סוטה פרק א' משנה ח': מידה כנגד מידה: שמשון ואבשלום

האזנה לשיעור0:00 / 0:00

סוטה, פרק א', משנה ח'. המשנה ממשיכה בעניין 'מידה כנגד מידה', ומביאה שתי דוגמאות מן הכתובים: שמשון ואבשלום.

שמשון - הלך אחר עיניו:

המשנה אומרת: "שמשון הלך אחר עיניו, לפיכך ניקרו פלשתים את עיניו". שמשון, שופטם של ישראל, הלך אחר מראה עיניו ואחר תאוותו לאישה שבחר לו לאישה, ואמר עליה: "היא ישרה בעיני". לפיכך נענש באותו איבר עצמו, "שנאמר: 'ויאחזו פלשתים וינקרו את עיניו'" - הפלשתים תפסו אותו וניקרו את עיניו.

אבשלום - שלוש מידות כנגד שלוש:

"אבשלום נתגאה בשערו, לפיכך נתלה בשערו" - אבשלום התגאה בשערו היפה, אשר לא היה גוזזו מפני שהיה נזיר. לפיכך נאחז שערו בענפים ונתלה בו.
"ולפי שבא על עשר פילגשות אביו, לפיכך נתנו בו עשר לונביאות" - משום שבא על עשר פילגשי אביו, נדקר ונתקעו בו עשרה רמחים, "שנאמר: 'ויסובו עשרה אנשים נושאי כלי יואב'" - הוא הוקף על ידי עשרת האנשים נושאי כליו של יואב, והם הטילו בו את חניתותיהם.
"ולפי שגנב שלושה לבבות: לב אביו, ולב בית דין, ולב ישראל" - 'גניבת לב' היא לשון נקייה לרמייה. אבשלום רימה את אביו, את בית הדין (הסנהדרין) ואת עם ישראל במהלך מרידתו, "שנאמר: 'ויגנב אבשלום את לב אנשי ישראל'". לפיכך "נתקעו בו שלושה שבטים" - שלושה מקלות עץ, "שנאמר: 'ויקח שלושה שבטים בכפו ויתקעם בלב אבשלום'" - יואב נטל שלושה שבטים בכף ידו, תקעם בלבו של אבשלום והמיתו.

לסיכום: במשנה זו ראינו שני עונשים שנמדדו באותה מידה שבה חטאו החוטאים: שמשון, שהלך אחר עיניו וניקרו הפלשתים את עיניו; ואבשלום, שנענש בשלוש מידות כנגד שלוש - נתלה בשערו שבו התגאה, נתקעו בו עשר לונביאות כנגד עשר פילגשי אביו, ונתקעו בו שלושה שבטים כנגד שלושת הלבבות שגנב.

המאמר המקורי

אות סוטה א:ח

שִׁמְשׁוֹן הָלַךְ אַחַר עֵינָיו, לְפִיכָךְ נִקְּרוּ פְלִשְׁתִּים אֶת עֵינָיו, שֶׁנֶּאֱמַר (שופטים טז) וַיֹּאחֲזוּהוּ פְלִשְׁתִּים וַיְנַקְּרוּ אֶת עֵינָיו. אַבְשָׁלוֹם נִתְגָּאָה בִשְׂעָרוֹ, לְפִיכָךְ נִתְלָה בִשְׂעָרוֹ. וּלְפִי שֶׁבָּא עַל עֶשֶׂר פִּילַגְשֵׁי אָבִיו, לְפִיכָךְ נִתְּנוּ בוֹ עֶשֶׂר לוֹנְבִיּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל ב יח) וַיָּסֹבּוּ עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים נֹשְׂאֵי כְּלֵי יוֹאָב. וּלְפִי שֶׁגָּנַב שְׁלשָׁה לְבָבוֹת, לֵב אָבִיו, וְלֵב בֵּית דִּין, וְלֵב יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (שם טו) וַיְגַנֵּב אַבְשָׁלוֹם אֶת לֵב אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל, לְפִיכָךְ נִתְקְעוּ בוֹ שְׁלשָׁה שְׁבָטִים, שֶׁנֶּאֱמַר (שם יח) וַיִּקַּח שְׁלשָׁה שְׁבָטִים בְּכַפּוֹ וַיִּתְקָעֵם בְּלֵב אַבְשָׁלוֹם: The mishna provides additional examples of people who were treated by Heaven commensurate with their actions. Samson followed his eyes, therefore he was punished measure for measure, as the Philistines gouged out his eyes, as it is stated: “And the Philistines laid hold on him, and put out his eyes” (Judges 16:21). Absalom was excessively proud of his hair, and therefore he was hanged by his hair. And furthermore, because he engaged in sexual intercourse with ten of his father’s concubines (see II Samuel 15:16 and 16:22), therefore ten spears [loneviyyot] were put, i.e., thrust, into him, as it is stated: “And ten young men that bore Joab’s armor compassed about and smote Absalom, and slew him” (II Samuel 18:15). And because he stole three times, committing three thefts of people’s hearts: The heart of his father, as he tricked him by saying that he was going to sacrifice offerings; the heart of the court, as he tricked them into following him; and the heart of the Jewish people, as it is stated: “So Absalom stole the hearts of the men of Israel” (II Samuel 15:6), therefore three spears were embedded into his heart, as it is stated: “Then said Joab: I may not tarry like this with you. And he took three spears in his hand, and thrust them through the heart of Absalom, while he was yet alive” (II Samuel 18:14).