סוכה, פרק ג', משנה ז'. המשנה עוסקת בשיעורו של האתרוג: מהו הגודל התקני, הן לאתרוג הקטן ביותר שיכול להיות כשר והן לאתרוג הגדול ביותר.
שיעור האתרוג הקטן:
"רבי מאיר אומר: כאגוז" - לדעתו יכול האתרוג להיות קטן כגודלו של אגוז, וככל הנראה הכוונה לאגוז המכונה אצלנו אגוז לוז.
"רבי יהודה אומר: כביצה" - עד כדי גודל של ביצה הוא רשאי להיות קטן, אך לא פחות מכך.
שיעור האתרוג הגדול:
"כדי שיאחז שניים בידו אחת" - זוהי דעתו של רבי יהודה: כל עוד ניתן לאחוז שני אתרוגים ביד אחת, האתרוג כשר; ואם אין אפשרות לאחוז שניים בידו אחת, הרי הוא גדול מדי.
"רבי יוסי אומר: אפילו אחד בשתי ידיו" - אדרבה, האתרוג יכול להיות גדול כל כך עד שנדרשות שתי ידיים כדי לאחוז אתרוג אחד. כלומר, אף אתרוג גדול מאוד מאוד כשר, וכך נפסקה ההלכה למעשה.
לסיכום: במשנה זו עמדנו על שיעורי האתרוג - בקטן נחלקו רבי מאיר (כאגוז) ורבי יהודה (כביצה), ובגדול נחלקו רבי יהודה (שניים בידו אחת) ורבי יוסי (אפילו אחד בשתי ידיו), וכדעת רבי יוסי נפסקה ההלכה.