נדרים, פרק י"א, משנה י'. לפנינו משנה מעניינת, העוסקת בנערה - בחורה המצויה בין הזמן שבו הראתה סימני טהרה בגיל שתים עשרה ובין ששת החודשים שלאחר מכן, עד שתיעשה בוגרת. בתקופת הנערות, כפי שלמדנו, היא עדיין תחת רשות האב, והאב יכול להפר את נדריה; משנעשתה בוגרת, שוב אין בכוחו להפר את נדריה. וכן למדנו כי אם נתארסה, האב והארוס מפירים את נדריה יחד.
משנתנו מונה תשעה מקרים של נערה שנדריה קיימים, ואין האב יכול להפר אותם. תשעת המקרים נחלקים לשלוש קטגוריות, שלושה מקרים בכל אחת:
יתומה בחיי האב: משנישאה, יצאה מרשות אביה ואינה חוזרת אליה, ואפילו נתגרשה. אישה זו קרויה 'יתומה בחיי האב' - אף שעדיין היא נערה, אין היא שבה לרשות אביה.
יתומה ממש: אביה נפטר בפועל, ואין אב שיפר את נדריה.
בוגרת: עברה את שלב הנערות. ייתכן שהייתה נערה בשעת הנדר, אך כעת היא בוגרת.
הגמרא מבארת כי משנה זו פשוטה היא לגמרי, ובירושלמי מפורש שלא נשנתה אלא כדי לחדד בה את התלמידים ולסייע ליכולת האנליטית שלהם, ולא באה ללמדנו הלכה חדשה.
המשנה פותחת ואומרת: "תשע נערות נדריהן קיימין" - תשעה מקרים של נערה שנדרה עומד בתוקפו.
הקטגוריה הראשונה - יתומה בחיי האב:
"בוגרת והיא יתומה" - נדרה כשהיא בוגרת, וגם יתומה בחיי האב, שכבר נישאה ואינה תחת רשות האב. הרי כאן שתי סיבות לקיום הנדר: היותה בוגרת, והיותה יתומה בחיי האב.
"נערה ובגרה והיא יתומה" - הייתה נערה בשעת הנדר ולאחר מכן בגרה, והיא גם יתומה בחיי האב שכן כבר עברה את הנישואין; ובשעה שהיא מבקשת להשתחרר מן הנדר כבר בגרה. אף כאן שתי סיבות באותו מקרה.
"נערה שלא בגרה והיא יתומה" - עדיין היא נערה ולא בגרה, אך יתומה בחיי האב, שהרי היו לה נישואין.
שלושת המקרים הללו נכללים כולם בקטגוריה של יתומה בחיי האב: מאחר שהיו לה נישואין, אין היא נתונה עוד תחת רשות האב.
הקטגוריה השנייה - יתומה ממש:
"בוגרת ומת אביה" - נדרה לאחר מיתת אביה, וכבר הייתה בוגרת בשעת הנדר.
"נערה ובגרה ומת אביה" - נדרה לאחר מיתת אביה בעודה נערה, וכעת היא בוגרת.
"נערה שלא בגרה ומת אביה" - נדרה לאחר מיתת אביה בעודה נערה, ועדיין לא בגרה.
אלו הם שלושת המקרים של יתומה ממש, שאביה נפטר בפועל.
הקטגוריה השלישית - בוגרת:
"נערה שמת אביה ומשמת אביה בגרה" - נדרה בעודה נערה, אחר כך מת אביה והיא נעשתה בוגרת. אף כאן שתי סיבות לקיום הנדר: מיתת האב ובגרותה.
"בוגרת ואביה קיים" - נדרה כשהיא בוגרת ואביה עדיין חי, ועצם היותה בוגרת מקיימת את נדרה.
"נערה ובגרה ואביה קיים" - נדרה בעודה נערה, ואביה עדיין חי, אך כעת היא בוגרת, ושוב אין הוא יכול להפר את נדרה.
רבי יהודה אומר:
רבי יהודה מוסיף: "אף המשיא את בתו קטנה, ונתאלמנה או נתגרשה וחזרה אצלו - עדיין היא נערה". כלומר, המשיא את בתו הקטנה, שעדיין אינה אפילו נערה, ונישאה - ולא רק קידושין ואירוסין היו לה, אלא נישואין ממש - ולאחר מכן נתאלמנה או נתגרשה וחזרה לבית אביה, אף שעדיין היא נערה, עצם הנישואין גורמים לכך שנדריה קיימים. למעשה היא עשויה לשוב לבית אביה, אך אין לו שליטה עליה בכל הנוגע לנדריה, שכן משהיו לה נישואין יצאה מרשות אביה לעניין נדרים.
לסיכום: במשנה זו מנינו תשעה מקרים של נערה שנדריה קיימים ואין האב יכול להפרם, הנחלקים לשלוש קטגוריות: יתומה בחיי האב שנישאה ויצאה מרשותו, יתומה ממש שמת אביה, ובוגרת שעברה את שלב הנערות. עמדנו על כך שבחלק מן המקרים יש שתי סיבות המצטרפות יחד לקיום הנדר, ועל דברי הירושלמי שמשנה זו לא נשנתה אלא כדי לחדד בה את התלמידים. לבסוף למדנו את דברי רבי יהודה, שאף קטנה שהשיאה אביה ונתאלמנה או נתגרשה וחזרה אצלו - נדריה קיימים, מכיוון שהנישואין הוציאוה מרשות אביה לעניין נדרים.