סוטה פרק ח' משנה ב'. משנה זו ממשיכה לעסוק בסדר ההכרזות שנאמרו לצבא בטרם יצא למלחמה. במשנה הקודמת למדנו על אמירות שנאמרו מפיו של משוח מלחמה והוגברו על ידי כהן אחר; משנה זו עוסקת באמירות שנאמרו מפי משוח מלחמה, אך הוגברו על ידי השוטרים - הם קציני הצבא.
"ודברו השוטרים אל העם לאמר":
הפטור הראשון שהכריזו עליו: "מי האיש אשר בנה בית חדש ולא חנכו - ילך וישוב לביתו" - אדם שבנה בית חדש ועדיין לא חנכו, כלומר לא החל בתהליך המגורים בו, ילך וישוב לביתו.
באיזה סוג בית מדובר? המשנה מרחיבה את הפטור לכל סוגי הבניינים:
"בית התבן" - בית אחסון לתבן.
"בית הבקר" - רפת שבה תשכון בהמתו.
"בית העצים" - מקום לאחסון עציו.
"בית אוצר" - מחסן כללי.
ואין הבדל באופן שבו הגיע הבית לידיו:
"אחד הבונה" - בין שבנה את הבית בעצמו.
"ואחד הלוקח" - בין שרכש אותו.
"ואחד היורש" - ואף אם רק ירש אותו.
"ואחד שניתן לו במתנה" - או שקיבל אותו במתנה.
כל אלה כלולים בגדר בית חדש שעדיין לא הייתה לו הזדמנות לגור בו.
"מי האיש אשר נטע כרם ולא חללו":
אדם שנטע כרם חדש ועדיין לא הספיק לחללו. בשלוש השנים הראשונות הפרי אסור באיסור ערלה, ובשנה הרביעית יש להעלות את הפרי לירושלים, או לחללו ולפדותו על כסף ולהעלות את הכסף לירושלים כדי לקנות בו, כדין מעשר שני ובאותן ההלכות. אדם זה נטע את כרמו אך עדיין לא הגיע לשלב זה, שכן השנה הרביעית עוד לא החלה.
גם כאן מרחיבה המשנה את היקף הפטור:
"אחד הנוטע כרם" - בין שנטע כרם ממש.
"ואחד הנוטע חמישה אילנות" - ואף אם נטע חמישה עצי פרי בלבד.
"ואפילו מחמשת מינין" - ואף אם הם חמישה מינים שונים. המספר חמש נדרש משום שלכרם יש שיעור מינימלי של חמש גפנים, ולפיכך אף כאן נדרשות חמש נטיעות.
"אחד הנוטע ואחד המבריך" - הברכה היא לקיחת זמורת הגפן ותקיעתה בקרקע, כך שהיא יוצאת ומצמיחה במקום אחר, ודבר זה נחשב כנטיעת גפן חדשה.
"ואחד המרכיב" - הרכבת גפן אחת בתוך גפן אחרת, אף היא נחשבת כצמח חדש.
ואין הבדל אם קנה את הכרם, ירש אותו או קיבלו במתנה.
"מי האיש אשר ארש אישה ולא לקחה":
אדם שעשה קידושין ועדיין לא עשה נישואין, כלומר לא החל לחיות עמה כאיש ואישה. אף הוא נכלל בפטור זה, ואין הבדל בזהות המאורסת:
"אחד המארס את הבתולה" - אישה שהיא בתולה ולא נישאה מעולם.
"ואחד המארס את האלמנה" - אף אם קידש אלמנה.
"אפילו שומר יבם" - ואף אשת אחיו שמת ללא ילדים, העומדת להיות יבמתו. אם שמע האדם כי אחיו חשוך הילדים מת במלחמה, עוזב הוא וחוזר לביתו, שכן נעשה כעת יבם ליבמתו.
מה מוטל על החוזרים מן המלחמה:
כל אלה שנמנו במשנה זו שומעים את דברי הכהן, שהוגברו על ידי השוטרים, וחוזרים מן ההכנות למלחמה. אך אין הם חוזרים לביתם ופוטרים עצמם לגמרי: הם מספקים מים ומזון, מתקנים את הדרכים ועושים את כל עבודות התמיכה של הצבא. הם אינם משתתפים בלחימה עצמה בלבד.
לסיכום: במשנה זו למדנו את שלושת הפטורים שהכריזו עליהם השוטרים - הבונה בית חדש ולא חנכו, הנוטע כרם ולא חללו, והמארס אישה ולא לקחה. בכל אחד מהם הרחיבה המשנה את היקף הפטור: לכל סוגי הבניינים ולכל אופני הקנייה, לחמישה אילנות ולמבריך ולמרכיב, ולמארס בתולה, אלמנה או שומרת יבם. ולמדנו שהחוזרים מן המערכה אינם נפטרים כליל, אלא ממשיכים בעבודות התמיכה של הצבא.