משנה ד בפרק ח במסכת מנחות עוסקת במסיקת הזיתים ובהפקת שמן הזית. המשנה עתירת מונחים ופרטים, ולפיכך נקדים תחילה את התמונה הכללית מבחוץ, ורק לאחר מכן נעיין בלשון המשנה עצמה.
מסיקת הזיתים נחלקת לשלושה שלבים, לפי מקומם של הזיתים בעץ:
הזיתים שבראש העץ.
הזיתים שבאמצע העץ.
הזיתים שבתחתית העץ.
בכל אחד משלושת השלבים מפיקים שלוש דרגות של שמן. השמן אינו יוצא מן הזית מאליו, אלא בכתישה, בסחיטה או בטחינה; וככל שמפעילים על הזית כוח רב יותר, כך מתקבל שמן רב יותר - אך גם פסולת ומשקעים מרובים יותר המתערבבים בשמן.
שלוש דרגות השמן הן:
דרגה ראשונה: כתישה בלבד, במכתש ועלי, כדי שהשמן יוכל לצאת מבלי שהזית ייסחט או ייטחן. זהו השמן המזוקק והזך ביותר.
דרגה שנייה: סחיטה בלחץ.
דרגה שלישית: טחינה, ולאחריה כבישה חוזרת, עד לניצול הטיפה האחרונה.
נעיין בלשון המשנה:
"שלושה זיתים" - שלושה שלבים במסיקת הזיתים. "ובהן שלושה שלושה שמנים" - כל אחד משלושת השלבים מפיק שלוש דרגות של שמן זית.
הזית הראשון - זיתי ראש העץ:
"הזית הראשון - מגרגרו בראש הזית" - 'מגרגרו' הוא לשון קטיפה. קוטפים את הזיתים העליונים שבראש העץ, שהשמש זורחת עליהם במישרין, ולפיכך הם הבשלים והמשובחים ביותר. "וכותש ונותן לתוך הסל" - כותשים אותם במכתש ונותנים אותם בסל נצרים שבתחתיתו נקבים קטנים, המשמש כמסננת: חתיכות הזית והשמרים נעצרים בסל, ואילו השמן נוטף מאליו אל כלי המקבל שתחתיו. זהו שמן הזית הזך והבתולי.
"רבי יהודה אומר: סביבות הסל" - לדעתו אין נותנים את הזיתים הכתושים בתחתית הסל, אלא מסדרים אותם סביב דפנותיו, כך שהשמן זורם לאורך הדופן. זרימה זו מאריכה את זמן הסינון, ופסולת נוספת נתפסת בדרך, עד שהשמן הנוטף מלמטה טהור יותר. "זה ראשון" - זוהי הדרגה הראשונה של השלב הראשון.
"טען בקורה" - כובשים את הזיתים במכבש הקורה. קורת המכבש היא קורת עץ ארוכה ביותר, המשמשת כזרוע מנוף עצומה ולוחצת על הזיתים בכוח רב כדי להוציא מהם שמן נוסף. "רבי יהודה אומר: באבנים" - לדעתו אין להשתמש במכבש הקורה, שכן לחצו גדול מדי ופסולת מרובה מתערבת בשמן; אלא מניחים אבנים על הזיתים, הסוחטות אותם בלחץ מתון יותר, וממילא פחות משקעים ופסולת מתערבבים בשמן. "זה שני" - זוהי הדרגה השנייה של השלב הראשון.
"חזר וטחן וטען" - חוזרים אל הזיתים הכתושים וטוחנים אותם לכעין עיסה. הטחינה נעשית בריחיים של זית: אגן רחב שבתוכו מתגלגלת אבן עגולה כבדה, ובהמה הקשורה לקורה מסובבת אותה. הזיתים ניתנים באגן ונטחנים לעיסה, העיסה נאספת לשקים, והשקים ניתנים במכבש לכבישה נוספת בכל הכוח. מובן שפסולת מרובה מתערבת בשמן זה, אך בדרך זו מוצאת ממנו כל טיפה. "זה שלישי" - זהו שמן הדרגה השלישית המופק מן השלב הראשון.
