נזיר פרק ב', משנה ח'. המשנה חוזרת אל המקרה שנידון במשנה הקודמת: אדם שקיבל על עצמו נזירות בתנאי שיהיה לו ולד - "כשיהיה לי ולד". כאן דנה המשנה במי שהפילה אשתו, ויש ספק אם הפלה זו נחשבת ולד אם לאו.
"הפילה אשתו - אינו נזיר":
בנסיבות של ספק קובעת המשנה "אינו נזיר" - אין הוא נחשב נזיר. הגמרא מבארת כי זו דעת רבי יהודה, הסובר "ספק נזירות להקל": בכל ספק הנוגע לנזירות נוקטים לקולא. וטעם הדבר - לא היה בדעתו של הנודר להיכנס לנזירות במקרה של ספק, ולא כיוון בנדרו לקבל נזירות מספק; כוונתו הייתה שיחול הנדר רק בוודאי, כשייוולד ולד תקין ובר קיימא.
שיטת רבי שמעון:
רבי שמעון חולק וסובר שאין להתעלם מן הספק אלא להתמודד עמו, ולפיכך יאמר הנודר תנאי כפול: "אם היה בן קיימא - הרי אני נזיר חובה, ואם לאו - הרי אני נזיר נדבה":
"אם היה בן קיימא" - אם הוולד שהופל היה באמת ולד בר קיימא, שהיה בו הפוטנציאל להתקיים, הרי אני מחויב בנזירות מכוח הנדר שנדרתי.
"ואם לאו" - ואם אין זה ולד בר קיימא, לא נתחייבתי בנזירות מכוח הנדר; אף על פי כן, "הרי אני נזיר נדבה" - מקבל אני עליי נזירות בהתנדבות.
נמצא שממה נפשך יהיה נזיר: או מפני שהוא מחויב בכך מכוח הנדר, או מפני שקיבל על עצמו נזירות נדבה.
"חזרה וילדה - הרי זה נזיר":
עתה דנה המשנה במה שיהיה אם לאחר שמירת נזירות זו חזרה אשתו וילדה ולד בר קיימא. לדעת התנא קמא, המייצג את שיטת רבי יהודה, "הרי זה נזיר": כעת הוא נזיר מכוח נדרו המקורי, שהרי עכשיו מתקיים תנאי הנדר, ובפעם הראשונה לא התקיים - שכן הקלנו בספק.
רבי שמעון אומר: הנודר קיבל על עצמו נזירות מחמת האפשרות שהיה זה ולד בר קיימא, ומאחר שאיננו יודעים אם ולד בר קיימא היה, אף איננו יודעים אם קיים את נדרו. הנזירות שנהג בה הייתה אפוא בספק - אולי קיום הנדר ואולי נזירות נדבה בלבד. עכשיו, לאחר שחזרה אשתו וילדה ולד בר קיימא, ממה נפשך מוטל עליו לשמור בשלב כלשהו נזירות חובה ולקיים את נדרו. לפיכך יאמר: "אם הראשון בן קיימא - הראשון חובה וזה נדבה, ואם לאו - הראשון נדבה וזה חובה":
"אם הראשון בן קיימא" - אם הוולד הראשון, זה שהופל, היה בר קיימא, הרי הנזירות הראשונה שקיימתי הייתה נזירות חובה לקיום נדרי, וזו שאני מקבל כעת נזירות נדבה - שאיני נוהג בה אלא מחמת האפשרות שהראשונה כבר קיימה את הנדר.
"ואם לאו" - ואם הוולד הראשון שהופל לא היה בר קיימא, הרי הנזירות הראשונה הייתה נדבה, וזו שאני שומר עכשיו היא נזירות חובה, לקיום הנדר שנדרתי מתחילה.
לסיכום: במשנה זו למדנו את מחלוקת רבי יהודה ורבי שמעון בספק נזירות. לדעת רבי יהודה "ספק נזירות להקל", ולפיכך המפילה אשתו - אינו נזיר, וכשחזרה וילדה ולד בר קיימא הוא נזיר מכוח נדרו המקורי. לדעת רבי שמעון יש להתמודד עם הספק בתנאי כפול: בהפלה - נזיר חובה או נזיר נדבה, ולאחר שחזרה וילדה - הראשונה חובה וזו נדבה, או הראשונה נדבה וזו חובה, כך שממה נפשך יתקיים הנדר בשלמותו.