משנה ו' במסכת יבמות דנה במעמדה של שומרת יבם לעניין הפרת נדרים: האם היבם נחשב כבעל לעניין זה, ורשאי להפר את נדריה.
"שומרת יבם" - אישה שבעלה נפטר, ועדיין לא נעשו בה ייבום או חליצה על ידי אחי בעלה. המשנה דנה בה בשני המצבים: בין שנותר אח אחד בלבד המסוגל לייבם או לחלוץ, ובין שנותרו שני אחים.
שלוש דעות נאמרו במשנה:
רבי אליעזר אומר: "יפר" - היבם רשאי להפר את נדריה. הגמרא מבררת: כאשר ישנם שני אחים, מי מהם יפר? ומבארת שמדובר במקרה שאחד האחים עשה בה מאמר, שהוא קידושין מדרבנן. רבי אליעזר סובר שהמאמר קונה בה קניין גמור ומוחלט, והרי היא כארוסה ממש לאותו יבם. לפיכך, אם נתאלמנה מן האירוסין ואביה קיים, מפר היבם שעשה בה מאמר את נדריה בשותפות עם האב.
רבי יהושע: אין ההפרה מועילה אלא כאשר ישנו יבם אחד בלבד; בשני יבמין - אין היבם מפר. ואף אם עשה בה אחד מהם מאמר, סובר רבי יהושע שאין המאמר מועיל כקידושין גמורים אלא כקידושין מדרבנן בלבד, ואין כאן אירוסין ממש, ולפיכך לא תועיל ההפרה.
רבי עקיבא: אין היבם מפר כלל - לא בשני יבמין, ואף לא ביבם אחד.
הקל וחומר של רבי אליעזר:
רבי אליעזר מביא ראיה לשיטתו מדוע יש להתייחס אל היבם כמי שמסוגל להפר נדרים: "מה אם אשה שקנה הוא לעצמו" - אישה שקנה אותה בעצמו בקידושין, הרי הוא מפר את נדריה יחד עם אביה בעודה ארוסה. אישה שהקנוה לו מן השמים, בכוח התורה והקב"ה - אינו דין שיפר את נדריה? קל וחומר שיהיה בכוחו להפר.
תשובת רבי עקיבא:
אמר לו רבי עקיבא: "לא" - אין זו טענה. "אם אמרת באשה שקנה הוא לעצמו, שאין לאחרים בה רשות" - שם ההפרה מועילה משום שיש באותו קניין איכות ייחודית: אישה שקידשה אין לאיש אחר שום זיקה אליה, והיא אשתו באופן בלעדי. "תאמר באשה שהקנוה לו מן השמים, שיש לאחרים בה רשות" - ביבמה, שאף לאחרים יש בה זיקה, שהרי כשנופלת לייבום עשויים להיות לה יותר מיבם אחד. נמצא שאין הקשר חזק כל כך: אמנם בא מן השמים, אך יחד עם זאת אינו בלעדי לו.
השגתו של רבי יהושע:
אמר לו רבי יהושע ביחס לטענת רבי עקיבא: "עקיבא, דבריך בשני יבמין" - טענתך יפה כאשר ישנם שני אחים, שאז אין הזיקה בלעדית. "מה תאמר ביבם אחד" - אך במקרה שיש יבם אחד בלבד, הרי הבלעדיות קיימת, וקניינו בא מן השמים, ואם כן דין הוא שיהיה קשרו חזק יותר.
השיב לו רבי עקיבא: "אין היבמה גמורה ליבם כשם שהארוסה גמורה לאיש" - אף ביבם יחיד אין זיקת היבמה אליו חזקה ומוחלטת כזיקתה של ארוסה לבעלה. מעצם הגדרתו, אין הקשר שבין יבם ליבמה שווה בעוצמתו לקשר הקידושין שבין איש לאשתו.
לסיכום: במשנה זו נחלקו התנאים אם היבם מפר את נדרי שומרת היבם. רבי אליעזר מכשיר בין ביבם אחד ובין בשניים, מכוח מאמר הקונה לדעתו קניין גמור, ומכוח קל וחומר מאישה שקנה לעצמו. רבי יהושע מכשיר ביבם אחד בלבד, שכן אין המאמר קידושין גמורים. רבי עקיבא פוסל בכל אופן, משום שיש לאחרים רשות ביבמה, ומשום שאין זיקת היבמה ליבם גמורה כזיקת הארוסה לאיש.