סוטה, פרק ט', משנה י"ג. המשנה שלפנינו ממשיכה בעניינה של המשנה הקודמת, שבה למדנו כי משנחרב בית המקדש לא היו טעם הפירות ושמנוניתם כשהיו. כאן באה המשנה ומונה את הגורמים לירידה זו.
מה גרם לירידה זו?
"הטהרה נטלה את הטעם ואת הריח" - שמירת דיני טומאה וטהרה. בזמננו נעדרת מאיתנו התחושה של טהרה, וכולנו נחשבים טמאי מת - טמאים מחמת מגע במת או בדבר הקשור בו. ומכיוון שאין אנו טהורים, ניטלו מן הפירות הטעם והריח שהיו בהם.
"המעשרות נטלו את שומן הדגן" - הפרשת המעשרות כראוי. המעשרות נקראים בתורה "חלב", שהוא שומנו של הדבר, ומשאין אנו מפרישים אותם כראוי, נתמעט אף שומנה ועושרה של התבואה.
"וחכמים אומרים: הזנות והכשפים כלו את הכל" - שני עוונות אלו, גילוי עריות וכישוף, הם שכילו את הכול והביאו רעב לעולם.
לסיכום: במשנה זו למדנו את הגורמים לירידה שלאחר החורבן: העדר הטהרה נטל מן הפירות את הטעם ואת הריח, העדר הפרשת המעשרות נטל את שומן הדגן, ולדעת חכמים הזנות והכשפים הם שכילו את הכול והביאו רעב לעולם.