוד אסיק' ו'גוד אחית':
מהו יסוד ההבדל בין שני המקרים? בידינו שני מושגים של המשכת מחיצה:
'גוד אסיק' - רואים את המחיצה כאילו היא נמשכת ממקום עמידתה כלפי מעלה. כלל זה אנו אומרים, ולפיכך דופן שיש בה עשרה טפחים כשרה אף שאינה מגיעה עד לסכך.
'גוד אחית' - שנראה את המחיצה כאילו היא נמשכת ויורדת כלפי מטה. כלל זה איננו אומרים במצב זה, ולפיכך דופן המרוחקת שלושה טפחים מן הקרקע פסולה.
דעת רבי יוסי:
כל האמור הוא דעת תנא קמא, וכך אנו פוסקים. אולם רבי יוסי חולק וסובר שאומרים את הכלל בשני הכיוונים כאחד: "כשם שמלמטה למעלה עשרה טפחים, כך מלמעלה למטה עשרה טפחים". כשם שכשמתחילים מלמטה ועולים כלפי מעלה די בעשרה טפחים של מחיצה ורואים אותה כנמשכת, אף שאינה מגיעה עד לסכך, כך גם כשמתחילים מלמעלה ויורדים כלפי מטה - כל עוד יש בדופן עשרה טפחים, כשרה, ואפילו היא גבוהה יותר משלושה טפחים מעל הקרקע.
הרחקת הסכך מן הדפנות:
המשנה מוסיפה שיעור נוסף ביחס שבין הדפנות לסכך: אם הרחיק את הסכך מן הדפנות שלושה טפחים - הסוכה פסולה. הדפנות צריכות להיות בתוך שלושה טפחים מן הסכך.
לסיכום: במשנה זו למדנו שדופן העשויה מלמעלה למטה נפסלת כשהיא רחוקה שלושה טפחים מן הקרקע, ואילו דופן העשויה מלמטה למעלה כשרה בשיעור עשרה טפחים אף שאינה מגיעה עד לסכך - משום שאומרים 'גוד אסיק' ואין אומרים 'גוד אחית'. רבי יוסי משווה בין שני הכיוונים ומכשיר בעשרה טפחים אף מלמעלה למטה, ולהלכה נפסק כתנא קמא. עוד למדנו שהרחקת הסכך מן הדפנות שלושה טפחים פוסלת את הסוכה.