ראש השנה, פרק ג', משנה ב'. מכאן ואילך אין המשנה עוסקת עוד בהלכות קידוש החודש, אלא פונה למצוות הקשורות בראש השנה, ובראשן מצוות שופר.
לשון המשנה:
"כל השופרות כשרים חוץ משל פרה, מפני שהוא קרן" - כל סוגי השופרות כשרים למצווה, למעט קרנה של פרה, שאינה נקראת שופר אלא קרן בלבד.
בכלל השופרות הכשרים:
קרן של איל - הקרן המעוקלת, המצויה ביותר.
שופר של יעל - היעל הוא מין הדומה לעז בר, וקרנו ישרה יותר.
שיטת רבי יוסי:
רבי יוסי חולק וסובר: "והלא כל השופרות נקראו קרן, שנאמר 'במשוך בקרן היובל'" - הכתוב מכנה 'קרן היובל' אף את הקרן העשויה מקרן של איל ('יובל' מתייחס לאיל). לדעתו, עצם השם 'קרן' אינו פוסל, ולפיכך אף קרן של פרה ראויה להיות כשרה.
תשובת חכמים:
הגמרא מבארת כי חכמים השיבו לרבי יוסי: אמת הדבר שכל השופרות נקראים גם 'קרן', אולם הם נקראים גם 'שופר'; ואילו קרנה של פרה נקראת 'קרן' בלבד ואינה נקראת 'שופר' כלל. זוהי כוונת המשנה באומרה "מפני שהוא קרן" - מפני שהוא נקרא קרן באופן בלעדי.
טעם נוסף - "אין קטגור נעשה סנגור":
הגמרא מוסיפה טעם נוסף לפסול, מכוח העיקרון שאין המקטרג נעשה מליץ יושר: מאחר שהפרה הייתה מעורבת בעוון חטא העגל, אין אנו חפצים במעורבות כלשהי של פרה בראש השנה, בשעה שאנו מבקשים להיזכר לטובה ולמחילת עוונות.
לסיכום: במשנה זו למדנו שכל השופרות כשרים - קרן איל וקרן יעל - חוץ משל פרה, לפי שהיא נקראת 'קרן' בלבד ולא 'שופר'; ראינו את שיטת רבי יוסי מן הכתוב "בקרן היובל", את תשובת חכמים המבחינה בין שם בלעדי לשם משותף, ואת הטעם הנוסף של "אין קטגור נעשה סנגור" מחמת חטא העגל.