סוכה, פרק ה', משנה ג'. במשנה הקודמת עסקנו במנורות - האורות הגדולים שהיו דולקים בזמן שמחת בית השואבה. במשנה שלפנינו נעסוק בפתילות שבהן הודלקו אותן מנורות.
ניגש ללשון המשנה:
"מבלואי מכנסי כהנים ומהמייניהן" - מן המכנסיים הבלויים של הכהנים ומן האבנטים שלהם, בגדי כהונה שהתבלו מרוב שימוש.
"מהן היו מפקיעין ובהן היו מדליקין" - מאותם חומרים שהתבלו היו עושים את הפתילות, ובהן היו מדליקים ומשתמשים.
"ולא היה חצר בירושלים שאינה מאירה מאור בית השואבה" - לא הייתה חצר אחת בכל ירושלים שלא הייתה מוארת מאורן של המנורות, אותם פנסים גבוהים וגדולים ביותר שהודלקו כחלק מן השמחה.
לסיכום: במשנה זו למדנו כי הפתילות למנורות שמחת בית השואבה נעשו מבגדי הכהונה הבלויים - המכנסיים והאבנטים, ושאורן של אותן מנורות היה כה גדול, עד שלא נותרה חצר בירושלים שלא הייתה מוארת ממנו.