TheWholeTorah.aiBeta

סוכה פרק ה' משנה ו': המוספים והמשמרות

לימוד בחברותא
האזנה לשיעור0:00 / 0:00

סוכה, פרק חמישי, משנה ו. בכל יום מימי חג הסוכות, ככל יום טוב, קרבו בבית המקדש קרבנות המוסף. ייחודו של חג הסוכות הוא בפרים: מספרם פוחת והולך מדי יום - ביום הראשון קרבו שלושה עשר פרים, ובאחרון שבעה בלבד, ואילו שאר הקרבנות נותרו קבועים בכל הימים.

מניין הבהמות ביום הראשון של החג היה אפוא כדלהלן:

  • שלושה עשר פרים.

  • שני אילים.

  • שעיר אחד לחטאת.

  • ארבעה עשר כבשים.

סך הכול שלושים בהמות.

חלוקת העבודה בין המשמרות:

בכל ימות השנה מתחלקת העבודה בבית המקדש בין עשרים וארבעה המשמרות, הן קבוצות הכוהנים. ביום טוב, לעומת זאת, משתתפים כל המשמרות יחדיו, לכל הפחות בקרבנות הבאים מחמת החג עצמו, והם מתחלקים ביניהם. ביום הראשון עמדו שלושים בהמות כנגד עשרים וארבעה משמרות: כל משמר קיבל בהמה אחת, ושישה משמרות זכו בבהמה נוספת. מכיוון שבכל יום פחת פר אחד, פחת עמו גם מספר המשמרות שזכו בשתי בהמות: עשרים ותשע בהמות ביום השני, עשרים ושמונה ביום השלישי, וכן הלאה.

לשון המשנה:

"יום טוב הראשון של חג היו שם שלושה עשר פרים, אילים שניים ושעיר אחד" - הרי שישה עשר בהמות, שחולקו לשישה עשר משמרות, בהמה אחת לכל משמר. וממשיכה המשנה: "נשתיירו שם ארבעה עשר כבשים לשמונה משמרות" - שמונה המשמרות הנותרים חילקו ביניהם ארבעה עשר כבשים. ומכאן החישוב לכל ימי החג:

  1. ביום הראשון: "שישה מקריבין שניים שניים, והשאר אחד אחד" - שישה משמרות הקריבו שני כבשים, ושאר המשמרות בהמה אחת בלבד. שתי הבהמות הנוספות שקיבלו אותם שישה משמרות היו הכבשים.

  2. ביום השני: חמישה משמרות הקריבו שני כבשים, והשאר אחד אחד.

  3. ביום השלישי: ארבעה משמרות הקריבו שניים שניים, והשאר אחד אחד.

  4. ביום הרביעי: שלושה משמרות הקריבו שניים שניים, והשאר אחד אחד.

  5. ביום החמישי: שני משמרות הקריבו שניים שניים, והשאר אחד אחד.

  6. ביום השישי: משמר אחד הקריב שניים, וכל שאר המשמרות אחד אחד.

  7. ביום השביעי: כולם שווים, שכן קרבו בו שבעה פרים בלבד, ועמם שני אילים, שעיר אחד וארבעה עשר כבשים - עשרים וארבע בהמות, כמניין המשמרות בדיוק, בהמה אחת לכל משמר.

בשמיני עצרת:

בשמיני עצרת פחתו המוספים במידה ניכרת: פר אחד, איל אחד, שעיר אחד ושבעה כבשים - עשר בהמות בלבד. במקרה כזה חזרו לנוהג הרגיל שבשאר ימים טובים, שבו עורכים הגרלה כדי לקבוע אילו משמרות יזכו להביא את הקרבנות.

עוד אמרו לגבי שאר ימי החג: משמר שהקריב פרים ביום אחד, לא יקריב פרים למחרת, אלא יסובבו המשמרות בסבב, כך שתינתן לכל אחד ואחד הזדמנות להקריב בהמות שונות בהתאם ליום. יש שיהיו יום אחד על הפרים, ביום אחר על האילים, ביום אחר על השעיר, וביום אחר יביאו את הכבשים.

לסיכום: במשנה זו למדנו את חשבון חלוקת מוספי החג בין עשרים וארבעה המשמרות: ביום הראשון שלושים בהמות, ומכאן פוחתת בהמה בכל יום עם הפחתת הפרים, עד ליום השביעי שבו עמד המניין על עשרים וארבע בדיוק ובהמה אחת לכל משמר. עוד למדנו כי בשמיני עצרת, מיעוט המוספים החזיר את הסדר להגרלה כבשאר ימים טובים, וכי המשמרות סובבו ביניהם בסוגי הבהמות כדי שתהא לכל אחד הזדמנות שווה.