המשנה מונה בין המלאכות המותרות בערב פסח את הושבת התרנגולות: "מושיבין שובכין לתרנגולים בארבעה עשר" - מותר להושיב את התרנגולת על הביצים שהטילה כדי שיתפתחו לאפרוחים, ומותר לעשות זאת, לפי לימודו של רבן גמליאל, בי"ד בניסן.
נחלקו המפרשים בהיקף ההיתר:
אף לאחר חצות - שכן אין זו מלאכה ממש.
קודם חצות בלבד - במקומות שבהם נאסרה המלאכה מחמת המנהג.
תרנגולת שברחה - דין חול המועד:
המשנה ממשיכה: "ותרנגולת שברחה, מחזירין אותה למקומה". הגמרא מבארת שאין הלכה זו עוסקת בערב פסח אלא בחול המועד עצמו. שהרי אם מדובר בי"ד, כבר היינו למדים זאת מן הרישא - שמותר להושיב את התרנגולות על הביצים מלכתחילה בי"ד, וכל שכן שמותר להחזיר תרנגולת שכבר ישבה שם וברחה. בהכרח, אפוא, שהמשנה מלמדת חידוש נוסף: שאף בחול המועד הדבר מותר.
עוד מבארת הגמרא כי היתר ההחזרה בחול המועד מותנה בשני תנאים:
תוך שלושה ימים מבריחתה - שלאחר מכן כבר פג חומן של הביצים, ואין ההחזרה מועילה עוד.
לאחר שישבה עליהן שלושה ימים - שאז שוב אינן ראויות לאכילה, אלא הן צריכות להתפתח, וכבר החלו בכך. נמצא שאם לא תוחזר התרנגולת יש כאן הפסד ממשי של הביצים, ובמצב זה מותר להחזירה בחול המועד.
אם מתה: אם מתה התרנגולת, מותר להביא תרנגולת אחרת ולהושיבה תחתיה. ויש דעה שהלכה אחרונה זו אינה אמורה בחול המועד אלא בי"ד בלבד, אך בחול המועד אין להושיב שם תרנגולת חדשה לגמרי.
גריפת הזבל מתחת רגלי הבהמה:
בי"ד בניסן מותר לגרוף ולפנות את הזבל שמתחת רגלי הבהמה ולזרקו החוצה, ולרוב הדעות אף לאחר חצות. מכל מקום, אין מעבירים אותו ומוציאים אותו לגמרי אל האשפה, אלא מסלקים אותו לצדדין בלבד.
הולכת כלים והבאתם מבית האומן:
עוד שנינו: "מוליכין ומביאין כלים מבית האומן, אף על פי שאינן לצורך המועד" - מותר להביא כלים לתיקון וליטול כלים שכבר תוקנו, וזאת כל יום י"ד, אף שאין בהם צורך ליום טוב. שהרי אין כאן מלאכה אסורה כלל, אלא הבאת הכלים לביתו או החזרתם לביתו של האומן או לחנותו.
אולם בחול המועד אין להביא כלים לתיקון, אף על פי שלא יתוקנו עד לאחר יום טוב, ואפילו אם הם נחוצים לצורך המועד. וכן אין להביא מבית האומן כלים שאינם נחוצים לצורך המועד.