מסכת סוכה, פרק ג', משנה ד'. המשנה עוסקת במניין ארבעת המינים - כמה יש ליטול מכל מין ומין - וכן בדינם של הדסים שנקטמו ראשיהם.
דעת רבי ישמעאל - מניין המינים:
"רבי ישמעאל אומר: שלושה הדסים ושתי ערבות, לולב אחד ואתרוג אחד" - וכך אנו נוהגים למעשה:
הדסים - שלושה.
ערבות - שתיים.
לולב - אחד.
אתרוג - אחד.
דין ההדסים הקטומים:
בעניין ההדסים נכנסת המשנה לפרטים: "אפילו שניים קטומים ואחד אינו קטום" - לדעת רבי ישמעאל, אף אם ראשיהם של שניים מבין שלושת ההדסים קטומים, ורק אחד מהם אינו קטום, הרי זה כשר.
"רבי טרפון אומר: אפילו שלושתן קטומים" - רבי טרפון מרחיב ומכשיר אף כאשר ראשיהם של כל שלושת ההדסים קטומים, שכן לדעתו אין צורך בהדר, ביופיו הטבעי של ההדס.
דעת רבי עקיבא:
רבי עקיבא חולק על עצם הנחת היסוד של רבי ישמעאל בדבר מניין המינים: "כשם שלולב אחד ואתרוג אחד, כך הדס אחד וערבה אחת" - די בהדס אחד ובערבה אחת.
להלכה: במניין המינים אנו פוסקים כרבי ישמעאל - שלושה הדסים ושתי ערבות. ואף שבמשנה ב' נזכר דין הדס שנקטם ראשו, למעשה אנו פוסקים כרבי עקיבא, שאף אם נקטמו ראשי ההדסים - כשרים הם.