ראש השנה, פרק ד', משנה ח'. המשנה באה ללמדנו כי אין לחלל את ראש השנה ואת יום טוב, ואפילו באיסור דרבנן בלבד, לצורך קיום מצוות שופר - אף על פי ששמיעת השופר היא מצווה מן התורה.
"שופר של ראש השנה, אין מעבירין עליו את התחום":
אין אדם רשאי לצאת חוץ לתחום כדי להביא שופר או כדי לשמוע את התקיעות. אף ששמיעת שופר היא מצוות עשה, יום טוב עצמו כולל מצוות עשה ולא תעשה, ואין מצוות עשה דוחה עשה ולא תעשה. יתרה מזו: אפילו כאשר מדובר באיסור דרבנן בלבד, אין אנו דוחים אותו מפני מצוות העשה של שופר.
וכן ממשיכה המשנה ומונה:
"אין מפקחין עליו את הגל" - אם נפלה ערמת אבנים על השופר, אין מסלקים את האבנים, שהן מוקצה, כדי לתקוע בו.
"לא עולין באילן" - העלייה על האילן אסורה מדרבנן, גזירה שמא יתלוש ענף.
"לא רוכבין על גבי בהמה" - הרכיבה על בהמה כדי להשיג שופר אסורה אף היא מדרבנן, שמא יתלוש ענף כדי להנהיג את הבהמה כראוי.
"לא שטין על פני המים" - השחייה אסורה מדרבנן, שמא יעשה כלי ציפה.
"ואין חותכין אותו":
אם השופר זקוק לחיתוך, אין חותכים אותו - "בין בדבר שהוא משום שבות", בכלי האסור מדרבנן, "ובין בדבר שהוא משום לא תעשה", בדרך החיתוך הרגילה, האסורה מן התורה. שתי הדרכים אסורות.
"אבל אם רצה ליתן לתוכו מים או יין - ייתן":
מותר להשרות את השופר במים או ביין כדי שקולו יישמע ערב יותר. הדבר מותר משום שאין בכך תיקון כלל, אלא המתקת הצליל בלבד.
"אין מעכבין את התינוקות מלתקוע":
אין מונעים מן הילדים לתקוע בשופר בראש השנה, "אבל מתעסקין עמהם עד שילמדו" - אדרבה, עוסקים עמהם עד שילמדו כיצד לתקוע. הגמרא אומרת שהדבר נכון אפילו בשבת: אף שאין תוקעים בשופר בשבת, לילדים מותר לעשות זאת בראש השנה שחל להיות בשבת.
דין מתעסק:
מכיוון שעסקנו ברעיון של תקיעה לצורכי תרגול בלבד, כפי שהזכרנו אצל הילדים, יש להעמיד על הכלל: מתעסק לא יצא.
התוקע: מבוגר התוקע בשופר לשם אימון בלבד, ללא כוונה לקיים את המצווה, אינו יוצא ידי חובתו.
השומע: אף השומע תקיעה מאדם שתקע דרך התעסקות, לצורכי אימון ולא לשם מצווה, אינו יוצא ידי חובה. התקיעה צריכה להיעשות לשם המצווה, ולא כדי להתאמן בהוצאת הקולות הנכונים בלבד.
לסיכום: במשנה זו למדנו כי אין דוחים את איסורי יום טוב מפני מצוות שופר, אף לא איסורי דרבנן - לא יציאה חוץ לתחום, לא פיקוח הגל, לא עלייה באילן, לא רכיבה על בהמה ולא שחייה, וכן אין חותכים את השופר לא באיסור דרבנן ולא באיסור תורה. לעומת זאת מותר ליתן לתוכו מים או יין, שאין בכך תיקון. עוד למדנו שאין מעכבים את התינוקות מלתקוע אלא מתעסקים עמהם עד שילמדו, ואף על פי כן - תקיעה של מתעסק אינה מוציאה ידי חובה, לא את התוקע ולא את השומע.