פסחים פרק ה' משנה ה': כיצד היה קרבן פסח נשחט בשלוש כתות

המשנה שלפנינו מתארת בפירוט כיצד התנהל התהליך שבו שחטו רבבות מישראל את קרבן הפסח בערב פסח. המשנה קובעת כי הפסח היה נשחט בשלוש כתות, ולמדה זאת מלשון הפסוק, שהקרבן צריך להישחט על ידי "כל קהל עדת ישראל".

מקור החלוקה לשלוש כתות:

כלל ישראל מתואר בפסוק זה בשלושה תארים:

• "קהל"

• "עדת"

• "ישראל"

משלושת המונחים הללו למדים כי השחיטה נעשתה בשלוש קבוצות נפרדות.

סדר הכת הראשונה:

הכת הראשונה נכנסה לעזרה שבבית המקדש, והעזרה נתמלאה באנשים ובקרבנות הפסח. משנתמלאה, נסגרו דלתות העזרה, והכהנים תקעו בחצוצרותיהם: תקיעה, תרועה ותקיעה. הכהנים עמדו ערוכים בשורות ובטורים, מן המקום שבו נעשתה השחיטה ועד למזבח.

שורות הכהנים והכלים שבידיהם:

בידי הכהנים היו כלים לקבלת הדם, עשויים כסף או זהב. השורות היו אחידות:

• שורה אחת של כהנים שכולם אוחזים בכלי כסף.

• שורה אחרת שכולם אוחזים בכלי זהב.

לא ערבבו כלי כסף וכלי זהב באותה שורה, הן משום שביקשו אחידות והן משום שכך נראה הדבר נאה יותר.

מדוע לא הייתה לכלים תחתית שטוחה:

הכלים שנועדו לקבלת הדם לא נעשו בעלי תחתית שטוחה, אלא מחודדת. הטעם לכך: שמא יניחם אחד הכהנים על הרצפה, ובריבוי אלפי כלי הדם עלול הדם להיקרש, ושוב לא ניתן יהיה לזורקו על המזבח ולקיים בו את קרבן הפסח. משנעשתה התחתית מחודדת, לא היה ניתן להניח את הכלי כלל, והכהנים נאלצו להמשיך ולהעבירו מיד ליד עד לזריקת הדם על המזבח.

לסיכום: במשנה זו למדנו על חלוקת שוחטי הפסח לשלוש כתות, הנלמדת מלשון הפסוק "כל קהל עדת ישראל"; על סדר כניסת הכת הראשונה לעזרה, סגירת הדלתות ותקיעת הכהנים בחצוצרות; על שורות הכהנים האחידות בכלי כסף ובכלי זהב; ועל תחתיתם המחודדת של הכלים, שנועדה למנוע את הנחתם ואת קרישת הדם שבתוכם.