"הראשון למנורה" - שמן הדרגה הראשונה הוא הכשר להדלקת המנורה, שכן נאמר בה "שמן זית זך כתית למאור": נדרש שמן צלול וטהור, ולפיכך אין להשתמש בשמן שיצא בכתישה קשה או בטחינה. "והשאר למנחות" - שמן הדרגה השנייה והשלישית כשר למנחות. אמנם היה ראוי להשתמש בשמן הכתית הזך בלבד, אלא שהוא יקר, והקדוש ברוך הוא חס על ממונם של ישראל, ולפיכך כשרות גם הדרגות הנמוכות יותר למנחה.
הזית השני - הזיתים שבגובה הגג:
"השני - מגרגרו בראש הגג" - אלו הזיתים שבאמצע העץ, בגובה הגג. הברטנורא מבאר, כשאר המפרשים, שהיו נוטעים את עצי הזית בסמוך לבתיהם, וממילא הייתה גישה נוחה אל העץ מן הגג. זיתים אלו אף הם הבשילו באור שמש ישיר, אלא שהגיע אליהם אור מועט יותר, ולפיכך הבשלתם פחותה ואיכות שמנם ירודה יותר.
"וכותש ונותן לתוך הסל" - כותשים במכתש ונותנים בסל המשמש כמסננת, והנוטף מלמטה נאסף בכלי; זהו שמן הדרגה הראשונה של השלב השני. "רבי יהודה אומר: סביבות הסל" - כדעתו לעיל, שיש לסדר את הזיתים סביב דפנות הסל, כדי שהשמן יזרום לאורכן ויסונן יפה יותר. "זה ראשון".
"טען בקורה" - סוחטים במכבש הקורה. "רבי יהודה אומר: באבנים" - כדעתו לעיל: אבנים בלבד, לחץ מועט ומשקעים מועטים. "זה שני". "חזר וטחן וטען, זה שלישי" - חוזרים אל הזיתים שכבר נסחטו, טוחנים אותם וכובשים אותם שוב במכבש הקורה - לדברי הכול - עד תום.
"הראשון למנורה והשאר למנחות" - שמן הדרגה הראשונה של שלב זה כשר אף הוא למנורה, שכן עדיין הוא "שמן זית זך כתית", שמן צלול; ואילו שמן הדרגה השנייה והשלישית כשרים למנחות.
הזית השלישי - זיתי תחתית העץ:
"השלישי - עוטנו בתוך הבית עד שילקה" - אלו הזיתים שאינם מבשילים לעולם על העץ במלואם. אוספים אותם יחד ב'מעטן', כעין מיכל, ומניחים להם לשהות שם עד שיתחילו לתסוס ולהתרכך. תהליך זה הוא המאפשר להם לשחרר את שמנם. אלא שבשעת ריכוכם הם מפרישים נוזל דוחה, שאין ריחו וטעמו נעימים. "ומעלהו ומנגבו בראש הגג" - לאחר ששהו במעטן די צורכם, מעלים אותם אל הגג ומייבשים אותם בשמש, כדי לסלק את הנוזל הדוחה שיצא מהם, שלא יתקבל שמן מסריח.
"וכותש ונותן לתוך הסל" - כתישה במכתש ונתינה בסל, לקבלת הדרגה הראשונה של השלב השלישי. "רבי יהודה אומר: סביבות הסל" - סביב דפנות הסל, לסינון משובח יותר. "זה ראשון". "טען בקורה" - סחיטה בבית הבד בקורה; "רבי יהודה אומר: באבנים" - שלא בקורה, שלחצה מרובה, אלא באבנים. "זה שני". "חזר וטחן וטען, זה שלישי" - טוחנים ומחזירים לבית הבד, עד הטיפה האחרונה. "הראשון למנורה" - הדרגה הראשונה כשרה למנורה, שאף היא שמן זית זך כתית; "והשאר למנחות" - הדרגה השנייה והשלישית כשרות למנחות.
לסיכום: משנתנו מלמדת כי כל שמן שלא נסחט בכוח ולא נטחן ונכבש כשר למנורה, שכן הוא שמן זית זך; אלא שיש בו שלוש דרגות של עדיפות: לכתחילה מן השלב הראשון, זיתי ראש העץ; ואם לאו - מן השלב השני; ואם לאו - מן השלב השלישי.
נמצא שבידינו תשע קטגוריות בסך הכול: שלושה שלבי מסיקה, ובכל אחד מהם שלוש דרגות שמן. במשנה הבאה נעסוק בהיררכיה שביניהן לעניין הכנת המנחות, שכן כל התשע כשרות למנחה לכל הפחות בדיעבד.