TheWholeTorah.aiBeta

סוטה פרק ט' משנה י"ד: גזירות מפולמוס נגד ירושלים

לימוד בחברותא
האזנה לשיעור0:00 / 0:00

סוטה, פרק ט', משנה י"ד. משנה זו עוסקת בכמה מן הגזירות שנגזרו בעקבות המלחמות השונות נגד ירושלים בתקופת חורבן בית המקדש השני.

"בפולמוס של אספסיאנוס":

  • "גזרו על עטרות חתנים" - במלחמה שניהל אספסיאנוס נגד ירושלים גזרו חכמים נגד סוגים מסוימים של עטרות שהיו נוהגים לספק לחתנים בשעת נישואיהם. מפני הצרות והקשיים לא רצו שתהיה שמחה במידה כזו.

  • "ועל האירוס" - כמו כן גזרו נגד השימוש בסוג מסוים של כלי נגינה.

"בפולמוס של טיטוס":

  • "גזרו על עטרות כלות" - במלחמה שניהל טיטוס, המצביא הרומאי, גזרו אף על העטרות שהיו נוהגים להחזיק לכלות.

  • "ושלא ילמד אדם את בנו יוונית" - אין הכוונה לשפה היוונית, אלא לסוג מסוים של חוכמה, החוכמה היוונית, שכללה דרכים מסוימות של העברת מסרים.

מקורה של הגזירה על החוכמה היוונית:

הגמרא מבארת בברייתא שלמעשה נעשתה תקנה זו שנים רבות קודם לכן, בימי מלחמת האחים שהתחוללה בין בתי החשמונאים. הצרים על ירושלים היו יהודים, ורצו לספק קרבנות לבית המקדש: אנשי העיר מבפנים היו משלשלים כסף למטה, והצרים היו מעלים להם כבשים עבור קרבן התמיד, הקרבן היומי.

אולם זקן אחד מבפנים, שהיה כפי הנראה אדם רשע, ידע לתקשר באותה חוכמה של היוונים ובדרך העברת המסרים שלה. הוא רמז להם שכל עוד מעלים את הקרבנות לא יוכלו לכבוש את העיר, מפני העוצמה הרוחנית שמעניקה עבודת בית המקדש, ולפיכך יעלו חזיר במקום הכבש - וכך עשו. באותה שעה אמרו חכמים: "ארור האיש שיגדל חזירים, וארור האדם שילמד את בנו חוכמה יוונית".

ואף שאירע הדבר זמן רב לפני תקופת טיטוס, הבינו חכמים שאותה גזירה משנים קודמות לא החזיקה, ורק בימי טיטוס קיבלה משמעות הלכתית ממשית.

גזירת ה'פריון':

המשנה ממשיכה: במלחמה האחרונה של טיטוס נגד ירושלים גזרו שלא תצא הכלה בפריון - מין מבנה כעין אוהל, עשוי בגדי זהב, שהיו עושים לכלה בעברה מבית אביה לבית בעלה כחלק משמחת החתונה. גזרו אפוא שלא תשתמש בו באותה עת.

"רבותינו התירו" - המשנה מסיימת שחכמינו התירו לה להשתמש בפריון, והגמרא מבארת את הטעם: משום שיש בדבר עניין של צניעות, ולפיכך החזירו והתקינו זאת.

לסיכום: במשנה זו למדנו על הגזירות שנגזרו בעקבות המלחמות נגד ירושלים - בפולמוס של אספסיאנוס: עטרות חתנים והאירוס; בפולמוס של טיטוס: עטרות כלות ולימוד חוכמה יוונית, שמקורה בימי מלחמת האחים בין בתי החשמונאים ובמעשה החזיר; ובמלחמה האחרונה: גזירת הפריון, שרבותינו התירוה מטעמי צניעות.