פסחים פרק ג' משנה ה': שיאור וסידוק

האזנה לשיעור0:00 / 0:00

פסחים פרק ג', משנה ה'. משנה זו מתארת את שני השלבים השונים שבהפיכת הבצק לחמץ, ולכל אחד מהם דין שונה בחומרת העונש הכרוך בו.

שני השלבים שבמשנה:

"שיאור" - מצב של החמצה המצוי ממש בתחילת התהליך. בצק שהגיע לשלב זה יישרף, אך האוכלו פטור מכרת ואף אינו לוקה, שכן בשלב זה הריהו בגדר חמץ נוקשה - חמץ שאינו ראוי לאכילה.
"סידוק" - כאשר נתרבו בבצק הסדקים והבקיעים מחמת התסיסה. אף הוא טעון שריפה לפני הפסח, והאוכלו חייב כרת, שכן זהו חמץ גמור ומוחלט.

הגדרת השלבים לדעת רבי יהודה:

שיאור: כשנראים בבצק סדקים דקים מאוד, כ"קרני חגבים", היוצאים לכיוונים שונים.
סידוק: כשאותם סדקים מתחילים להשתלב ולהתחבר זה בזה - שלב מתקדם יותר, הנחשב חמץ גמור.

שיטת חכמים:

חכמים חולקים וסוברים כי שני המצבים - הן הקווים הדקים של הסדקים והן הסדקים המתחברים זה לזה - נחשבים חמץ גמור, ושניהם בכלל "סידוק", הוא השלב המאוחר. טעם הדבר, כמבואר בגמרא: אף שמלמעלה נראה שאין בו אלא סדקים מועטים, מלמטה כבר נתרבו בו סדקים הרבה.

אם כן, מהו "שיאור" לדעת חכמים - אותה דרגה קלה שאינה חמץ גמור?

זהו בצק שפניו הלבינו, כאדם ששערותיו סמרו מחמת פחד ופניו הלבינו. בדרגה זו נחשב הבצק חמץ באופן חלקי בלבד, ואין האוכלו חייב כרת או מלקות; ואף על פי כן, מוטלת חובה לשורפו.

המאמר המקורי

אות פסחים ג:ה

שִׂאוּר, יִשָּׂרֵף, וְהָאוֹכְלוֹ פָטוּר. סָדוּק, יִשָּׂרֵף, וְהָאוֹכְלוֹ חַיָּב כָּרֵת. אֵיזֶהוּ שִׂאוּר, כְּקַרְנֵי חֲגָבִים. סָדוּק, שֶׁנִּתְעָרְבוּ סְדָקָיו זֶה בָזֶה, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, זֶה וָזֶה, הָאוֹכְלוֹ חַיָּב כָּרֵת. וְאֵיזֶהוּ שִׂאוּר, כָּל שֶׁהִכְסִיפוּ פָנָיו כְּאָדָם שֶׁעָמְדוּ שַׂעֲרוֹתָיו: Dough at the beginning of the leavening process [siur], must be burned, but one who eats it is exempt from the punishment of karet because the dough had not become fully leavened. Dough that has reached the stage of cracking must be burned, and one who eats it intentionally is liable to receive karet, as he has intentionally eaten leavened bread during Passover. What is considered siur? Dough that has been leavened to the point that it has cracks that look like the antennae of locusts. The stage of cracking occurs later in the leavening process, when the cracks intermingle. This is the statement of Rabbi Yehuda. And the Rabbis say: One who intentionally eats either this or that, dough with cracks like locust antennae or with cracks that have become intermingled, is liable to receive karet, as once dough begins to crack it has certainly become leavened. And what is siur? It is any dough whose surface has becomes pale like the face of a person whose hair stands on end due to fear.