סוכה, פרק א', משנה י"א. המשנה פותחת בדינה של סוכה שאין לה גג ממש, ולאחר מכן עוברת לדון בכשרותה של מחצלת לסכך.
"העושה סוכתו כמין צריף או שסמכה לכותל":
"העושה סוכתו כמין צריף" - העושה את סוכתו כמין ביקתה, שאין בה גג ישר כלל, אלא שני כתלים משופעים הנפגשים זה בזה בזווית מלמעלה, כמין משולש.
"או שסמכה לכותל" - שהשעין כותל אחד על כותל אחר. אף כאן אין גג, אלא כתלים בלבד.
רבי אליעזר פוסל בשני המקרים, שכן לדעתו צריך שיהיה לסוכה גג של טפח לפחות.
"וחכמים מכשירין" - לדעתם הכותל המשופע עצמו נחשב כגג.
מחצלת המקבלת טומאה ומחצלת שאינה מקבלת טומאה:
המשנה עוברת לדון במחצלת העשויה מחומר הכשר לסכך, אלא שצורת עשייתה קובעת את דינה: אם היא עשויה באופן שהיא מקבלת טומאה, פסולה היא לסכך; ואם אינה מקבלת טומאה, כשרה. וככלל:
מחצלת גדולה: סתמה עומדת לכיסוי ולסיכוך, ואינה מקבלת טומאה.
מחצלת קטנה: סתמה עומדת לשכיבה ונחשבת כמזרן, ולפיכך מקבלת טומאה ופסולה לסכך.
דברי תנא קמא:
"אם עשאה לשכיבה - מקבלת טומאה ואין מסככין בה" - במחצלת גדולה עסקינן, שאף שסתמה אינה עומדת לשכיבה, כאן ייחדה במיוחד לשכיבה שלא כדרך שימושה הרגילה, ולפיכך מקבלת טומאה ואין מסככין בה.
"עשאה לסיכוך - מסככין בה ואינה מקבלת טומאה" - במחצלת קטנה עסקינן, שאף שסתמה עומדת לשכיבה ומקבלת טומאה, כאן עשאה במיוחד לשם סכך, ולפיכך כשרה ואינה מקבלת טומאה.
הכרח לקרוא את המשנה באופן זה: הרישא, האומרת שעשאה לשכיבה, אינה מתיישבת במחצלת קטנה, שהרי סתמה עומדת לשכיבה ואין צורך לייחדה לכך; על כרחנו מדובר במחצלת גדולה שייחדה שלא כדרך שימושה. וכן להיפך: הסיפא, האומרת שעשאה לסיכוך, אינה מתיישבת במחצלת גדולה, שהרי סתמה עומדת לסיכוך ואין צורך לייחדה לכך; ומכך שהמשנה פירטה שעשאה לסיכוך, מוכח שהיא עוסקת במחצלת קטנה, שאין זה שימושה הרגיל.
דעת רבי אליעזר:
"אחת קטנה ואחת גדולה" - לדעת רבי אליעזר אין הבדל בין מחצלת קטנה למחצלת גדולה, שכן לשיטתו "עשאה לשכיבה" משמעו עשאה סתם, בלא החלטה מודעת, ובכל אופן היא עומדת מן הסתם לשכיבה. לפיכך שתיהן מקבלות טומאה ואין מסככין בהן. ואולם אם עשאה במיוחד לסיכוך, שלא כסתמה ושלא כדרך שימושה הרגילה, מסככין בה ואינה מקבלת טומאה.
לסיכום: במשנה זו למדנו שני עניינים. הראשון - סוכה כמין צריף או שסמכה לכותל, שאין בה גג אלא כתלים משופעים בלבד: רבי אליעזר פוסל מפני שצריך גג טפח, וחכמים מכשירין ורואים בכותל עצמו כגג. השני - דין המחצלת: מחצלת העומדת לשכיבה מקבלת טומאה ופסולה לסכך, והעומדת לסיכוך אינה מקבלת טומאה וכשרה. לדעת תנא קמא הכול תלוי בייחוד שלא כדרך שימושה הרגילה, ולפיכך הרישא במחצלת גדולה והסיפא במחצלת קטנה; ואילו לדעת רבי אליעזר אין חילוק בין קטנה לגדולה, שסתם מחצלת עומדת לשכיבה, אלא אם כן עשאה במפורש לשם סכך.