שקלים פרק ו' משנה ג': שלושה עשר השערים

האזנה לשיעור0:00 / 0:00

שקלים, פרק ו, משנה ג. במשנה הראשונה של הפרק הזכרנו שהיו שלושה עשר מקומות בבית המקדש שבהם היו משתחווים. המשנה שלפנינו באה לברר היכן בדיוק היו אותם מקומות.

המשנה מונה את חלוקתם: "ארבע בצפון, ארבע בדרום, שלוש במזרח, שתיים במערב" - ומהו הטעם לחלוקה זו? "כנגד שלושה עשר שערים". מקומות ההשתחוויה הותאמו למספר שערי העזרה.

מחלוקת התנאים במספר השערים:

נחלקו התנאים כמה שערים היו בעזרה. בהר הבית, כלפי חוץ, היו חמישה שערים; אך בעזרה עצמה נחלקו הדעות - יש אומרים שלושה עשר שערים, ויש אומרים שבעה בלבד. המשנה שלנו נוקטת כדעה שהיו שלושה עשר, ועתה היא מונה אותם אחד לאחד.

השערים הדרומיים, מן המערב ומזרחה:

שער העליון - הר הבית מתרומם בצדו המערבי, מאחורי בית המקדש, ומשם הוא יורד ומשתפל בהדרגה. לפיכך נקרא השער המערבי שבדרום "שער העליון", השער הגבוה שבהם.
שער הדלק - שער העצים, שבו היו מכניסים את העצים לשריפה על המזבח לצורך המערכה.
שער הבכורות - השער שדרכו היו מביאים את בעלי החיים שהיו בכורות. מאחר שהבכורות קודשים קלים הם וניתן לשוחטם בדרום, נקבע להם שער בכותל הדרומי.
שער המים - "ולמה נקרא שמו שער המים? שבו מכניסין צלוחית של מים של ניסוך בחג" - בשער זה היו מכניסים את הכלי שבו המים לניסוך המים על המזבח בחג הסוכות. (מסופר כי שער המים המפורסם שבוושינגטון נקרא על שם שער המים שבבית המקדש, ואין לדעת אם אמת בדבר או אגדה.)

רבי אליעזר בן יעקב נותן טעם אחר לשמו של שער המים, וטעמו נעוץ בנבואת יחזקאל על בית המקדש השלישי לעתיד לבוא: זהו המקום שממנו יהיו המים "מפכים" - לשון של שיעור וגודל, כשיעור פך וכד - המים יצאו מתחת מפתן הבית ויזרמו דרך שער זה.

השערים הצפוניים, כנגדם, מן המערב ומזרחה:

שער יכניה - זהו השער שדרכו יצא יכניה המלך בבית המקדש הראשון בצאתו לגלות. הוא הוגלה לבבל עוד לפני חורבן הבית, ובדרכו עצר ובא לבית המקדש להשתחוות שם קודם יציאתו לגלות.
שער הקרבן - שבו היו מביאים את הקרבנות הנשחטים בצד הצפוני, והם קרבנות רבים, שכן אין שחיטתם אלא בצפון העזרה.
שער הנשים - לפי השיטה שאף נשים סומכות על קרבנותיהן, היו נכנסות בו לצורך הסמיכה; ואף לפי השיטה שאין נשים סומכות, רצו לעמוד בסמוך לקרבנן.
שער השיר - השער שדרכו היו מכניסים את כלי הנגינה.

שערי המזרח והמערב:

במזרח היה השער המפורסם, הפתח שבמזרח, ולצדו שני שערים קטנים ממנו, אחד לימינו ואחד לשמאלו - ובסך הכול שלושה. במערב היו שני שערים מאחורי ההיכל, מאחורי הקודש, ולשערים אלו לא היה שם כלל.

וכפי שהזכרנו, משנה זו הולכת - כמבואר בירושלמי - לשיטת אבא יוסף בן חנן, שהיו שלושה עשר שערים בבית המקדש. אך החכמים סוברים שלא היו אלא שבעה שערים, ולשיטתם שלושה עשר מקומות ההשתחוויה מכוונים כנגד שלוש עשרה הפרצות שפרצו מלכי יוון בעת שרדפו את ישראל - הפרצות שאנו מזכירים בשיר "מעוז צור". הם פרצו שלוש עשרה פרצות בחיל, באזור המקיף את העזרה, שממנו והלאה לא הורשה גוי להיכנס. ולאחר שניצחו החשמונאים, סתמו את הפרצות הללו ותיקנו שיהיו משתחווים במקומות הללו, כהודיה על שזכו לכבוש את היוונים.

