סוטה פרק ח' משנה ד': אלו שאינם זזים ממקומם

סוטה, פרק ח, משנה ד. המשנה שלפנינו מונה את אותם אנשים שאינם יוצאים למלחמה מלכתחילה: "ואלו שאין זזין ממקומן" - הם אינם זזים ממקומם ואינם יוצאים כלל אל שדה הקרב, אף לא כדי לשמוע את דברי משוח מלחמה ולחזור לאחר מכן.

אלו שאינם זזים ממקומם:

• "בנה בית וחנכו" - מי שבנה בית חדש, חנכו והחל לגור בו, אך עדיין לא גר בו שנה שלמה.

• "נטע כרם וחיללו" - מי שנטע כרם (או סוג אחר של עץ פרי), והגיעה השנה הרביעית, אך השנה הרביעית כולה עדיין לא הושלמה.

• "הנושא את ארוסתו" - מי שעושה נישואין עם ארוסתו, האישה שכבר עשה עמה קידושין. וכן "הכונס את יבמתו" - הנושא את יבמתו. במשך השנה הראשונה אין הם הולכים לשום מקום.

מקור הדין בפסוק:

"שנאמר: נקי יהיה לביתו שנה אחת" - שיהיה פנוי במשך שנה אחת לביתו. מלשון הפסוק דורשת המשנה ומרבה את כל המקרים הללו:

• "לביתו" - זה ביתו, הבית החדש שבנה.

• "יהיה" - מילה זו באה לרבות את כרמו, שאף לו יש שנה.

• "לשמח את אשתו" - זו אשתו.

• "אשר לקח" - להביא את יבמתו. מילים אלו, שלכאורה מיותרות, באות ללמד שאף אם היא יבמתו, יש לו שנה.

היקף הפטור:

"אינם מספקין מים ומזון ואין מתקנין את הדרכים" - הם אינם מספקים אפילו את המים והמזון, ואף אינם מתקנים את הדרכים. אין הם מעורבים כלל, ופטורים לגמרי במשך אותה שנה ראשונה.

לסיכום: משנה זו מונה את מי שאינם זזים ממקומם כלל ואינם יוצאים אל שדה הקרב אף לשמוע את דברי משוח מלחמה - בונה בית שחנכו, נוטע כרם שחיללו, הנושא את ארוסתו והכונס את יבמתו. הכול נדרש מן הפסוק "נקי יהיה לביתו שנה אחת", ופטורם מוחלט: אף לא אספקת מים ומזון ואף לא תיקון הדרכים.