נדרים, פרק ג', משנה ז'. המשנה עוסקת באדם שנדר שלא ייהנה מן "אלו שהשמש רואה אותם", ומלמדת כי נודר זה אסור ליהנות אף מאנשים סומים.
ומדוע? הרי הסומים אינם רואים את השמש.
ביאור לשון הנדר:
המשנה מבהירה כי הנודר לא נקט בלשון 'הרואים את השמש', אלא בלשון "אלו שהשמש רואה אותם". משמעות הדברים היא שכוונתו לכל אדם או חפץ שהשמש רואה אותו, ולפיכך אף הסומים בכלל הנדר, שכן השמש רואה אותם.
מה בא הנודר למעט?
בלשון זו בא הנודר למעט אנשים או דברים שאין השמש רואה אותם, ואלו הם:
הדגים שבים - אין השמש רואה אותם.
עוברים במעי אמם - אין השמש רואה אותם.
אלו אינם נכללים בנדר, והנודר מותר ליהנות מהם.
לסיכום: הנודר מ"אלו שהשמש רואה אותם" אסור אף בסומים, משום שלשון נדרו אינה מתייחסת לראייתו של האדם אלא לראיית השמש בו; ואילו הדגים שבים והעוברים במעי אמם, שאין השמש רואה אותם, אינם בכלל הנדר.