סוכה, פרק א', משנה ו'. לפנינו דיון נוסף בשאלה איזה חומר כשר לשמש כסכך, והמשנה מלמדת אותנו מחלוקת בעניין הסיכוך בנסרים.
לשון המשנה: "מסכך בה נסרים - דברי רבי יהודה, ורבי מאיר אוסר". רבי יהודה סובר שניתן להשתמש בנסרים, שהם קרשים, לצורך סכך, ואילו רבי מאיר אוסר להשתמש בהם.
באילו נסרים נחלקו?
הגמרא מבארת ומחלקת בין השיעורים:
רוחב ארבעה טפחים ומעלה: לדברי הכול פסול. אף שהחומר עצמו הוא החומר הנכון, נסר ברוחב כזה דומה לגגו של בית. ארבעה טפחים הם שיעור של מקום חשוב, כמות משמעותית של שטח בהלכה, ולפיכך אין הוא נחשב עוד סכך אלא קירוי.
פחות משלושה טפחים: לדברי הכול כשר, הן לרבי יהודה והן לרבי מאיר. אין זה אלא מקל בעלמא, וזוהי דוגמה מושלמת של סכך.
בין שלושה לארבעה טפחים: כאן נחלקו. רבי מאיר סובר כי משעה שעבר הנסר את שיעורו של לולב - שהוא כל שהוא פחות משלושה טפחים - אין הוא נחשב עוד סכך אלא נסר וחומר קירוי, ולפיכך פסול. רבי יהודה חולק וסובר שרק בהגיעו לרוחב ארבעה טפחים, שאז הוא חומר קירוי ממש, ייפסל; אך בפחות מכך כשר.
דופן עקומה:
המשנה מסתיימת בהלכה מעניינת, המכניסה אותנו אל הכלל של דופן עקומה. דופן עקומה היא הלכה למשה מסיני - דבר שנמסר והתקבל ממתן תורה כחלק מן התורה שבעל פה. תוכנה: כאשר יש סכך פסול בקצה הסוכה, סמוך לדופן, רשאי הוא להיות שם עד ארבע אמות, ובלבד שלא יישבו תחתיו.
אף שבדרך כלל נדרש שהסכך יהיה בתוך שלושה טפחים מן הדופן, כלל דופן עקומה קובע שאנו מתבוננים בדופן הסוכה כאילו היא מתעקמת ועולה כדי לפגוש את הסכך הכשר, אף שאותו סכך כשר עשוי להיות רחוק ממנה עד כדי ארבע אמות. משום כך אין לשבת מתחת לסכך הפסול, שכן לגביו נחשבת הדופן כמתעקמת מעל אותו איזור ופוגשת את הסכך הכשר.
דוגמה לכך מביאה המשנה: "נתן עליה נסר שהוא רחב ארבעה טפחים - כשרה, ובלבד שלא יישן תחתיו". כפי שנתבאר, נסר ברוחב ארבעה טפחים אינו סכך כשר לדברי הכול, ואף על פי כן הסוכה כשרה, ובלבד שלא יישן - ולעניין זה אף לא יאכל - מתחת לאותו איזור.
המשנה עוסקת בנסר שרוחבו ארבעה טפחים ומעלה, והדין הוא שהסוכה כשרה עד ארבע אמות. שיעור זה לא הוזכר במשנה במפורש, אך זו ההלכה: עד ארבע אמות כשרה, ובלבד שלא יישבו תחת אותו איזור, שכן אנו רואים את דופן הסוכה כפוגשת את הסכך הכשר ועוקפת, כביכול, את הסכך הפסול שרוחבו עד ארבע אמות.
לסיכום: במשנה זו למדנו את מחלוקת רבי יהודה ורבי מאיר בסיכוך בנסרים: ברוחב ארבעה טפחים פסול לדברי הכול מפני שדומה לגג בית, בפחות משלושה טפחים כשר לדברי הכול, ובין שלושה לארבעה נחלקו. כן עמדנו על הכלל של דופן עקומה, הלכה למשה מסיני, שלפיה רואים את הדופן כמתעקמת אל הסכך הכשר, ועל כן הסוכה כשרה אף בסכך פסול עד ארבע אמות, ובלבד שלא יישנו ולא יאכלו תחתיו.