קידושין, פרק ד', משנה י"ג. משנה זו פותחת בעיסוק בסוגי מקצועות שונים שעלולה להיות בהם בעיה של קרבת יתר בין בני מינים שונים, מתוך חשש למכשול.
לשון המשנה:
"לא ילמד אדם רווק סופרים" - רווק, כלומר אדם שאינו נשוי, ובדרך כלל הכוונה לבחור שמעולם לא היה נשוי, אינו רשאי ללמד ילדים קטנים. הטעם לכך הוא שהיה מנהג נפוץ בימיהם שהאמהות היו מגיעות ושוהות במקום, ונמצא שהמלמד מבלה עמן זמן רב מדי, וחוששים שמא יבוא לידי מכשול עמן.
"ולא תלמד אשה סופרים" - וכיוצא בזה, אין האישה צריכה ללמד ילדים קטנים, משום שהאבות ואחי הילדים באים למקום, ועלולים להגיע לידי ייחוד - מצב שבו הם נקלעים יחד לרשות היחיד.
דעת רבי אליעזר:
רבי אליעזר מוסיף על דברי התנא קמא ואומר: "אף מי שאין אשתו עמו לא ילמד סופרים" - לא רק רווק שאינו נשוי כלל, אלא אף אדם נשוי שאשתו אינה עמו בעיר באותה שעה. אף שיש לו אישה, כיוון שאינה נמצאת עמו, אין הוא ראוי לעסוק בלימוד תינוקות.
לסיכום: המשנה קובעת שתי הגבלות מפני החשש למכשול: רווק אינו מלמד תינוקות מפני האמהות הבאות למקום, ואישה אינה מלמדת תינוקות מפני האבות והאחים הבאים לשם, שמא יבואו לידי ייחוד. רבי אליעזר מרחיב את ההגבלה אף על מי שאשתו אינה עמו.