מגילה, פרק ג', משנה ד'. משנה זו פותחת את הדיון בקריאת התורה הנעשית באירועים ובמועדים מיוחדים, ובראשם ארבע הפרשיות - ארבע הקריאות המיוחדות הנקראות בעונת פורים ופסח.
פרשת שקלים:
המשנה פותחת: "ראש חודש אדר שחל להיות בשבת - קורין בפרשת שקלים". כאשר ראש חודש אדר חל בשבת, קוראים את פרשת שקלים כמפטיר, ועמה הפטרה מיוחדת. פרשה זו נמצאת בתחילת פרשת כי תשא, ובה נדונה מצוות נתינת מחצית השקל ששימשה לקרבנות הציבור. קריאתה נועדה להכין את עם ישראל לכך שעד ראש חודש ניסן הבא עליהם לתת שקלים חדשים עבור קרבנות השנה הקרובה - הודעה והתראה מבעוד מועד.
ואם ראש חודש אדר אינו חל בשבת אלא באמצע השבוע - "חל להיות בתוך השבת" - הדין הוא "מקדימין לשעבר ומפסיקין לשבת אחרת": מקדימים וקוראים את פרשת שקלים בשבת שלפני ראש חודש, ובשבת שלאחריה עושים הפסקה, כלומר אין קוראים מפטיר או הפטרה מיוחדים אלא את המפטיר הרגיל של אותה שבת.
וטעם הדבר: בשבוע השני נקראת פרשת זכור, שבה מזכירים את מצוות מחיית עמלק, ורצוננו שתחול בשבת הסמוכה לפורים - שהרי המן היה מצאצאי עמלק, ויש לסמוך את שני העניינים זה לזה. לפיכך, כשפרשת שקלים נקראת לפני ראש חודש אדר, נדרשת הפסקה של שבת אחת כדי שפרשת זכור תיפול בשבת הסמוכה לפורים. אך כאשר ראש חודש אדר חל בשבת, נקראת פרשת שקלים באותו שבוע, בשבוע שלאחריו נקראת פרשת זכור, ובסופו חל פורים.
המשך ארבע הפרשיות:
"בשלישית - פרה אדומה" - קוראים מתחילת פרשת חוקת בעניין הפרה האדומה והטהרה, שכן בזמן בית המקדש היו נדרשים להיטהר בסמוך לפורים כדי להיות טהורים לצורך קרבן פסח.
"ברביעית - החודש הזה לכם" - קוראים מפרשת בא, ובה מצוות הבאת קרבן פסח לקראת החג.
"בחמישית - חוזרין לכסדרן" - בשבוע החמישי חוזרים לסדר הפרשיות הרגיל: המפטיר הוא קריאה חוזרת של הפסוקים האחרונים שבפרשה, וההפטרה היא ההפטרה השייכת לאותה פרשה.
"לכל מפסיקין" - קריאות מיוחדות נוספות:
"בראשי חודשים" - כאשר ראש חודש חל בשבת, קוראים מפטיר של ראש חודש.
"בחנוכה" - קוראים בפרשת הנשיאים שבחנוכת המזבח, קריאה הנמשכת לאורך כל ימי החנוכה; וכשחל חנוכה בשבת, נקראת פרשה זו כמפטיר.
"ובפורים" - בימינו אין פורים חל בשבת, אך בימי המשנה יכול היה י"ד באדר לחול בשבת (אף שאין קוראים את המגילה בשבת), שכן לא היה לוח קבוע אלא קידשו את החודש על פי עדים.
"ובתעניות" - בתענית הנופלת בימי שני וחמישי קוראים קריאה מיוחדת במקום פרשת השבוע: מפרשת כי תשא, בעניין חטא העגל והסליחה עליו, ובגילוי שלוש עשרה מידות הרחמים.
"ובמעמדות" - כפי שלמדנו במסכת תענית, אנשי המעמד היו עולים ללוות את הקרבנות בירושלים יחד עם הכהנים והלויים, או נשארים בעריהם וקוראים בכל יום ממעשה בראשית. לפיכך בימי שני וחמישי הייתה קריאת מעשה בראשית תופסת את מקומה של הקריאה הרגילה בפרשת השבוע.
"וביום הכיפורים" - כשחל יום הכיפורים בשבת, קוראים במנחה את פרשת עריות שבפרשת אחרי מות, במקום קריאת פרשת השבוע.
לסיכום: במשנה זו למדנו את סדר ארבע הפרשיות - שקלים, זכור, פרה והחודש - ואת דיני ההקדמה וההפסקה שנועדו להסמיך את פרשת זכור לפורים, ואת חזרת השבוע החמישי לסדר הפרשיות הרגיל. כן עמדנו על הכלל "לכל מפסיקין": הקריאות המיוחדות בראשי חודשים, בחנוכה, בפורים, בתעניות, במעמדות וביום הכיפורים, הבאות במקום הקריאה הרגילה או בנוסף עליה.