מעשרות פרק א', משנה ג'. משנה זו היא המשך ישיר של המשנה הקודמת: המשנה מונה מינים שונים של תוצרת חקלאית וקובעת מאימתי הגיע כל אחד מהם ל'עונת המעשרות' - סף האכילה שממנו ואילך ניתן לעשר את הפרי בפועל, והעישור חל.
סימני ההבשלה במיני הפירות:
"החרובין - משיינקדו" - "נקודים" מלשון נקודות. החרוב מתחיל את דרכו כשהוא ירוק, ומראהו כתרמיל אפונה (בוקסר). בהמשך הוא מכהה עד שהוא נראה כמעט שחור, ולמעשה חום כהה. משעה שמופיעות על התרמילים אותן נקודות כהות קטנות, הגיע החרוב לעונת המעשרות.
"ובכל השחורים - משיינקדו" - הוא הדין בכל מין ממיני המאכל השחורים: משעה שמתחילים להופיע בהם הכתמים הכהים, הגיעו לעונת המעשרות.
"הגסים" - האגסים; "קרוסטומלין" - שהארטסקרול מתרגם כתפוחי אגוז זהב; "הפרישים" - חבושים; "ואוזרדים" - עוזרר. כל אלו הם מינים שבין תפוח לאגס - סוגי תפוחים או פירות דומים להם. בכולם נקבע השיעור "משיקרחו", מלשון קירח: פירות אלו מכוסים בתחילתם בפלומה, ובהמשך היא נושרת מהם. משנשרה הפלומה ונעשו כביכול קירחים, הגיעו לעונת המעשרות.
"ובכל הלבנים - משיכרכו" - כך גם בכל מין פירות בעלי צבע בהיר: משנעשים קירחים, כלומר משנושר מהם המוך, נחשבים כמי שהגיעו לעונת המעשרות.
"הַתִּלְתָּן - מִשֶּׁיִּצְמָח" - התלתן הוא ה-fenugreek, שכבר נזכר במסכת טהרה. הוא ידוע כ'חילבה' אצל בני עדות ספרד ותימן, וכן משמש בבישול ההודי. שיעורו של התלתן: משעה שזרעיו ראויים להנביט. בחינת הדבר נעשית בהכנסת הזרעים למים - אם אינם צפים, אלא רובו של הזרע שקוע מתחת לפני המים, סימן שהוא ראוי להנבטה, ובכך הגיע לעונת המעשרות.
"התבואה והזיתים - משיכניסו שליש":
שני מינים אלו חשובים במיוחד, שכן הם מאכלי יסוד ממש. התבואה היא הדגן, והזיתים כמשמעם. שיעורם נקבע בהכנסת שליש: משהכניסו בתוכם שליש, מתחייבים בעונת המעשרות.
ובביאור הדבר ישנן שתי שיטות, ושתיהן מובאות בברטנורא:
שגדלו עד שליש מגודלם המלא - הסבר שקשה מעט להבינו, ובוודאי כשמדובר בתבואה.
שאם היו מעבדים אותם בשלב זה, היה מתקבל שליש מן היבול הרגיל המתקבל בהבשלה מלאה. הדבר מובן היטב בזיתים: אילו היו סוחטים אותם בהבשלתם המלאה היו מפיקים שלושה ליטרים לכל מיכל, ואילו כעת בשלים הם כדי כך שסחיטתם תניב ליטר אחד בלבד - שליש מן הכמות הרגילה. בשלב זה הגיעו לעונת המעשרות, וחישוב דומה חל אף על התבואה.
לסיכום: במשנה זו למדנו את סימני ההבשלה הקובעים את עונת המעשרות בכל מין ומין: הנקודות הכהות בחרובין ובכל השחורים; נשירת הפלומה בגסים, בקרוסטומלין, בפרישים, באוזרדים ובכל הלבנים; כושר ההנבטה בתלתן, הנבחן בשקיעת הזרע במים; והכנסת שליש בתבואה ובזיתים - בין לעניין שליש מן הגודל ובין לעניין שליש מן היבול.