נדרים, פרק י', משנה ז'. משנה זו עוסקת ביכולתו של הבעל להפר את נדרי אשתו מראש, או לקיימם מראש - עוד בטרם נדרה אותם.
קיום הנדרים מראש:
המשנה פותחת: "האומר לאשתו: כל הנדרים שתדורי מכאן עד שאבוא ממקום פלוני - הרי הן קיימין". הבעל היוצא לדרך מבקש להקים מראש את כל הנדרים שתדור אשתו מאותה שעה ועד שובו, ולהחילם כתקפים. על כך קובעת המשנה: "לא אמר כלום" - אין בדבריו ממש, ואין ההקמה חלה על נדרים שטרם נדרו.
יש המבארים את הטעם: ייתכן שכאשר יישמע את הנדר בפועל לא יהיה מעוניין בקיומו, ונמצא שהקמתו הייתה הקמה בטעות, ומשום כך אינה תקפה.
הפרת הנדרים מראש - מחלוקת:
ומה הדין כאשר אמר "הרי הן מופרין" - הבעל מבקש שכל הנדרים שתדור אשתו מכאן ועד שובו יהיו מופרים ולא יחולו כלל?
רבי אליעזר אומר: מופר - ההפרה תקפה מראש, אף שהנדרים עדיין לא נדרו.
וחכמים אומרים: אינו מופר - אין בכוחו להפר נדרים שטרם באו לעולם.
טענת רבי אליעזר:
אמר רבי אליעזר: "אם הפר נדרים שבאו לכלל איסור, לא יפר נדרים שלא באו לכלל איסור?" - אם ההפרה פועלת אף בנדרים שכבר חלו ובאו לכלל איסור, קל וחומר שיהא בכוחה לפעול בנדרים שעדיין לא חלו, שהרי אין תוקפם חזק כשל הראשונים.
תשובת חכמים:
אמרו לו: "הרי הוא אומר: אישה יקימנו ואישה יפרנו" - הכתוב כרך יחד את ההקמה ואת ההפרה, ומכאן שדינם שווה:
"את שבא לכלל הקם - בא לכלל הפר" - נדר שהגיע לכלל מצב שניתן להקימו, כלומר שכבר נדרה אותו, ניתן אף להפרו.
"לא בא לכלל הקם - לא בא לכלל הפר" - נדר שעדיין אינו בר הקמה, אין בידו אף להפרו.
לסיכום: במשנה זו למדנו כי אין הבעל יכול להקים מראש את נדרי אשתו, ולדעת חכמים אף אינו יכול להפרם מראש. רבי אליעזר סבר בקל וחומר שכוח ההפרה יפה אף בנדרים שטרם חלו, ואילו חכמים השיבו מן הכתוב "אישה יקימנו ואישה יפרנו", שההפרה וההקמה שקולות זו לזו: כל שאינו בר הקמה - אינו בר הפרה.