המאמר המקורי

אות שקלים ו:ג

וְהֵיכָן הָיוּ מִשְׁתַּחֲוִים, אַרְבַּע בַּצָּפוֹן, וְאַרְבַּע בַּדָּרוֹם, שָׁלשׁ בַּמִּזְרָח, וּשְׁתַּיִם בַּמַּעֲרָב, כְּנֶגֶד שְׁלשָׁה עָשָׂר שְׁעָרִים. שְׁעָרִים דְּרוֹמִיִּים סְמוּכִין לַמַּעֲרָב, שַׁעַר הָעֶלְיוֹן, שַׁעַר הַדֶּלֶק, שַׁעַר הַבְּכוֹרוֹת, שַׁעַר הַמָּיִם. וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ שַׁעַר הַמַּיִם, שֶׁבּוֹ מַכְנִיסִין צְלוֹחִית שֶׁל מַיִם שֶׁל נִסּוּךְ בֶּחָג. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר, בּוֹ הַמַּיִם מְפַכִּים וַעֲתִידִין לִהְיוֹת יוֹצְאִין מִתַּחַת מִפְתַּן הַבַּיִת. לְעֻמָּתָן בַּצָּפוֹן סְמוּכִין לַמַּעֲרָב, שַׁעַר יְכָנְיָה, שַׁעַר קָרְבָּן, שַׁעַר נָשִׁים, שַׁעַר הַשִּׁיר. וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ שַׁעַר יְכָנְיָה, שֶׁבּוֹ יָצָא יְכָנְיָה בְּגָלוּתוֹ. בַּמִּזְרָח, שַׁעַר נִיקָנוֹר, וּשְׁנֵי פִשְׁפְּשִׁין הָיוּ לוֹ, אֶחָד בִּימִינוֹ וְאֶחָד בִּשְׂמֹאלוֹ. וּשְׁנַיִם בַּמַּעֲרָב שֶׁלֹּא הָיָה לָהֶם שֵׁם: The previous mishna mentioned that there were thirteen prostrations in the Temple. Where were these prostrations? There were four in the north of the courtyard, four in the south, three in the east and two in the west, as the thirteen prostrations were facing the thirteen gates of the Temple courtyard. The thirteen gates were as follows: The southern ones, listed in order, beginning with the one adjacent to the western side, were the Upper Gate, and the topography of the courtyard was such that there was an incline on the east-west plane, therefore the gate farthest to the west was higher than the other gates; the Gate of Kindling, through which the priests would bring the wood for the arrangement of fire on top of the altar; the Gate of the Firstborn, through which priests would bring the ritually pure firstborn animals to be sacrificed, as it is permitted to slaughter firstborn animals on the southern side of the courtyard; and the Gate of Water. The mishna elaborates: And why was it named the Gate of Water? Since through it they would bring in the vial of water for the water libation on the festival of Sukkot, as they would ceremoniously draw the water from the Pool of Siloam and bring it to the altar through this gate. Rabbi Eliezer ben Ya’akov says: There was a different reason for this name. It was called the Gate of Water because through it the water would trickle [mefakim], and in the future this water will increase and go out from under the threshold of the House. Facing these gates were the ones in the north, listed in order from the one closest to the west: The Gate of Jeconiah; the Gate of the Offering, through which they would bring the offerings of the most sacred order, as these could be slaughtered only in the northern part of the courtyard; the Gate of Women, where women would enter the courtyard to place their hands on the heads of their offerings; and the Gate of Song, through which they would bring the musical instruments into the courtyard. The mishna asks: And why was it called the Gate of Jeconiah? The reason is that through it Jeconiah went out to his exile. Before Jeconiah was exiled by Nebuchadnezzar to Babylon he came to take leave of the Temple, and he left through this gate. The mishna resumes the list with the gates that are in the east: the Gate of Nicanor, which was named after Nicanor, who brought the doors of this gate from Egypt (see Yoma 38a). And the Gate of Nicanor had two wickets [pishpeshin], one on its right and one on its left. And there were two gates in the west that did not have a name, making a total of thirteen gates.